הסכם גירושין בהסכמה

גירושין היא פעולה מוכרת בישראל, שמשנה לשנה נעשית שכיחה יותר ויותר. אחת האפשרויות שעומדות בפני בני זוג המעוניינים להתגרש, היא לעשות כן בהסכמה. כלומר, באמצעות הסכם הנערך ונחתם על ידי בני הזוג, כולל נושאים שונים פרט לגירושין עצמם ולמתן הגט, ובסופו של דבר מאושר על ידי ערכאה שיפוטית ומעמדו כשל פסק דין.

אילו זוגות זכאים להתגרש בהסכמה ומה עליהם לעשות לשם כך?

לא כל הזוגות הישראלים זכאים להתגרש בהסכמה. רק זוגות יהודים שלא מתגוררים תחת קורת גג משותפת זכאים לכך. כדי שהגירושין בהסכמה ייכנסו לתוקף, הסכם הגירושין צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. אם וכאשר ערכאה שיפוטית זו מאשרת את ההסכם, היא מעניקה לו תוקף של פסק דין.

ואולם, זו לא הערכאה השיפוטית היחידה אליה צריכים לפנות בני הזוג: על בני הזוג לפנות גם לבית הדין הרבני ולהגיש לערכאה זו בקשה לגירושין, לחתום עליה ולבקש במסגרתה קביעת מועד לסידור גט. הבקשה צריכה להיות מוגשת על גבי טופס שניתן לקבל במזכירות בית הדין הרבני, ובני הזוג צריכים לצרף אליה:

• צילום של תעודת הזהות (כולל ספח) של כל אחד מהם
• את הסכם הגירושין שבית המשפט לענייני משפחה אישר, או כדי שבית הדין הרבני יאשרו.

ישנן שלוש דרכים להגשת הבקשה:

• באמצעות הדואר האלקטרוני
• באמצעות הפקס
• באמצעות הגעה פיזית לבית הדין הרבני.

כמו כן, במידה שטרם נפתח תיק בנושא הגירושין על ידי בית הדין הרבני, צריכים בני הזוג לשלם אגרה עבור הבקשה.

מהם הנושאים שהסכם גירושין צריך לכלול?

כאמור, הסכם הגירושין צריך לכלול נושאים שונים פרט לגירושין עצמם ולמתן הגט. נושאים אלה הם:

• הסדרי שהות: נושא שיש לכלול בהסכם הגירושין אם לבני הזוג יש ילדים משותפים, ובפרט כאלה שטרם הגיעו לגיל 18. על בני הזוג לקבוע מתי ילדים אלה ישהו אצל כל הורה – לא רק בימי חול ובסופי שבוע אלא גם בחגים
• מזונות: על בני הזוג לקבוע האם ישולמו מזונות עבור ילדיהם המשותפים, ואם כן – מה יהיה גובהם
• רכוש: נושא שיש לכלול בכל הסכם גירושין, ללא קשר לשאלה האם לבני הזוג יש ילדים משותפים או לא. על בני הזוג להגיע להסכמות באשר לכל הרכוש המשותף שלהם: מיטלטלין, מקרקעין, חסכונות, הלוואות וכו'.

הבקשה לפתיחת תיק גירושין בהסכמה הוגשה – מה קורה אחר כך?

גם אם בית המשפט כבר אישר את הסכם הגירושין, לאחר הגשת הבקשה לפתיחת תיק גירושין בהסכמה – קובעת מזכירות בית הדין הרבני תאריך לאישור ההסכם. המזכירות מוציאה הזמנה מיוחדת לדיון זה, ובה מציינת את התאריך, וכן את השעה המדויקת, שבה צריכים בני הזוג ועורכי הדין שלהם/טוענים רבניים מטעמם להגיע לדיון. כל אדם אחר לא יכול להגיע לאותו הדיון.

בדיון עצמו, בית הדין הרבני מאשר באופן רשמי את הסכם הגירושין (כל עוד לא עולים מההסכם קשיים הלכתיים כלשהם). אחר כך, בני הזוג מבקשים ממזכירות בית הדין הרבני קביעת מועד לסידור הגט. לסידור הגט, כל אחד מבני הזוג צריך להגיע עם:

• תעודת זהות, כולל ספח – לשם הוכחה שבני הזוג אכן נשואים
• תמונת פספורט
• עד (לרוב, קרוב משפחה מדרגה ראשונה – למשל הורה או אח).

כמו כן, לסידור הגט יש להביא את תעודת הנישואין של בני הזוג, וכן כתובה. בסוף התהליך, מקבלת האישה את הגט, והדיין מסביר לבני הזוג מהן המגבלות ההלכתיות שחלות עליהן:

• אם ילדיהם המשותפים של בני הזוג (כולם או חלקם) טרם הגיעו לגיל שנתיים, והאישה רוצה להינשא לאחר – היא לא יכולה לעשות כן אלא על ידי פנייה לבית הדין הרבני בבקשה להיתר נישואין מדין ינקת חברו.
• גם אם לכל ילדיהם המשותפים של בני הזוג כבר מלאו שנתיים, או לחילופין – לבני הזוג אין ילדים משותפים כלל, האישה לא יכולה להינשא בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הגירושין. כדי לעשות כן, היא צריכה לקבל לכך היתר מבית הדין הרבני.
• האישה בשום מקרה לא יכולה להינשא לכהן.

לאחר מכן, על בני הזוג לבקש ממזכירות בית הדין הרבני את תעודת הגירושין (שכדי לקבלה כל אחד מבני הזוג צריך לשלם אגרה), וכן תעודה הלכתית שמאשרת את גירושי בני הזוג.