ToDivorce_MainPic רוצה להתגרש
ToDivorce_MainPic רוצה להתגרש
פנייה לייעוץ אישי



    זכויות האישה בגירושין – מדריך משפטי [2024]

    אם פעם נשים חששו להתגרש משלל סיבות כשבעיקרן היה הסטיגמה והחשש הכלכלי שריחף מעליהן, בשנים האחרונות התמונה היא שונה ונשים רבות הן אלה שיוזמות בעצמן את הגירושין ויוצאות לדרך חדשה.

    זכויות האישה בגירושין [מדריך משפטי 2022]

    אז מה חשוב לדעת בטרם פונות להתגרש? לפניכן מדריך לזכויות האישה בגירושין.

    תוכן עניינים

    הערכאות השיפוטיות בענייני משפחה – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה

    ישנן שתי ערכאות משפטיות להן סמכות מקבילה לדון במספר נושאים בדיני המשפחה. בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בחירת הערכאה המשפטית שתדון בענייני בני הזוג נקבעת בהתאם ל"מרוץ סמכויות", כך שהראשון שמקדים ופותח את ההליכים הוא שקובע היכן הם מתנהלים.

    חשוב שתדעי כי הבחירה בערכאה המשפטית תלויה בכל מקרה לגופו, ואין זה נכון שלנשים עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה באופן אוטומטי. לעיתים יש מקרים בהם כדאי לאישה לפנות דווקא לבית הדין הרבני, למשל במקרה שיש עילות לקבל את הכתובה, או אם יש רכוש ונכסים הרשומים על שמה בלבד. לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה בטרם לפתיחת הליכים, שיידע לייעץ ולהתאים את הערכאה המשפטית בה ידון ההליך בהתאם לנסיבות.

    זכויות שיש לאישה על הילדים

    במסגרת גירושין בהם מעורבים ילדים קטינים חשוב לשים לב לזכויות שיש לאישה על הילדים, כאשר מדובר בשני נושאים עיקריים:

    • אחריות הורית (משמורת) וזמני שהות – על ענייני היחס בין הורים לילדים חלות הוראות חוק הכשרות המשפטית. חוק זה קובע את חזקת הגיל הרך לפיה ילד עד גיל 6 יהא במשמורת אימו, ככל שאין הסכמה אחרת.אף על פי כן, כבר בעשור האחרון בית המשפט לענייני משפחה החל לפסוק משמורת משותפת לשני ההורים אף בגילאים קטנים יותר.כמו כן החל משנת 2021 המונח "משמורת" הוצא מן תקנות בית המשפט לענייני משפחה, ובתי המשפט לענייני משפחה אינם פוסקים עוד משמורת של אחד ההורים, אלא קובעים אחריות הורית שמוטלת על שני ההורים, תוך שהם פוסקים זמני שהות של הילד עם כל אחד מההורים, כשהנטייה היא להעדיף חלוקה שווה או דומה של זמני השהות ככל הניתן בהתאם לנסיבות.
    • מזונות ילדים – הדין בישראל מחייב את ההורים ליזון את ילדיו הקטינים ולדאוג לכל צרכיהם. ככל שאין הסכמה בין ההורים בעניין מזונות, הערכאה המשפטית היא שתטיל את חיוב המזונות.הדין קובע כיום שנטל המזונות על ילדים בין הגילאים 6-15 חל על שני ההורים מדין צדקה והחלוקה בנטל המזונות תעשה בהתחשב ביכולת הכלכלית של כל אחד מהצדדים ובאופן יחסי לזמני השהות של הילד עם כל אחד מהוריו. כך שבמקרים של משכורות דומות וזמני שהות דומים לא יפסקו כלל מזונות ילדים, אלא העברת מחצית התשלום עבור הוצאות חינוך ורפואה. יצוין שהדין קובע כיום שכאשר מדובר בילדים עד גיל 6 ("קטני קטינים"), האב חב במזונותיהם באופן אבסולוטי. אף על פי כן, בית המשפט יטה להתחשב גם במקרים אלה ביכולתו הכלכלית של האב ובזמני השהות שנקבעו.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      זכויות פיננסיות שיש לאישה בגירושין

      בעת הגירושין הזכויות הכלכליות שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים מתחלקות ביניהם.

      הסדרי חלוקת הרכש מתחלקים לשניים:

      הלכת השיתוף – זוגות שנישאו לפני שנת 1974 וזוגות שאינם נשואים אך הוכיחו כי הם "ידועים בציבור" והם מנהלים משק בית משותף. הלכה זו רואה בבני הזוג שותפים מלאים בכל רכוש שנצבר להם במהלך חייהם המשותפים (גם אם רשום על שם אחד מהם בלבד) וחלוקת הרכוש יכולה להעשות בכל רגע ולאו דווקא בעת הגירושין.

      חריג להלכת השיתוף – ככל שהוכח שאחד הצדדים התכוון להפריד את הרכוש.

      חוק יחסי ממון – חל על בני זוג נשואים שנישאו לאחר שנת 1974. לפי החוק ישנה הפרדה רכושית בין בני הזוג במהלך הנישואין ואיזון המשאבים יעשה רק במועד הפרידה (גירושין או מוות).

      חלוקת פנסיה

      בחודש פברואר 2015 נכנס לתוקף חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, שהסדיר את איזון המשאבים גם על הנכסים הפנסיונים של בני הזוג, כך שיובטח לבני הזוג שהתגרשו זכויות בקצבאות, בפיצויים ובפנסיה של בן הזוג בתקופה בה היו נשואים.

      חשוב להבין שמדובר לעיתים בסכומים גבוהים מאוד שהצטברו במרוצת השנים להם האישה זכאית, גם, ואולי בעיקר, כאשר האישה השקיעה את מרבית שנותיה בטיפול בילדים המשותפים ונאלצה לוותר על פיתוח הקריירה שלה, ועל כן יש לה סכומים זעומים (אם בכלל) בקרן הפנסיה שלה. על כן חשוב לקבל ייעוץ מתאים מעורך דין לגירושין לצורך מיצוי הזכויות המגיעות לך על פי חוק.

      כתובה

      הכתובה הינה מסמך שנחתם בטרם לטקס הנישואין היהודי, והיא מהווה התחייבות חוזית בעלת תוקף משפטי לכל דבר, לפיה האיש מתחייב לדאוג לאישה לה הוא נישא לאורך נישואיהם, ולשלם לה סכום אותו נקב בעת החתימה על הכתובה אם יחליט לגרש את האישה.

      הכתובה מחלוקת לשלושה רכיבים:

      • עיקר כתובה – הסכום המינימאלי שהאיש ישלם לאישה עקב גירושין.
      • תוספת כתובה – סכום כסף גבוה יותר שהאיש רשאי להוסיף לכתובה ככל שהוא מעוניין בכך. הסכום נקבע בהתאם לשיקול דעתו של האיש. סכום זה משולם יחד עם עיקר הכתובה בעת הגירושין.
      • נדוניה – הערכת שווי הרכוש שהביאה האישה לנישואין.

      הערכאה השיפוטית הדנה בתביעות כתובה בעת גירושין, הינה בית הדין הרבני בלבד (סמכות ייחודית) והוא נוהג בהתאם לדין הדתי בסוגייה זו.

      מתי אישה זכאית לכתובתה

      כשהאיש מגרש את האישה ובהתאם לדיני הדין הדתי, וככל שאין עילה לשלול את הכתובה או ככל שהאישה לא ויתרה על זכותה זו.

      חשוב לציין שכיום, ככל שמתנהל הליך איזון רכוש בבית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני נוהג להמתין לסיום ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ורק לאחריו לפסוק בעניין הכתובה. כאשר גם אם נפסק בבית הדין הרבני כי האישה לכאורה זכאית לכתובתה, הסכומים שקיבלה האישה בהליך איזון הרכוש בין בני הזוג יקוזזו מסכום הכתובה, כך שלמעשה פעמים רבות היא כלל לא תזכה לכתובתה.

      כתובה מוגזמת

      כאשר האיש מתחייב בתוספת כתובה מוגזמת בסכום דמיוני שנולד מהתלהבות הרגע בלבד ולאיש אין יכולת לשלמו, בית הדין יתערב ויפחית את סכום הכתובה.

      מזונות אישה

      עפ"י ההלכה היהודית על האיש מוטלת החובה לדאוג לאישה במהלך כל הנישואין.

      גובה תשלום המזונות יעשה בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה האישה, מתוך הכלל "עולה עימו ואינה יורדת", חשוב לציין שכאשר האישה עובדת, הכנסותיה מקוזזות מדמי המזונות ויתכן והיא כלל לא תהא זכאית למזונות אישה, אך אם האישה לא נהגה לעבוד, האיש לא יכול לכפות עליה לעבוד כעת רק על מנת להפחית את דמי המזונות.

      מתי אישה זכאית למזונות אישה

      אישה יהודייה תהא זכאית למזונות אישה אם נישאה כדת משה וישראל והיא תהייה זכאית לכך בכל תקופת הנישואין ועד למתן הגט, כלומר מזונות אישה ישולמו לה, עד לגירושין ולא לאחר מכן.
      מזונות משקמים כאשר מדובר באישה שאינה יהודייה או באישה יהודייה שלא נישאה כדת משה וישראל, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה ל"מזונות משקמים".

      מזונות אלה לא מוסדרים בחוק ומדובר ביציר הפסיקה במטרה לתת מענה לאישה שלא הייתה נשואה כדת משה וישראל, אך הוכיחה כי מדובר בבני זוג ידועים בציבור, או שנישאה בנישואין אזרחיים.
      מזונות אלה ינתנו רק במקרים חריגים בהם יוכח לבית המשפט שהאישה לא תוכל להתקיים ללא תשלום המזונות והם יהיו לפרק זמן מוקצב בלבד.

      שלילת זכויות הדין הדתי – שלילת מזונות אישה ושלילת כתובה

      מזונות אישה וכתובה נפסקים בהתאם לדין הדתי, וניתן לשלול זכויות אלה בשל התנהגויות מסויימות של האישה, נסקור מספר עילות עיקריות שיובילו לשלילת מזונות אישה ולשלילת זכאות לכתובה:

      • אישה בוגדת – לצורך כך נדרשות ראיות כבדות משקל ולא מסתפקים בכל ראייה, כמו כן על הראיות לעמוד בחוק הגנת הפרטיות וכך למשל, לא ניתן לצלם את האישה בתוך ביתה ללא ידיעתה.
      • מעשה כיעור – התנהגות אישה שאינה הולמת לפי ראות בית הדין הרבני, עושים שימוש בעילה זו בעיקר כאשר אין עדות מספיקה לעילת הבגידה.
      • עוברת על דת משה – כדי שהעילה תהא מספיקה על מנת לשלול את זכויות האישה למזונות או כתובה, על האיש להתרות באישה בטרם הפנייה לערכאה המשפטית. כמו כן האיש לא יכול לטעון לעילה זו כאשר הוא אינו מקיים בעצמו את הדין הדתי או כאשר במהלך הנישואין האישה נהגה כך והאיש מעולם לא העלה זאת עד לעת הסכסוך.
      • אישה מורדת – אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה. לא מדובר בסירוב חד פעמי אלא בתקופה ממושכת ועקבית. יחד עם זאת האישה יכולה לטעון טענת הגנה כי היא מאסה בבעלה "מאיס עליי". ובמקרה זה בית הדין יבחן האם הטענה של האישה מוצדקת ואכן התנהגותו היא שגרמה לה להמנע מקיום יחסי אישות שאז מזונותיה לא ישללו. לעומת זאת אם הוא נמאס עליה מסיבותיה שלו (למשל הפסיקה לאהוב אותו) אז לא תהייה האישה זכאית למזונות.
      • אישה שעזבה את הבית – אם האישה עזבה את הבית מסיבה שאינה נמצאת מוצדקת בהתאם לדעת בית הדין, יתכן ובית הדין ישלול את מזונות האישה ויקבע כי היא אינה זכאית. לעומת זאת אם האיש עזב את הבית, האישה לא תאבד את זכותה למזונות אישה.

      סעדים זמניים להם אישה זכאית בגירושין

      הליך הגירושין הינו הליך מורכב שיכול להמשך לא מעט זמן, במהלכו לעיתים עולה הצורך לפעול מהר על מנת להגן על האישה, להגן על הרכוש שלה או לדאוג לכלכלתה ולדאוג לרווחת הקטינים. לצורך כך ישנם מספר סעדים זמניים עיקריים להם זכאית אישה בגירושין.

      צו הגנה/ הרחקה – מטרתו הרחקה של בן זוג שנוהג באלימות ואיומים, והוא מורה על הרחקה מהאישה או מהילדים או מהמקום בו הם נוטים לשהות, כגון בית, משרד, מוסד הלימודים וכו'. הצו יכול להורות על איסורים נוספים כמו איסור הטרדה, נשיאת נשק וכיו"ב. מדובר בסעד זמני בלבד, שניתן להאריך מעת לעת אך לא יותר משנה.

      צו עיכוב יציאה מהארץ – מטרתו למנוע הימלטות לחו"ל והשארת האישה עגונה וללא מזונות או חטיפת הילדים למדינה זרה. גם כאן מדובר בסעד זמני בעל תוקף של שנה בלבד. כמו כן, לעיתים בית המשפט יאפשר יציאה לחו"ל בכפוף לערבויות.

      צו למניעת הברחת נכסים – צו מניעה זמני לביצוע דיספוזיציה ברכוש המשותף, צו עיקול על רכוש משותף, צו לגילוי וחיפוש מסמכים (צו אנטון פילר) וכו'. צווים אלה מטרתם למנוע הברחה של נכסים והעלמתם כך שלא ניתן יהא לחלק את הרכוש המשותף.

      זכאות אישה למזונות זמניים – החוק מחייב את האב ליזון את ילדיו הקטינים, לצורך כך על האם להגיש בשם הקטינים תביעה למזונות קטינים. הליכים אלה אורכים זמן רב, ובית המשפט נדרש לברר ולבחון את התביעה לעומקה בטרם ניתן פסק הדין.

      מה עושים בזמן הזה אם אין ביכולת האישה לממן את כל צרכי הקטינים?

      פונים בבקשה לסעד זמני – מזונות זמניים ומגבים בראיות שיעידו על הצורך הכלכלי הדחוף למזונות זמניים. לרוב תוגש הבקשה למזונות זמניים יחד עם הגשת התביעה למזונות. אף על פי כן, במקרים דחופים במיוחד בהם יגרם נזק של ממש לצדדים או לקטינים, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים עוד בתחילת הליך יישוב הסכסוך, כאשר ממתינים להליכי מהו"ת ובטרם הוגשה תביעה למזונות.

      בית המשפט יקבע את המזונות הזמניים בהתאם להתרשמות שלו מהכנסות האב והאם ורמת המחייה שלהם בטרם להליך הגירושין תוך שהוא בוחן את צרכי האישה והילדים, והוא יתרשם על בסיס ראיות לכאורה בלבד ויפסוק את הסכום על פי אומדן בהתאם למכלול השיקולים הנ"ל.

      האם זכויות האישה והגבר שוות בגירושין?

      מגמת בית המשפט כיום היא להשוות את הזכויות של נשים וגברים בגירושין, כך שלא תהיה השפעה למגדר.

      כך בסוגיית חלוקת הרכוש בגירושין, הזכויות של האישה והגבר הן שוות. גם בסוגיית זמני שהות עם הילדים, המגמה כיום היא להשוות את זכויות הגברים לזכויות הנשים.

      אמנם על פי "חזקת הגיל הרך" ילד עד גיל 6 יהיה במשמורת האישה, אך בפועל, במקרים רבים, בתי המשפט קובעים זמני שהות שווים על פי הנסיבות, ללא תלות במגדר, ואף כשמדובר בילדים מתחת לגילאי 6.

      המגמה להשוות את הזכויות בין נשים לגברים חלה גם, באופן חלקי, בסוגיית מזונות ילדים. כך במקרה שמדובר בילדים מעל גיל 6, מוטלת חובה שווה על שני ההורים לשאת בנטל המזונות, והסכום מחושב על פי מדדים אובייקטיבים: זמני שהות ופערי שכר.

      יחד עם זאת, זכויות האישה והגבר בגירושין, אינן שוות בכל הנושאים.

      כך כאשר מדובר במזונות ילדים מתחת לגיל 6, זכויות האישה והגבר אינן שוות, שכן אב יהודי חייב לבדו בכל עול המזונות, והאישה אינה נושאת בנטל. חשוב לציין שבפועל, בתי המשפט נוטים להתחשב בזמני השהות של הילדים עם האב גם מתחת לגיל 6, ולהפחית את נטל המזונות במקרים של זמני שהות רחבים.

      בנוסף, בסוגיות רבות שנידונות בבית הדין הרבני, זכויות האישה והגבר אינן שוות בגירושין:

      כך לאישה ישנן זכויות כלכליות מסוימות שאינן ניתנות לגבר. כגון זכות לקבל מזונות אישה וכתובה, ואף זכות להמשיך להתגורר ספציפית בבית מגורי הצדדים (צו למדור ספציפי).

      מנגד גם לגברים ישנן זכויות מסוימות שאינן ניתנות לנשים, כך לאישה מסורבת גט אין זכות לקבל היתר נישואין שניים, זכות שקיימת לגבר בלבד, והאישה יכולה להישאר עגונה שנים, ללא יכולת להינשא מחדש.

      ניצול ציני של זכויות האישה בגירושין

      העדר השוויון בין זכויות האישה והגבר, יוצר לעיתים מצבים של ניצול ציני של זכויות בגירושין.

      בדומה לגברים שמנצלים את כוחם בכל הנוגע לסירוב לתת גט, יש גם נשים שמנצלות באופן ציני את זכויות היתר המוענקות להן במסגרת הדין הדתי.

      כך למשל ישנן נשים המבקשות להגיש תביעה לשלום בית, במטרה לזכות שלא ביושר במזונות אישה או כתובה, גם אם הן כלל לא מעוניינות בשלום בית, אלא מטרתן ללחוץ על הבעל להסכים לחתום על הסכם גירושין שלא מטיב עמו.

      בית הדין הרבני מנסה להתמודד עם התופעה, על ידי דחיית תביעות שלום בית שאינן כנות, אלא מטרתן היא אסטרטגית בלבד, יחד עם זאת, הנטייה של בית הדין הרבני לעודד שלום בית, לעיתים מובילה לניצול ציני של זכויות האישה בגירושין.

      לסיכום

      ישנן זכויות רבות המגיעות לאישה בהליך הגירושין שחשוב לברר אותן בטרם מתחילים את התהליך; זכויות כלכליות ברכוש המשותף, זכויות מן הדין הדתי וסעדים משפטיים שונים שיגנו על זכויותיך. על מנת למצות את כל זכויותיך היוועצי בעורך דין מומחה לענייני משפחה שילווה אותך לאורך התהליך וידע להגן על זכויותיך.

      *אין בתוכן דלעיל ובאתר ToDivorce בכלל משום המלצה משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במידע עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-9969183 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מדריך משפטי למתגרש