בגידה במהלך חיי הנישואים היא דבר קשה מנשוא שמביא לחורבן הבית אותו בנו הצדדים במהלך הזוגיות, הוכחת הבגידה היא לא קלה, שלרוב, בין הזוג הבוגד עושה כל שביכולתו על מנת להסתיר אותה, ובכל זאת, כיצד ניתן להוכיח בגידה ומה המשמעות של בגידה בין בני זוג?
האם יש הבדלים בין גבר בוגד לאישה בוגדת? מה ההבדל בין בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני בענייני בגידה? במדריך זה תקבלו את כל המידע המפורט לגביי כך.
כיצד ניתן להוכיח בגידה?
כאמור, לא כל הסתרת מידע מבן הזוג מהווה בגידה, למשל: תכתובות בין הבעל או האישה לבין אחרים שאין בהם הוכחת בגידה ממשית יכולות להוות מעשה כיעור מבחינת בית הדין הרבני, במעשה כיעור האישה עלולה להפסיד את הזכויות המגיעות לה (כתובה ומזונותיה).
אלא שהדבר דרוש הוכחה, וגם היקף פעולות מעשה הכיעור ומשתנים נוספים כגון: אם מדובר בזוג המנהל אורח חיים חילוני ועד כמה הדבר מקובל, או שמה המדובר בזוג חרדי – שם הדבר בוודאי לא מקובל.
בגידה כאמור, דרושה הוכחה חותכת, עדות חד משמעית, צילומים ו/או עדים (בשים לב לכך שעל העדים לא להיות פסולים מעדות) ו/או דוח חוקר פרטי לצורך הוכחת הבגידה שיעקוב אחר בן הזוג הבוגד ויתעד את מעשיו ו/או עדות הבועל, במסגרתו ניתן להוכיח באופן מפורש כי אחד מהצדדים בגד.
על הצד המנסה להוכיח בגידה לשים לב כי הוא כפוף להוראות חוק האזנת סתר, וכי לא ניתן להשתמש בראיות שהושגו באופן לא חוקי, לדוגמה: לא ניתן לצוטט לנייד הצד השני וכיו"ב.
זאת ועוד, במסגרת ההליכים בבית הדין הרבני – ניתן להוכיח בגידה במסגרת חקירת הצד השני והתשתו כך שיודה בה.
האם יש הבדל בין אישה בוגדת לבין גבר בוגד?
כאשר מדובר בבעל שבגד באשתו, בית הדין לא רואה את העניין בחומרה, בגידה של הבעל באשתו אינה מהווה עילה אוטומטית לגירושים.
להבדיל, במקרה בגידה של אישה בבעלה בית הדין רואה את הדבר בחומרה, ועלול לקבוע חלוקת רכוש לא שוויונית נגד אישה שבגדה בבעלה (בנסיבות חריגות) להבדיל כאשר הבעל הוא זה שבגד לא יקבע בית הדין הרבני חלוקה בלתי שוויונית, בית הדין עלול לשלול מזונותיה וכתובתה ואף יחייב את הבעל לגרשה שכן היא נחשבת על פי הלכה אסורה עליו.
מה ההבדל בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני?
בית הדין הרבני – סמכותו ייחודית לדון בהליכי נשואים וגירושין הצדדי השאלה האם מי מהצדדים בגד היא חשובה מאוד ועלולות להיות לה השלכות נרחבות, בגידת אישה היא משמעותית יותר להבדיל מבגידת גבר, שכן אישה שבגדה בבעלה היא אסורה עליו, הגבר יהיה זכאי להתגרש מאשתו ויכול לשלול ממנה את זכאותה לכתובתה ומזונותיה, ראוי לציין, כי גם אם הגבר לא מעוניין בגירושין – מבחינה הלכתית ככל ואישה בגדה בבעלה הוא מחויב לגרשה.
בית המשפט לענייני משפחה – לא שם דגש רב לנושא בגידה בין בני זוג, בית משפט לענייני משפחה מתייחס בצורה מודרנית יותר לדברים, לעומת בית הדין הרבני המתבסס על הלכות.
בית משפט לענייני משפחה יראה בחומרה השגת ראיות שלא כדין כדוגמת ציטוטים וכיו"ב לעומת בית הדין הרבני שהבגידה מהותית וחשובה לו ועלול לטשטש את הראיה שהוגשה ולהשתמש בה למרות זאת.
כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה פוסק בהתאם לעקרונות ליברליים ומודרניים ומתייחס לבגידה באופן רגיל. ולכן אין משמעות יתרה לבגידה ככל ודנים בנושאי רכוש במסגרת בית המשפט לענייני משפחה והרכוש התחלק בכל מקרה בין הצדדים בחלקים שווים, כך גם לעניין מזונות אישה, ככל ולא הוכחה בגידה בצורה חד משמעית בית המשפט עלול לפסוק מזונות אישה.
לסיכום, אם בן או בת הזוג בחרו לבגוד בכם הרי שאין ספק שיש לאסוף ראיות ממשיות לבגידה, ככל ומדובר באישה שבגדה הרי שעדיף לה לפתוח תיק בביהמ"ש לענייני משפחה (מבחינת רכוש), בגידה היא חמורה יותר כאשר המדובר באישה שבגדה מבחינת השלכות בית הדין הרבני וזכויותיה (במקרים חריגים ומסוימים בלבד). ראוי לצין שלמעשה בגידה אין כל השלכה אודות חלוקת משמורת, מזונות קטינים ומדורם.