הסכם גירושין – המדריך המשפטי המקיף [2024]

שיעור הגירושין באוכלוסייה בעשורים האחרונים עלה באופן ניכר ואיתו גם התחדדה ההבנה שאין צורך ללכת בדרך חתחתים על מנת להתגרש וכי ניתן להסיר את מרבית הקשיים והסבל מהליך הגירושין, באמצעות עריכת הסכם גירושין מקצועי.

מהו הסכם גירושין

הסכם גירושין מקצועי הוא מלאכה מורכבת ומדויקת שחייבת להיות מקיפה, ברורה וצופה פני עתיד ולכן יש צורך בראייה מלאה של התמונה, הבנה וניסיון על מנת להתאים את ההסכם לבני הזוג הספציפיים.

מטרת הסכם הגירושין היא להמנע ממאבקים משפטיים ממושכים, שלעתים אף באים על חשבון הילדים המשותפים ויש לזכור שככל שמעורבים ילדים בתמונה, יש בפניכם דרך ארוכה והסכם הגירושין ילווה אתכם במשך שנים רבות, עד שהילדים יתבגרו. על כן חשוב שהסכם הגירושין יערך באופן מקצועי ויתאים את עצמו לצרכים של בני הזוג, תוך שהוא רואה את טובת ילדיהם הקטינים.

הנושאים שחייבים לקבל ביטוי בהסכם גירושין סטנדרטי

הסכם גירושין בין יהודים יתייחס לסידור הגט והכתובה בין הצדדים. בנוסף כל הסכם גירושין יכלול 3 נושאים עיקריים בעניינם על בני הזוג להגיע להסכמות : חלוקת רכוש וממון, משמורת הילדים ומזונות ילדים.

חלוקת רכוש בהסכם הגירושין – במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, נצבר להם רכוש משותף, אותו יש לחלק ביניהם בהסכמה. רכוש זה יכול לכלול סוגים שונים של רכוש, כגון נדל"ן, מטלטלין, כספים, השקעות, פנסיות, זכויות נוספות מעבודה ואף נכסי קריירה במקרים מסוימים, הכוללים מוניטין, השכלה ופערי ההשתכרות שנוצרו במהלך הנישואין.

ישנה חשיבות רבה מאוד להסכם גירושין מקצועי, על מנת לברר באופן רחב מה הם הנכסים השונים שהצטברו לבני הזוג, על מנת שניתן יהא לחלקם באופן המדויק והמתאים ביותר, על פי הסכמותיהם וצרכיהם של בני הזוג.

לאור העובדה שבעת גירושין, אמור הרכוש שנצבר לתת בסיס כלכלי לשני בני הזוג, בשני בתים נפרדים, לבני הזוג נוצרים אינטרסים שונים, המשפיעים על אופן החלוקה בו כל אחד מהם מעוניין, ולכן בסיס ההסכמות הן הוראות החוק, לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדים.

ילדים משמורת וזמני שהות –  אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם גירושין כאשר לבני הזוג ילדים משותפים, הואו הסדרת המשמורת וזמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים.
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נקבע כי שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים עד הגיעם לגיל 18.

בהתאם לכך על שני ההורים מוטלת אחריות שווה לדאוג לכל צרכי הילד ולפיכך החלטות בכל מהותיים, כגון טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, בחירת מוסדות חינוך, ענייני דת,שינוי מקום מגורים וכו' – חייבות להתקבל בהסכמת שני ההורים.

כמו כן למרות שהחוק קובע, בהתאם ל'חזקת הגיל הרך', כי בהעדר הסכמה אחרת, ילד עד גיל 6 יהיה במשמורת האם באופן אוטומטי, כיום כאשר המגמה היא להשוות ככל האפשר בין זכויות ואחריות שני ההורים ולהימנע ממתן עדיפות למי מההורים, על בסיס מיגדרי, בד"כ כשאין הסכמה ביניהם – ביהמ"ש הוא שיכריע בעניין זה, על בסיס חוו"ד שתתקבל ממחלקת הרווחה.

כיוון שהחוק אינו מתייחס לחלוקת זמני השהות של הקטין, עם כל אחד מהוריו, המגמה היא לאפשר חלוקת זמנים זהה, אצל כל אחד מההורים, אם האב מעוניין בכך. בהעדר הסכמה, יכריע ביהמ"ש גם בעניין זה. על כן חשוב לכלול בכל הסכם גירושין, את נושא חלוקת האחריות ההורית בין ההורים ואת זמני השהות של הילדים, עם כל אחד מהם.

זמני שהות –  תמיד עדיף לכל משפחה, שזמני השהות עם הקטינים, ייקבעו בהסכמה בין ההורים, באופן שיהיה נח ומיטיב הן להורים והן לילדים. כיום הולכת וגוברת הנטייה לאפשר הרחבה ושיוויון, ככל האפשר, של האחריות ההורית וזמני שהות עם הילדים שווים ככל הניתן, בהתאמה לנתונים ולצרכים של ההורים ובהתאם לצרכיהם ולטובתם של הילדים.

עקרון טובת הילד – עקרון "טובת הילד" הוא עקרון מהותי, המבוסס על האמנה בדבר זכויות הילד שאומצה בשנת 1989 על ידי העצרת הכללית של האו"ם ונכנסה לתוקף בישראל בשנת 1991. מטרת העקרון היא לשים דגש על הילד ועל טובתו, כפי שהיא נבחנת על ידי בית המשפט ולא דווקא על ידי ההורה, במהלך הליך הגירושין.

סעיף 3 לאמנה קובע:

"בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".

משמעות סעיף זה היא כי בכל פעולה הנוגעת לילד, עקרון טובת הילד יגבר על כל אינטרס אחר של מי מהנוגעים בדבר. על מנת לקבוע מהי טובת הילד, יש לבחון מספר גורמים וביניהם, גילו, הקשר שלו עם כל אחד מהוריו, לפני הפירוד ביניהם, מקום מגורי כל אחד מההורים לאחר הפירוד, מצבו הנפשי של הילד, צרכיו, יכולתו של כל אחד מההורים לספק לו את צרכיו השונים ועוד.

הסכם גירושין מקצועי שנוסח כראוי ייקח בחשבון את טובת הילד, ישקלל אותה עם הסכמות ההורים ויכלול זמני שהות התואמים את צרכי ההורים ואת טובת הקטינים וצרכיהם. נושא זה חשיבות רבה, כיוון שבעת אישור ההסכם על ידי בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין, לא יאשר בית המשפט סעיפים בהסכם, אשר עלולים לפגוע בטובת הילד (הקטין).

מזונות ילדים – נושא חשוב לא פחות הוא נושא מזונות וכלכלת הילדים, לאחר הגירושין. במשך החיים המשותפים, מקבלים ההורים בדרך כלל בהסכמה משותפת ביניהם את ההחלטות בעניין כלכלת הילדים וסיפוק צרכיהם השונים, כחלק מההתנהלות הכלכלית השוטפת של המשפה.

בהסכם הגירושין יש צורך להסדיר, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המשפחה וצרכי הילדים, את אופן התשלום הדרוש למימון הוצאות הילדים, בשני הבתים – כלכלת הילדים, הוצאות המגורים וההוצאות הנלוות (רפואה וחינוך). כדי לערוך את הסכם הגירושין, יש צורך להסכים יחד איך יחולקו ההוצאות בין ההורים, על בסיס יכולתם הכלכלית, הכנסותיהם, חלוקת זמני השהות עליה הוסכם.

לאחר מכן יש צורך לקבוע את המנגנון – האם צד אחד יהיה האחראי על ניהול הוצאות הילדים והצד השני יעביר לו את הכסף כנהוג כיום (תשלום מזונות שוטפים מהורה להורה), או ששני הצדדים ינהלו חשבון בנק משותף, אליו יעבירו כספים (בסכומים עליהם הסכימו מראש) למימון צרכי הילדים, או כל מנגנון אחר שיתאים לצרכיכה ויכולתם של ההורים, תוך התחשבות גם ברמת התקשורת ביניהם.

מטרתו של הסכם גירושין לאפשר לבני הזוג להמשיך להחליט כיצד לכלכל את ילדיהם, במקום שבית המשפט יקבע זאת במקומם. בהסכם גירושין מקצועי שבנוי היטב, ניתן כאמור להתאים את הסדרי מימון הוצאות הילדים ותשלום המזונות, באופן שיספק את צרכי הילדים, על בסיס היכולות של כל אחד מההורים.

הסכם גירושין ללא תשלום "מזונות"

כאמור, בנסיבות המתאימות, ניתן בהסכמה משותפת, לקבוע כי לא אף הורה לא ישלם להורה השני דמי מזונות עבור הילדים.

אם בעבר, בתי המשפט נהגו לסרב לאשר הסכמי גירושין בהם נקבע שהאב לא ישלם לאם מזונות עבור הילדים, הרי שכיום, לאור פסק דין התקדימי, ב-בע"מ 919-15, שקבע שנטל המזונות על ילדים בין הגילאים 6-15 חל על שני ההורים מדין צדקה ושהחלוקה בין ההורים תקבע בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם ובהתייחס ל חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם, יתכנו מצבים בהם לא יהיה תשלום מזונות מהורה אחד לשני, ולמרות זאת ההסכם יאושר.

כך למשל כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת וזמני השהות עימם שווים או כמעט שווים וההורים מרוויחים שכר דומה, הנטייה תהא לקבוע כי לא ישולמו דמי מזונות שוטפים, אלא שכל הורה ישא בהוצאות כלכלת הילדים כאשר הילדים נמצאים אצלו וכל אחד מההורים ישלם את מחצית התשלומים הנלווים – הוצאות חינוך ורפואה.

בעת אישור הסכם הגירושין, בית המשפט יבחן את ההסכם לפי עקרון טובת הילד, כאמור לעיל ועל כן חשוב מאוד להתאים את הוראות ההסכם כך שתהיה התייחסות מלאה לנושא סיפוק צרכי הילדים. הסכם גירושין מקצועי יהיה מנוסח באופן שבו למרות שאין תשלום מזונות מהורה להורה – הוא יאושר על ידי בית המשפט.

הסכם גירושין, לזוג ללא ילדים

כשהצדדים מחליטים להתגרש, כאשר אין להם ילדים משותפים, יחסך המאבק שקורה לעיתים קרובות בעת גירושין של הורים לילדים. למרות זאת חשוב ומומלץ, לערוך הסכם גירושין מקצועי על מנת להימנע מיצירת פתח לפרשנויות שונות, עקב ניסוח לא מדוייק והוראות שאינן עונות על הסוגיות השונות הנובעות מחלוקת הרכוש, או לניסוח שעלול לגרום לכך ש שלא ניתן יהיה לאכוף את ההסכם, במקרה של הפרה ע"י מי מהצדדים.

חשוב לזכור שגם כשאין לצדדים ילדים משותפים, עדיין ישנן סוגיות חשובות, שנדרש לעגן בהסכם הגירושין, כגון – חלוקת הרכוש המשותף, סידור הגט, תשלום או ויתור על הכתובה וכן מזונות האישה, אם היא זכאית לקבלת מזונות מהבעל, עד שיסודר הגט.

מחיר של הסכם גירושין ממוצע

עלות של הסכם גירושין לרוב מתחלקת לשלושה חלקים – עלות המגשר, העלות ניסוח הסכם הגירושין (שתלויה באופיו של ההסכם ובמידת המורכבות שלו), ועלות אישור ההסכם בבית המשפט.

אצל רוב המגשרים, עלות הגישור היא לפי חיוב שעתי, אשר מתחלקת בדרך כלל בין בני הזוג. לכל מגשר הזכות לקבוע את התעריף השעתי, אשר נע בין 800 ₪ לשעה (אצל מגשר יחסית זול) לבין 2,000 ₪ (אצל מגשר יקר יחסית). הליך גישור ממוצע אורך בין 8 ל-15 שעות וככל שמצליחים בני הזוג להגיע בעצמם ליותר הסכמות (למשל בנוגע לחלוקת זמני השהות, מכירת הבית לאחד מהם או לצד ג' ועוד), הם חוסכים שעות גישור וכמובן את התשלום עבורן.

עלות עריכת ההסכם נעה בין 4,000 – 20,000 ₪ (בתוספת מע"מ) והיא תלויה באופי ההסכם ובמידת המורכבות שלו, כאשר ככל שיעלו יותר סוגיות המצריכות הסדרה, כגון – ענייני הילדים, רכוש רב, רכוש בעל מורכבות, כגון חברות עיסקיות, נכסים מורכבים, הצורך לקבוע איזון של נכסי קריירה וכו' – העלות תהא גבוהה יותר.

בכל מקרה, עלות המגשר נקבעת איתו, וניתן להגיע איתו להסכמות בנוגע לעלויות, אשר יוזילו את התהליך. עלות אישור הסכם הגירושין בבית המשפט או בבית הדין הרבני, נובעת מתשלום עבור האגרה, נע בין 300 – 500 ₪ (ניתן לבדוק מראש את הסכום באתר של בתי המשפט ובאתר של בתי הדין הרבניים).

לאחר גיבוש ההסכם וחתימת שני בני הזוג עליו, הם יכולים לפנות לאישור ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הרבני, באופן עצמאי וכך לחסוך את עלות הייצוג. קביעת המועד לאישור ההסכם מצריכה הגשת בקשה ותשלום האגרה בלבד. יצויין כי מדובר בבקשה פשוטה לקביעת מועד דיון לאישור הסכם, אשר נדרש לצרף לה את העתק ההסכם החתום בלבד, ולהגיע למועד הדיון מצוידים בהסכם המקורי ובתעודות זהות.

עם זאת, במקרים מורכבים או במקרים בהם מדובר בהסכם מורכב, אשר יש סיכוי שהשופט או הדיין, המאשר את ההסכם, יבקש הבהרות, אפשר ואף רצוי, להגיע לדיון בבית המשפט / בית הדין הרבני, לצורך אישור ההסכם, עם המגשר או עו"ד מטעם בני הזוג או מי מהם, אשר ידרוש תשלום עבור הגעתו, שנע בממוצע בין 800 ל -2,000 ₪ (בתוספת מע"מ).

חשוב להבין שמחירו של ייצוג משפטי כאשר מתנהל ההליך בבית המשפט או בבית הדין הרבני יכול להגיע לסכומים גבוהים בהרבה והוא נע בין 50,000-120,000 ₪ בממוצע, לכל אחד מבני הזוג (תלוי במורכבות הנושאים שבמחלוקת, בעו"ד שנבחר לייצג ולעיתים באיזור המגורים).

לכן, מכל הבחינות שפורטו כאן ובוודאי מבחינת טובת המשפחה, אורך ההליך והנזקים כלכליים והנפשיים הכרוכים בניהול הליך משפטי, נגד בן הזוג השני, ברור שהגעה להסכם גירושין (במו"מ או בגישור) הוא הליך השתלם ביותר, בהשוואה לאפשרויות האחרות.

האם רצוי שהמגשר יהיה עו"ד

כדי שהסכם הגירושין ייתן מענה משפטי נכון, חשוב שהמגשר יכיר את כל הנושאים שצריכים לקבל מענה בהסכם ויסייע לבני הזוג להגיע להסכמות לגביהם.
לאחר שתהיה הסכמה בין בני הזוג, בכל הנושאים הנ"ל, חשוב שההסכם יכלול את כל הרכיבים הדרושים וינוסח נכון וברור, ללא אפשרות למתן פרשנויות שונות להוראה מסויימת, שעלולות למחלוקת בין הצדדים או לכך שלא ניתן יהיה לאכוף את אותה הוראה. כמובן שאסור שתהיה סתירה בין סעיף אחד לסעיף אחר של ההסכם.

לכן, עדיף שהמגשר או לכל הפחות מנסח ההסכם, יהיה עו"ד מנוסה ומיומן בניסוח הסכמי גירושין.

האם חשוב להיות מיוצגים על ידי עו"ד בגישור חשוב לזכור שהמגשר לא יכול לתת ייעוץ משפטי לאף אחד מבני הזוג, כיצד לפעול כנגד הצד השני.

המגשר גם לא יכול לתת ייעוץ למי מהצדדים, מהן זכויותיו ולוודא שהוא עומד עליהן, במהלך הגישור. חלק מהמגשרים מעדיפים שאף צד לא ייוצג ע"י עו"ד מטעמו, אבל חלק מהמגשרים המנוסים, אפילו מעדיפים ששני הצדדים יהיו מיוצגים במפגשי הגישור.

בכל מקרה, כל אדם שנמצא בהליך גישור, יכול (ואף עדיף שיעשה זאת) לפנות מפעם לפעם, במהלך הגישור, לייעוץ חיצוני ע"י עו"ד שמתמחה בדיני משפחה, כדי לבדוק מהן זכויותיו, איזה נושא חשוב שייכנס להסכם.
החשוב והמומלץ ביותר הוא להגיע לבדיקת טיוטת ההסכם ע"י עו"ד מטעם אותו בן זוג, לפני החתימה עליה, גם אם מחליטים לא להיות מלווים ע"י עו"ד נפרד, במהלך הגישור.

האם אפשר להתגרש בלי הסכם גירושין?

הנסיון מלמד שגירושין ללא הסכם, משאירים את כל הדברים שחייבים להסדיר (הן במסגרת היחסים בין המתגרשים עצמם וכן מול הרשויות השונות) – ענייני חלוקת הרכוש, הילדים וכו'.
מצבים אלה מובילים בד"כ למחלוקות אשר מביאות את הצדדים אל פתחו של בית המשפט ולהחרפת הסכסוך בין בני הזוג, דבר שמאריך מאוד ומכער את הליך הגירושין, במיוחד כשיש נכסים רבים ואף ביתר שאת כאשר מדובר בילדים משותפים.

למילה הכתובה יש כוח רב וכפי שלא הייתם בוחרים לקנות בית או אפילו רכב ללא הסכם כתוב וחתום, בהחלט לא מומלץ לוותר על עריכת הסכם גירושין שיעלה על הכתב את כל ההסכמות בין בני הזוג, וע"י כך למנוע מחלוקות בעתיד, ובעיקר לקצר את ההליכים ולאפשר התמקדות בעיבוד רגשי של הסיטואציה הקשה ממילא של הגירושין.

האם יש לאשר הסכם גירושין ברבנות או בבית המשפט?

לאור העובדה שהתוקף של הסכם הגירושין, כהסכם גירושין, ניתן ע"י מתן תוקף של פסק דין, חיוני לאשר את ההסכם בבית הדין הרבני (הרבנות, כפי שקוראים רבים לבית הדין הרבני) או בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם להעדפתכם המשותפת, על מנת שאכן יקבל תוקף של פסק דין.

מתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין, מאפשר לאכוף הוראות שונות בהסכם, ללא צורך בפניה חוזרת לבית המשפט – כמו למשל את תשלומי מזונות הילדים, קיום זמני השהות, נושאים רכושיים שונים – פעולות בבנקים, נושאים רפואיים ועוד.

(נראה לי עניין משפטי מורכב שלא אמור לעניין את הקהל הרחב. חשיבות אישור ההסכם היא כה מהותית, שבמאמר כזה, לא הייתי משאירה בכלל אופציה לחשוב על אפשרות לא לאשר הסכם גירושין, לאחר שנחתם).
מתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין, ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני, מתבטאת גם באפשרות ליישם או לאכוף את ההסכם, כגון פנייה לגופים ממשלתיים, פנייה להוצאה לפועל, למשטרה, לשירותי הרווחה וכיו"ב. הסכם שלא אושר, הוא "הסכם" בלבד ולצורך אכיפתו, יש צורך לפנות לביהמ"ש …

כדי לקבל תוקף של פסק דין להוראה אותה מבקשים לאכוף. הסכם שלא אושר גם יכול לתת יתרון משפטי / דיוני לאחד מהצדדים, שמעדיף לחזור בו מחלק מההסכמות אליהם הגיעו בני הזוג ויצריך את בן הזוג השני, לפתוח נגדו בהליכים משפטיים.

מכל האמור לעיל, אין חולק שמיד לאחר החתימה על הסכם גירושין, בני הזוג יפנו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לצורך אישורו, שמבוצע בהליך פשוט ביותר, שיחסוך מחלוקות עתידיות ואת הצורך לפתוח בהליך משפטי, כדי לאכוף אותו מול בן הזוג לשעבר או מול הרשויות.

תיקון הסכם גירושין בהסכמה

ככל שבחרתם לאשר את ההסכם בפני בית הדין הרבני או בפני בית המשפט, שינוי בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין יערך בהסכם נוסף בכתב, שיוגש לערכאה בה אושר ההסכם הראשון.

הסכמה על תיקון ושינוי בין הצדדים בלבד, שלא תקבל תוקף של פסק דין, כאמור לעיל, תהא כהסכמה חוזית ביניהם, ולהוות פתח לפרשנויות שונות של ההסכם, שעלולה להביא לקושי לאכוף את ההסכמות החדשות ולכן להביא את הצדדים שוב לפתחו של בית המשפט / בית הדין הרבני, כדי להסדיר את המחלוקות שנוצרו בעקבות השינוי שלא אושר בהחלטה שיפוטית ולהליכים מסובכים ומורכבים הרבה יותר מאשר התייצבות חוזרת בפני הערכאה שאישרה את ההסכם הראשון, לצורך מתן תוקף משפטי להסכמות החדשות.

על כן, כאמור מומלץ לאשר גם תיקונים ושינויים של הסכם גירושין, בפני הערכאה שאישרה את הסכם הגירושין המקורי.

לסיכום

הסכם גירושין מקצועי חשוב לכל למי שחפץ בגירושין מהירים, שלא נגררים למאבקים משפטיים ממושכים, שפוגעים בילדים ובבני הזוג ומקשים על התהליך הרגשי המתלווה להליך גירושין ממילא ועל בניית החיים החדשים של כל אחד מבני הזוג. הסכם גירושין שנערך בהסכמה גם לוקח בחשבון את כל השיקולים שמצריכים הסכמה והסדרה, מותאם לצרכיהם של שני בני הזוג ונותן מענה גם לטובת הילדים ומסדיר את סיפוק כל צרכיהם, הכלכליים, הפיזיים והרגשיים.

לצורך עריכת הסכם גירושין מקצועי, נדרש לפנות לעורך דין לגירושין בעל הבנה וניסיון בתחום, שלו יכולת ראייה והבנה משפטית של כל הנושאים שחייבים לקבל מענה בהסכם גירושין, אשר גם צופה את פני עתיד, כך שייתן מענה גם למשל לכך שהילדים גדלים וצרכיהם משתנים עם הזמן.

האם ניתן לאשר רק חלק מהסכם הגירושין?

ניתן לאשר רק חלק מהסוגיות בהסכם הגירושין, ולבקש מבית המשפט לדון ולהכריע בשאר הסוגיות.

ניקח לדוגמא בני זוג שהגיעו להסכמות רק לגבי חלוקת הרכוש, אך הם אינם מצליחים להגיע להסכמות בסוגיית המזונות והמשמורת. בני הזוג יכולים לחתום על הסכם חלוקת רכוש בגירושין, ולבקש לאשר אותו בבית המשפט.

לאחר מכן, בסוגיית המזונות והמשמורת, בני הזוג ידרשו להמשיך לנהל משא ומתן עד שיגיעו להסכם גירושין, או להמשיך לדון בסוגיות עד להכרעת בית המשפט בנושאים אלו.

אישור חלק מהסכם הגירושין, יסייע לבני הזוג לחסוך זמן ומשאבים ויקצר את הליך הגירושין, והוא עדיף על ניהול של כל הליכי הגירושין בבית המפשט.

יחד עם זאת, עדיף לנסות להגיע להסכם גירושין כולל, שיכלול את כל הסוגיות בגירושין.

הסכם גירושין כולל שאושר בבית המשפט, יחסוך לכם זמן וכסף רב, ויעניק לכם ודאות גדולה יותר, שכן כל חלקיו יהיו קשורים זה בזה, ויהיה קשה יותר לבטל אותו.

השלכות אפשריות של הפרת הסכם גירושין

להפרת הסכם גירושין ישנן השלכות, בדומה להפרת כל הסכם.

אחת ההשלכות העיקריות היא שניתן לחייב את בן הזוג שהפר את הסכם הגירושין באכיפת ההסכם, לגבות את החובות באמצעות גופי גבייה, ולהטיל עליו צווים לצורך אכיפתו. כך למשל ניתן לחייב הורה לקבל טיפול על מנת להמשיך לפגוש את ילדיו, לעכב יציאה מהארץ של חייב במזונות או של סרבן גט וכו'.

בנוסף ניתן גם להטיל חיוביים כספיים על המפר. כך למשל ניתן לבקש להטיל קנסות על מי שמפר זמני שהות, לחייב אותו במזונות מוגדלים וכו'.

השלכה אפשרית נוספת של הפרת הסכם גירושין, במקרים בהם ההסכם הופר באופן יסודי, היא ביטול הסכם הגירושין, והחלת חוק יחסי ממון או חזקת השיתוף במקום הסכם הגירושין.

בנוסף, הפרת הסכם גירושין שאושר בערכאה שיפוטית וקיבל תוקף של פסק דין, היא שוות ערך להפרת כל החלטה שיפוטית. המשמעות היא שמי שמפר הסכם גירושין, חשוף לסנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט, כמו קנסות ומאסרים.

הסכם גירושין לדוגמא

לסיום המדריך, אנחנו מצרפים עבורכם הסכם גירושין לדוגמא כדי שתוכלו להתרשם ולהיעזר.
כמובן, מדובר ב"שלד" של הסכם, שאינו גמור ואינו סופי ואין לראות בו המלצה או ביטוי לנוסח המדויק והמקיף. בוודאי שאין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני ואישי. הנה קישור להורדה: הסכם גירושין לדוגמא.