הליך הגירושין ברבנות

בין אם אנחנו יודעים איך מתגרשים ובין אם לא, בין אם החלטנו על גירושין בהסכמה או שפנינו ל"מלחמה" – בסופו של דבר בני זוג יהודים שמבקשים להתגרש, יוכלו לעשות כן רק בבית הדין הרבני.

מהם המאפיינים של פתיחת תיק גירושין ברבנות?

האם ניתן להתגרש ברבנות ללא עורך דין לגירושין?

מה גובה האגרה שיש לשלם בגירושין?

על שאלות אלה ואחרות, במדריך שלפניכם.

מה המקום המשפטי של גירושין ברבנות?

תביעת גירושין ברבנות (כלומר, בבית הדין הרבני) היא בעיקרון תביעה לגט. היא באה לאחר שצד אחד רוצה להתגרש והשני לא מסכים.

הצד התובע בתביעת גירושין ברבנות יכול לצרף לתביעתו תביעות נוספות הנוגעות במזונות, בחלוקת הרכוש, במשמורת על הילדים ובהסדרי ראייה וכיוצא באלה, ולכך קוראים כריכה.

ואם הכריכה נעשתה כמו שצריך ועומדת בכללים מסוימים הרי הגשת תביעות מאוחרות לבית המשפט לענייני משפחה לא יועילו מאחר ובית הדין הרבני רכש סמכות לדון בנושאים שנכרכו לתביעת הגירושין. הינה אנו רואים מרוץ. בין ערכאות מי שמגיש ראשון תביעה הוא קובע את הסמכות (זה הכלל כמובן ויש לו חריגים).

בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בכל מה שקשור לפירוק תא משפחתי בעת שמתגרשים הוא לא יכול לדון בתביעה לגט עצמו.

בית הדין הרבני יכול גם לאשר הסכם גירושין, ואז אין צורך בתביעת גירושין ברבנות. אך כאמור, תביעת גירושין ברבנות מוגשת לאחר שאחד הצדדים לא מוכן להתגרש. עם זאת, תביעה ברבנות יכולה להיות גם בנושאים הקשורים לגירושין, ולא רק לגירושין עצמם. לכן תביעה ברבנות יכולה להיות מוגשת גם כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש, אך לא מסכימים על גובה המזונות, הסדרי הראייה וכיוצא באלה.

מה מוביל לגירושין ברבנות?

גירושין ברבנות באים עקב אי הסכמה של בני הזוג על חלק מנושאי הגירושין או על כולם או אפילו על עצם הגירושין. יכול להיות שטרם הגשת תביעת הגירושין בני הזוג ניסו לשאת ולתת על עצם הגירושין או על הנושאים הנלווים ולא הצליחו. יכול להיות גם שבן זוג אחד בכלל לא היה מוכן לשמוע על גירושין, ולצד השני לא נותרה ברירה אלא להגיש תביעת גירושין ברבנות.

גירושין ברבנות הם צעד רציני הדורש מחשבה ותכנון. ראשית יש להחליט האם רוצים להתגרש. לאחר מכן יש לבצע פעולות הכנה כגון איסוף ראיות בנוגע לרכוש המשותף ובנוגע ליחס של בן הזוג. כמו כן, עדיף לשכור עורך דין המכיר היטב את המאטריה המשפטית של בית הדין הרבני.

אילו טענות מועלות בתביעת גירושין ברבנות ואילו סעדים משפטיים יכולים להינתן?

הטענות היכולות להיות מועלות בתביעת גירושין ברבנות על ידי האישה שבעלה מסרב לתת לה גט:

1. אימפוטנציה של הגבר, או סירוב לקיים יחסי מין עם האישה.
2. מומים שהאישה לא ידעה עליהם לפני הנישואים.
3. אלימות או התעללות (פיזית או נפשית).
4. אי פרנסת האישה.
5. בגידה באישה.
6. התמכרות של הגבר לאלכוהול.
7. הימורים של הבעל.
8. הנישואין מלכתחילה היו אסורים לפי הדין הדתי כגון נישואים של אלמנה שלא קיבלה חליצה או נישואין של אישה עם הגבר שאיתו בגדה בבעלה הקודם.
9. העדר סיכוי לשלום בית היא עילת גירושין בפני עצמה
10. מאיס עלי.

הטענות היכולות להיות מועלות על ידי הבעל שאשתו מסרבת להיפרד ממנו:

1. מומים של האישה שהגבר לא ידע עליהם לפני הנישואים.
2. האישה עקרה.
3. סירוב של האישה לקים יחסי מין.
4. אלימות או התעללות (פיזית או נפשית).
5. מעבר בכוונה על המצוות כגון חוסר צניעות.
6. בגידה (ניתן להסתפק אפילו נסיבות שיכולות להתפרש כבגידה).
7. התמכרות של האישה לאלכוהול.
8. הנישואין מלכתחילה היו אסורים לפי הדין הדתי.
9. העדר סיכוי לשלום בית.
10. מאיס עלי

הגט חייב להינתן מהרצון החופשי של שני הצדדים. לכן גם אם בית הדין הרבני קובע שהגבר צריך לתת גט, הגבר יכול לסרב. עם זאת, לבית הדין הרבני יש סמכות להפעיל סנקציות כלפי הגבר הסרבן במטרה להמריץ אותו לתת את הגט:

1. עיכוב יציאה מן הארץ.
2. שלילת רשיון נהיגה.
3. מניעה מאפשרות מינוי למשרות ציבוריות.
4. לחייב במזונות גבוהים עד שייתן את הגט.
5. מאסר לתקופה מצטברת של עד 10 שנים.

טענה היכולה להיות מועלית בתביעת גירושין ברבנות במטרה לא להתגרש היא טענת שלום בית. בית הדין הרבני עשוי להעדיף שלום בית על פני גט. כאשר אחד הצדדים מפר את התנאים של שלום הבית, בית הדין הרבני עשוי להכריז עליו בתור מורד ולחייבו, כאמור, לתת גט. בצד תביעה לשלום בית, ניתן להגיש בקשה לסעדים זמניים כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ או צו למניעת מכירת בית המגורים המשותף שהרי בהעדר בית אין שלום בית.

תביעת גירושין ברבנות

תביעת גירושין ברבנות, שהיא למעשה מתנהלת בבית הדין הרבני, נועדה בעיקרון לכפות גירושין על הצד הסרבן. לשם הצלחה בתביעה יש להציג עילה לגיטימית אחת או כמה.
אולם, אפילו לאחר ההצלחה בתביעה, בן הזוג עלול לסרב לתת גט או להתנות את הגט בתנאים. לשם כך, לבית הדין הרבני יש סמכויות שנועדו לתמרץ אותו לתת את הגט. רצוי לנסות לא להגיע למצבים כאלה.