בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קיבל את תביעתה של אישה לחייב בן זוג לשעבר בפיצויים בגין התקנת מצלמות בדירתה שתיעדו אותה במשך למעלה משמונה חודשים ברגעיה האינטימיים ביותר בחייה.
השופט יהורם שקד קיבל את התביעה במלואה בכל הקשור למעשיו של האיש, הביע את מורת רוחו ממעשי האיש ומהתנהלותו במהלך ההליך כולו, ופסק לאישה פיצויים בסך 100,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.
התקין מצלמות בשקעי החשמל ובחדר השינה מעל מיטתה של גרושתו
האישה והאיש הם בני זוג לשעבר שנישאו בשנת 2014 והתגרשו בשנת 2021. בחודש יולי 21 הגישה האישה תביעה כנגד האיש בגין הפרת פרטיותה, התחקות ובילוש אחריה בדירתה שלה, וצילומה במצבים אינטימיים עם בן זוגה.
בתביעתה טענה האישה כי האיש הסליק במשך שנה וחודשיים מצלמות בשקעי החשמל ובחדר השינה מעל מיטתה, וכי המצלמות תיעדו את האישה ברגעיה האינטימיים ביותר, להם נחשף האיש תוך פגיעה חמורה בזכותה לפרטיות.
בהגנתו טען האיש כי המצלמות הותקנו בעת שבני הזוג התגוררו יחד וכי האישה ידעה ואף הסכימה להתקנת המצלמות במטרה להשיב את אמונו של האיש לאחר שקיימה רומן במהלך הנישואין. עוד טען האיש כי הנזק של האישה נובע בשל בגידתה שלה בו, שאינה מוסרית ועל כן אין לה כל זכות תביעה. לבסוף האיש הגדיל וטען כי התקנת המצלמות הייתה מעשה של שלום בית על מנת לתת לאישה הזדמנות נוספת.
הגנת האיש היא הגנת בדים רצופה בסתירות וחוסר אמינות
בפסק דינו של השופט יהורם שקד, השופט פתח במסקנה שהגנת האיש הינה הגנת בדים, הנוגדת את הראיות ועומדת בסתירה להיגיון ולשכל הישר.
השופט נתן אמון מלא בגרסתה של האישה ששללה מכל וכל את טענת האיש כי היא הסכימה להציב מצלמות בדירתה.
מנגד, השופט לא קיבל את גרסתו של האיש – אשר מצד אחד טוען שהאישה הסכימה להתקנת המצלמות אך מצד שני מודה כי הוא הסליק אותן כדי שהאישה לא תדע היכן הן נמצאות ותכסה אותן.
השופט הוסיף על כך, כי בתגובת האיש לצו ההגנה שהגישה האישה כנגדו בעקבות התקנת המצלמות בדירה (שהסתיים בהרחקת האיש למשך שלושה חודשים), האיש לא העלה כל טענה דומה על הסכמת או ידיעת האישה בעניין התקנת המצלמות, ולמעשה טענה זו נולדה רק משהגישה האישה תביעה לפיצוי בגין התקנת המצלמות, מה שמעיד על חוסר האמינות בגרסתו של האיש.
נישואין או חיים משותפים בדירה לא שוללים את זכות האדם לפרטיות בביתו
עוד השופט דחה את טענות האיש בדבר המגורים שלו יחד עם האישה בדירה, ולמעלה מן הצורך ציין גם את ההלכה הידועה לפיה נישואין או חיים משותפים בדירה, לא שוללים את זכות האדם לפרטיות בביתו, ומקל וחומר במיטתו, ושברור שהאישה לא הסכימה שהאיש יצלם אותה במצב אינטימי עם זר בחדר השינה שלה.
בנוסף דחה השופט את כל טענות ההגנה העומדות לנתבע במסגרת החוק להגנת הפרטיות וקבע כי האיש ידע על פוטנציאל הפגיעה באישה משהתקין מצלמות בחדר השינה שלה ללא כל הצדקה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית.
עוד דחה השופט את טענת ההגנה של האיש כי התקנת המצלמות הייתה לצורך עניין אישי כשר שלו – שלום בית או הגנה על בנותיו, השופט קבע כי עדות האיש הייתה רצופה ניסיונות דחוקים להצדיק את מעשיו וכי מדובר בטענה מופרכת מהיסוד.
לבסוף פסק בית המשפט כי מטרת התקנת המצלמות הייתה להשפיל ולהמשיך לשלוט בחיי האישה תוך ביטול מוחלט של חירותה ועצמאותה, קיבל את טענות האישה בעניין מעשי האיש במלואן, וקבע כי יש לחייב את האיש בפיצוי האישה על הפרת פרטיותה.
סופו של דבר: בית המשפט פסק לאישה את סכום הפיצוי המקסימלי בגין פגיעה בפרטיות וללא הוכחת נזק – סך של 100,000 ₪ בנוסף להוצאות משפט בסך של 25,000 ₪.
הלכה ולמעשה
ריגול בחדר השינה הוא לא רק בלתי מוסרי ונבזי, הוא עשוי גם להוביל לתביעה משפטית. חוקי הגנת הפרטיות עומדים לאדם גם כשהוא נמצא בהליכי גירושין מכוערים וגם כשהוא נשוי באושר ועושר, ובית המשפט יפסוק בהתאם פיצויים לאדם שהופרה פרטיותו. כך למד על בשרו האיש אשר התקין מצלמות בחדר השינה של גרושתו ושילם על כך מחיר יקר. יקר מאוד.
[לקריאת פסק הדין המלא – תלה"מ (ת"א) 47127-07-21 פלונית נ' פלוני]
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר