עו
עו
פנייה לייעוץ אישי



פרטי יצירת קשר:

הצפירה 19,
תל אביב 6777923

טלפון: 077-9969183

מדריך משפטי למתגרש

חמישה דברים שחייבים לדעת לגבי תהליך גירושין

גירושין היא תופעה שכיחה בישראל. לעתים, הליך הגירושין מלווה בקשיים רבים, שנובעים מסערת הרגשות בה נתון הזוג המתגרש, וכן מהעובדה שרבים מהמעוניינים להתגרש כלל לא יודעים מה עליהם לעשות כדי לפתוח תיק גירושין. במאמר זה אציג חמישה דברים שחייבים לדעת לגבי תהליך גירושין.

חמישה דברים שחייבים לדעת לגבי תהליך גירושין

ראשית – יש להגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין

כדי לפתוח בהליך גירושין, יש, ראשית, להגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין.

באופן כללי, כדי לפתוח תיק גירושין, יכול בן הזוג המעוניין להתגרש להגיש כתב תביעה לביד”ר. על כתב התביעה לכלול את העילות לגירושין וכן את ההוכחות והעדויות לקיומן. רצוי שבן הזוג המעוניין להתגרש יפנה לעו”ד או לטוען רבני מוסמך שילוו אותו בהליך ויסייעו לו בהגשת כתב תביעה מפורט ומנומק.

התובע יכול לצרף לבקשה לפתיחת תיק גירושין, בקשה שביד”ר ידון גם בנושאים נוספים הקשורים להליך הגירושין, כמו חלוקת רכוש בין בני זוג, מזונות, וכן משמורת על הילדים. גם לבקשה זו יש לצרף מסמכים רלוונטיים, כמו תלושי שכר ומסמכים בנקאיים שונים.

אם בן הזוג המעוניין להתגרש פונה לביהמ”ש לענייני משפחה, הוא לא מגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין, אלא עליו להגיש תביעה נפרדת לגבי כל אחד מהנושאים שבהם הוא מעוניין שביהמ”ש יכריע (למשל, כאמור, חלוקת רכוש, מזונות, משמורת על הילדים). בנוסף, ביהמ”ש לענייני משפחה אינו מחייב עמידה בתנאי הסף של הוכחת עילה לגירושין.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

בקשה ליישוב סכסוך

בטרם מתנהל דיון בביד”ר או בביהמ”ש לענייני משפחה, על המעוניין להתגרש להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

לאחר הגשת הבקשה, מתחיל ההליך בפועל. ב-45 הימים הראשונים להליך, מקיים הזוג ארבע פגישות מהו”ת (מידע, הערכה ותיאום), שבהן מנסים אנשי המקצוע (של ביד”ר או של ביהמ”ש לענייני משפחה) להבין לגבי אילו נושאים אין לבני הזוג הסכמה וקיימת ביניהם מחלוקת קשה.

אנשי המקצוע יכולים, ככל שהם מוצאים לנכון, להאריך שלב זה ב-15 ימים נוספים.

בחמשת הימים שלאחר מכן, כל צד מוסר את החלטתו האם הוא מעוניין להמשיך בדרך של ניסיון גישור והגעה להסכמות ללא דיון בביד”ר או בביהמ”ש לענייני משפחה.

ב-15 הימים הבאים, מתקיימת “תקופת צינון”, כלומר ההליך לא מתקדם כלל.

אח”כ, מתחילים 15 ימי “זכות קדימה” להגשת תובענה – מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, יכול להחליט לאיזו ערכאה הוא מגיש את התביעה העיקרית.

מהם ההבדלים והמשותף בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה?

קיימים הבדלים משמעותיים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים. למשל, האחרונים פועלים לפי הדין הדתי, והראשונים פועלים לפי הדין האזרחי. בנוסף, בבתי הדין הרבניים אין “תקדים מחייב” – בתי הדין האזוריים אינם כפופים להכרעות קודמות של ביד”ר הגדול.

כמו”כ, בתי הדין הרבניים בעיקרון פוסלים נשים ומחללי שבת מלהעיד (אם כי הגבלות אלו התמתנו לאורך השנים), וכן בתי המשפט לענייני משפחה פוסלים ראיות שהושגו באמצעות פגיעה בפרטיות.
המשותף בין הערכאות הוא קודם כל, כמובן, הסמכות לדון בענייני גירושין. הערכאה שדנה בכל מקרה גירושין נקבעת לפי “מרוץ הסמכויות” – הערכאה שאליה הוגשה תביעת הגירושין ראשונה, מקבלת סמכות בלעדית לדון בנושא.

לצד הסמכות לדון בענייני גירושין, לשתי הערכאות סמכות לדון בנושא מזונות. האישה יכולה לבחור, אם התביעה אינה אגב גירושין, האם ביהמ”ש לענייני משפחה ידון בנושא המזונות או שמא יהיה זה ביד”ר.

יש לתכנן את הגירושין באופן נכון

כדי להימנע מכך שהליך הגירושין ילווה ברגשות קשים וב”דם רע”, על הזוג לתכנן את גירושיו באופן נכון.

על בני הזוג לחשוב איך יראו חייהם לאחר הגירושין, מבחינת השהות בחברת ילדיהם, העבודה, וחלוקת הרכוש שיזדקקו לו. בנוסף, עליהם לחשוב על התפתחותם האישית – איך יכנסו למערכת יחסים חדשה, במידה והם מעוניינים בכך, ואיך הם רוצים שילדיהם יראו את הקשר בינם לבין ההורה השני?

בנוסף, חשוב שהזוג יאסוף אסמכתאות שונות, בכל הנוגע לרכוש, התחייבויות, הכנסות/הוצאות כספים וכדומה. כך, יידע כל בן זוג שבן הזוג השני לא מסתיר ממנו מידע בנושא, וחלוקת הרכוש ביניהם תהיה הוגנת. ידיעה זו תמנע לחצים וריבים ואף תגביר את סיכוי הזוג לשמור על יחסים טובים לאחר הגירושין.

איך ניתן לחלק את הרכוש בין בני הזוג המתגרשים?

כפי שניתן להבין, אחד מהנושאים שתהליך הגירושין מחייב עיסוק בהם, הוא חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

חלוקת רכוש בגירושין יכולה להתבצע לפי שני מקורות משפטיים:

הלכת השיתוף: חלה על זוג שנישא כדמו”י לפני 1974, וכן על “ידועים בציבור” – בני זוג שחיים ביחד ללא נישואין.

ההלכה אומרת שכשמדובר בנכסים משותפים שהזוג צבר במהלך החיים המשותפים, או בנכסים שניכרה לגביהם הכוונה שאחד מבני הזוג מעוניין ליצור בהם שיתוף עם בן הזוג השני – על שני בני הזוג להביא בעת הגירושין לחלוקה שווה של נכסים אלה בין שניהם. כל זאת, בתנאי שכל בן זוג תרם ממשאביו ומכוחו לבניית הזוגיות.

חוק יחסי ממון: חל על זוג שנישא כדמו”י מ-1974 ואילך, על זוג שנישא בנישואין אזרחיים, בקידושין פרטיים (שנרשמו).

החוק מאפשר זכאות לכל בן זוג לקבל, בעת הגירושין, מחצית מהרכוש המשותף. לצד זאת, החוק מציין שבמידה וקיימים נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או נכסים שאחד מבני הזוג קיבל בירושה או במתנה בזמן הנישואין, יישארו בחזקת אותו בן זוג באופן מלא ולא יחולקו עם בן הזוג השני.

באשר לזוגות בני אותו מין – המפתח לקביעת המקור המשפטי הוא שאלת הרישום. על כל זוג חד מיני שנישא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל ונרשם – יחול חוק יחסי ממון. אם הזוג לא נרשם, דינו כדין ידועים בציבור, ותחול עליו הלכת השיתוף.

*אין בתוכן דלעיל ובאתר רוצה להתגרש בכלל משום המלצה משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במידע עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו.

 

לייעוץ ראשוני חייג 077-9969183 (זמינות 24 שעות)
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מדריך משפטי למתגרש