מדריך: הליך גירושין ברבנות

בני זוג יהודים שמבקשים להינשא זה לזו יכולים לבחור אם להינשא בארץ באמצעות חופה וקידושין כדת משה וישראל, או לטוס לחו"ל ולהינשא בחתונה אזרחית. אך כאשר מדובר בגירושין, דרכם של כל בני הזוג היהודים עוברת ב"מדרגות הרבנות".

החוק בישראל קובע כי לבית הדין הרבני נתונה הסמכות הבלעדית לדון בגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו זה לזו.

לפניכם מדריך משפטי מקצועי שיענה על כל השאלות החשובות בנוגע להליך גירושין ברבנות. כיצד מתחילים הליך גירושין ברבנות? באילו מקרים אפשר להגיש תביעה לגירושין ברבנות? ומה אתם יודעים על טקס הגירושין בפועל?

על חשיבות הסכמת שני הצדדים לגירושין

ראשית לכל, חשוב לדעת שלצורך גירושין ברבנות שלצורך מתן או קבלת גט חייבת להיות הסכמה של שני הצדדים לגירושין, אלא במקרים בהם ניתן פסק דין של בית הדין הרבני המחייב את הצדדים בגט. הליך גירושין ללא הסכמה הוא הליך ארוך באופן ניכר, שלעיתים לא מגיע כלל לסיומו במקרים של סרבנות גט, ומותיר את אחד הצדדים עגון.

הסכמת שני הצדדים לגירושין מקצרת את ההליך, ומאפשרת לבני הזוג להתגרש במהירות, ביעילות, ותוך חסכון אצום של כסף.

השלב המקדמי: הליך גירושין שלא בהסכמה מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך

במקרה שאין הסכמה בין בני הזוג על הגירושין, הליך הגירושין יפתח תחילה בבקשה ליישוב סכסוך. את הבקשה ליישוב סכסוך ניתן להגיש לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, לפי בחירת בן הזוג שפתח את ההליך. בקשה ליישוב סכסוך היא הליך גישור מחייב על פי חוק, ועל הצדדים להתייצב לזימון לפגישת הגישור בהתאם לדין.

במקרה שהצדדים יגיעו ביניהם להסכמות במהלך הליך הגישור ויערכו הסכם גירושין, הם יוכלו לאשר את ההסכם ולאחר מכן לפתוח הליך גירושין בהסכמה בבית הדין הרבני.

במקרה שהצדדים לא יגיעו ביניהם להסכמות, הליך הגישור יסתיים. רק לאחר סיום ההליך ותום תקופת עיכוב ההליכים ניתן יהא לפתוח את ההליכים המשפטיים הרלוונטיים לגירושין.

לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך תנתן זכות בלעדית במשך 15 ימים להגיש תביעותיו לערכאות השיפוטיות, והוא רשאי לבחור בתקופה הזו האם לפתוח את הליך הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

תום התקופה, יכול כל צד להגיש את תביעותיו לערכאה השיפוטית בה הוא חפץ לדון.

השלב הראשון: הגשת התביעה לבית הדין הרבני

השלב הראשון בהליך הגירושין הוא פתיחת תיק גירושין ברבנות על ידי הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. מדוע לבית הדין הרבני? מכיוון שכל מה שנוגע לנישואין וגירושין בישראל, עבור יהודים שהם אזרחי ישראל, נערך בבית הדין הרבני.

ישנם מספר בתי דין רבניים ברחבי הארץ, מחולקים על פי מחוזות ומעליהם בית הדין הרבני הגדול, המשמש מסגרת לערעור מעל בתי הדין האזוריים. בית דין רבני לא מכיל שופטים אלא דיינים, אשר מתמנים לתפקידם על ידי ועדה מיוחדת. בית הדין הרבני לא שונה במהותו מבית המשפט, אך סדרי הדין קבועים בתקנות מיוחדות.

מה זה אומר? איך מתקדמים?

כתב התביעה אשר מוגש לבית הדין הרבני הינו כתב תביעה כמו בכל בית משפט אחר, ועליו לכלול עילת תביעה, כלומר, התובע נדרש לספק סיבה לתביעת הגירושין. עילות הגירושין נקבעות על פי הדין הדתי יהודי. ככלל העילות המוכרות במשפט העברי הן אלימות, התנהגות לא נאותה, בגידה, מעשה כיעור, אישה אשר משפיעה על בעלה לפעול בניגוד לדת, אי סיפוק מיני ועוד.

השלב השני: דיון בנוכחות שני הצדדים ברבנות

לאחר שהוגשה התביעה, שני הצדדים מוזמנים לדיון, בו הם יכולים לייצג את עצמם או להיות מיוצגים על ידי עורך דין לענייני משפחה.

בהתאם לגישת בית הדין הרבני, בדיון הראשון נבחנת האפשרות להשכין שלום בית ולנסיון פשרה בין הצדדים. לצורך בחינת האפשרות לשלום בית, מספיק כי אחד הצדדים יביע ספק ברצונו להתגרש על מנת לעכב את הגירושין במטרה לנסות שלום בית.

במקרים בהם שני הצדדים מעוניינים בגירושין בהסכמה ובית הדין הרבני התרשם כי אין מנוס מגירושין, או במקרים בהם ישנה עילת גירושין המחייבת גט, ולאחר שהצדדים יגיעו להסכמה בכל העניינים הרלוונטיים לגירושין או שינתן בעניינם פסק דין, בית הדין יקבע מועד לסידור הגט, והליך הגירושין יחתם בפסק דין ובתעודת גירושין.

היכן מתנהל הליך גירושין במקרה שבני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים?

הליך גירושין בין בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים יתנהל בבית הדין הרבני לו נתונה הסמכות הבלעדית לדון בגירושין בין בני זוג יהודים.

לעומת זאת הליך גירושין בין בני זוג מאותו המין או במקרה שמדובר בבני זוג מדתות שונות, יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. יצויין כי כאשר אחד מבני הזוג מדתות שונות הוא יהודי או שיש ספק בנוגע ליהדותו, יעביר בית המשפט לענייני משפחה בקשה לבית הדין הרבני לברר האם ניתן להתיר את הנישואין בבית המשפט או שנדרש הליך גירושין בבית הדין הרבני.

האם הליך גירושין בבית הדין הרבני הוא בעניין הגט בלבד או שניתן לדון גם בעניינים הנלווים לגירושין?

לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה בעניינים הנלווים לגירושין, פרט למזונות ילדים בהם ניתן לדון בבית הדין הרבני בהסכמת הצדדים בלבד. העניינים המצויים בסמכות מקבילה הם למשל, חלוקת הרכוש, זמני שהות עם הילדים וכו'.

על מנת לקנות סמכות לדון בהליך הגירושין כולו (להבדיל מדיון בעניי סידור הגט והכתובה), על הצד המבקש לדון בבית הדין הרבני "לזכות" במירוץ הסמכויות. כלומר, עליו לפתוח ראשון את הליכי התביעה בבית הדין הרבני ולכרוך את התביעות הרלוונטיות לגירושין לתביעת הגירושין.

על מנת לכרוך את התביעות כדין יש להוכיח כי תביעת הגירושין שהוגשה היא כנה, הכריכה היא כנה ושהכריכה נעשתה באופן מפורש. לאחר שהתביעות נכרכו כדין, בית הדין הרבני מוסמך לדון בהליך הגירושין ובעניינים הנלווים לגירושין שנכרכו.

חשוב לדעת שלהליך הגירושין ניתן לכרוך תביעות גם כאשר מדובר בבני זוג שנישאו נישואין אזרחיים. נקבע כי עצם כך שהנישואין אינם כדת וכדין אינה הופכת את תביעת הגירושין ואת הכריכה ללא כנות, וכי בית הדין הרבני עשוי לקנות סמכות בעניין זוג שנישא אזרחית גם בכל העניינים הנלווים לגירושין.

מה עילות הגירושין ברבנות?

עילות הגירושין הן עילות מהדין הדתי, בגינן בית הדין הרבני יכול לחייב את הצדדים בגט.

העילות יכולות להיות, אלימות, התנהגות לא נאותה, בגידה, מעשה כיעור, אישה אשר משפיעה על בעלה לפעול בניגוד לדת, אי סיפוק מיני, התמכרויות, חוסר שיתוף פעולה של האישה בפרנסת הבית, נישואין אסורים על פי הדין הדתי, חוסר סיכוי להשיג שלום בית.

מקרים נוספים בהם אישה יכולה להיות מחויבת בגירושין הם כאשר היא לוקה בנפשה, כאשר אינה יכולה ללדת במשך 10 שנים, במידה ויש לה מום אשר משפיע על יכולתה להיכנס להיריון או על יחסי האישות שבינה ובין בעלה (שלא היה ידוע בטרם לנישואין).

מה עילות לחיוב הבעל בהליך גירושין ברבנות?

עילות לחיוב הבעל בגט הן: בעל אשר מתנהג באלימות מגמתית ומתמשכת כלפי אשתו, בעל הסובל ממום כלשהו או ממחלה מדבקת (שלא היו ידועים בטרם לנישואין), בעל עקר או שאינו מקיים יחסי מין עם אשתו באופן מתמשך וללא סיבה בריאותית כלשהי, בעל שאיבד את אונו הגברי לצמיתות, ובעל שבוגד באופן מתמשך.

גירושין בהסכמה – הליך מומלץ

תהליך התביעה בבית הדין הרבני לא חייב להיות ארוך ומייגע. ניתן להגיש לבית הדין הרבני בקשה מוסכמת לגירושין לה יצורף הסכם גירושין עליו חתמו הצדדים. במקרה של גירושין בהסכמה בין יהודים, לרוב בית הדין הרבני יקבע מועד לסידור גט והצדדים יהיו גרושים תוך חודשים ספורים.

הליך גירושין ברבנות – כיצד נראה טקס הגירושין בפועל?

טקס הגירושין הוא טקס יהודי בעל מאפיינים דתיים וחשוב להכין את עצמכם לכך מראש. עליכם להגיע מצויידים בתעודות מזהות, תעודת הנישואין והכתובה. כמו כן חשוב להופיע לטקס בלבוש צנוע בהתאם לתקנות הדין.

פעולת הגירושין עצמה אורכת כמספר שעות וכוללת בין היתר כתיבה של הגט על שטר גט. כשהכתב מוכן, הגבר אוחז בשטר (השטר נקרא גם "ספר כריתות") ומניח אותו ביד האישה. האישה מרימה את ידה, פוסעת מספר צעדים אחורה וחוזרת.

הטקס הוא בעצם החלק האחרון והמעשי של הליך הגירושין כולו, לאחריו שני הצדדים מוגדרים גרושים ורשאים לגשת למשרד הפנים לשנות את הסטטוס המשפחתי שלהם.

האם עדיף לפתוח את הליך הגירושין ברבנות או בבית המשפט למשפחה?

ההחלטה היכן לנהל את הליך הגירושין, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, היא החלטה בעלת השלכות רבות על אופן ניהול ההליך ותוצאותיו.

את הליך הגירושין כדאי לנהל בערכאה השיפוטית שתקנה לכם יתרון.

דוגמאות למקרים בהם כדאי לשקול לנהל את הליך הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה:

• אתם "אשמים" בגירושין – למשל במקרים שבגדתם בבן הזוג או עזבתם את הבית ללא סיבה מוצדקת. לאשמה בגירושין אין משמעות על הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת בבית הדין הרבני זה עשוי להשפיע על ההליכים.
• יש ביניכם פערים דתיים – אם בן הזוג החל להתקרב לדת, זה עשוי להשפיע על החלטות הנוגעות לבחירת המוסד החינוכי, או זמני השהות עם הילדים, ולהיות בעוכריכם בבית הדין הרבני, שיעדיף שהילד יקבל ערכים דתיים, גם אם בעבר זה לא היה נהוג בביתכם. לעומת זאת בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי עקרון טובת הילד, ולרוב בהתאם לחינוך שהילד ספג עד לגירושין.

דוגמאות למקרים בהם כדאי לשקול לנהל את הליך הגירושין בבית הדין הרבני:

• אישה עם עילת גירושין מוצדקת – כאשר יש לאישה עילת גירושין מוצדקת היא עשויה לקבל מזונות אישה וכתובה. ניהול הליך הגירושין בבית הדין הרבני, משתלם לאישה במיוחד במקרים בהם יש כתובה גבוהה ואין לבני הזוג רכוש רב, או שיש הסכם ממון המדיר את האישה מהרכוש של הגבר. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שאם הכתובה היא מוגזמת, בית הדין עשוי לפסוק סכום נמוך יותר.
• רכשתם מוניטין ונכסי קריירה – במקרים חריגים של פערי שכר ותלות כלכלית גבוהה בבן הזוג, בית המשפט עשוי לחלק את המוניטין בין בני הזוג. לעומת זאת, בית הדין הרבני לא מכיר במוניטין אישי כנכס בר חלוקה.

גירושין פיקטיביים ברבנות

גירושין פיקטיביים הם מתן גט רשמי בבית הדין הרבני, במטרה להתחמק מחובות, למרות שבני הזוג לא באמת נפרדים, אלא ממשיכים לחיות יחד כזוג.

בנוסף בני זוג המתגרשים באופן פיקטיבי, עשויים גם להעביר בעלות על נכסים על שם בן הזוג השני, במטרה להבריח רכוש מנושים.

לגירושין פיקטיביים בבית הדין הרבני עשויות להיות השלכות. ראשית, אם הגירושין יתבררו כפיקטיביים, הנושים עשויים להטיל את החובות על שמם של שני בני הזוג.

רשויות המס אף רשאיות לקנוס את בני הזוג בגין העלמת מס.

שנית, במקרה שזוג שהתגרש ממשיך לחיות יחד, ולאחר מכן מבקש להיפרד, בית הדין הרבני עשוי לחייב אותם בגט לחומרה, בלעדיו הם יחשבו כנשואים ולא יוכלו להינשא לאדם אחר.

שלישית, בני זוג שמבקשים להיפרד לאחר שהמשיכו לחיות יחד, ידרשו לערוך הסכם גירושין חדש, שכן הסכם הגירושין שערכו ולא חיו על פיו, עשוי לאבד את תוקפו המשפטי.

אקורד הסיום של הליך גירושין מתקיים ברבנות

בשורה התחתונה, הליך גירושין בין יהודים, בין אם התקיים באמצעות הסכם גירושין או שהתנהל בערכאה המשפטית שקנתה סמכות לדון בו, מסתיים בבית הדין הרבני שם ניתנת הגושפנקא לסיום הנישואין – הגט ותעודת הגירושין המעידה על בני הזוג כגרושים.