מה קורה לאישה אחרי גירושים?

כל הליך גירושים שהוא, הוא מורכב ואף קשה. ואולם, בדרך כלל, חייה של האישה לאחר גירושין, שונים מחייו של הגבר לאחר הגירושין. 

משבר הגירושין משפיע על האישה באופן שונה, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה נפשית. מאמר זה יתמקד בגירושין מנקודת מבטה של האישה, ויסקור את ההשפעות וההשלכות השונות של הגירושין על האישה.

כיצד משפיע משבר הגירושין על האישה

השפעה כלכלית של משבר הגירושין על האישה

החלוקה הנהוגה במטלות הבית בטרם הגירושין, יכולה להיות שונה ומגוונת בהתאם לתפיסות העולם והצרכים של בני הזוג. לאחר הגירושין, חלוקה זאת נוטה להשתנות מכורח הנסיבות, והאישה נאלצת להתמודד עם ביצוע כלל מטלות הבית ועם עול פרנסת הבית גם יחד.

על פי רוב ההוצאות של האישה גדלות ואילו ההכנסות מצטמצמות, מה שגורם לירידה ניכרת ברמת החיים, במיוחד במקרים בהם האישה לא פיתחה קריירה במהלך הנישואין, אלא דאגה לילדים ולמשק הבית.

כאשר אבי הילדים משלם מזונות ילדים, הוצאותיה קטנות ולפיכך מצבה הכלכלי של האישה משתפר, כמו כן במקרה של נישואין שניים והגדלת ההכנסה של האישה, המצב הכלכלי עשוי גם כן להשתפר. יחד עם זאת במקרים בהם האישה לא עבדה משך כל נישואיה הראשונים, היא עשויה למצוא עצמה במשבר כלכלי חמור גם במקרים של תשלום מזונות, ואף במקרים של נישואים שניים.

השפעה פסיכולוגית-בריאותית של משבר הגירושין על האישה

נשים רבות לוקות בדיכאון מיד לאחר שהן מתגרשות מבעליהן, ופעמים רבות דיכאון זה נמשך לאורך זמן. כמו כן, הן נוטות להיות לחוצות וחרדות יותר משהיו בעבר, מה שמשפיע לרעה גם על בריאותן הגופנית.

בנוסף, ובעיקר אם לבני הזוג המתגרשים יש ילדים משותפים, נשים רבות מרגישות שהן אשמות במצב שאליו הן נקלעו. תחושת האשמה, ובעיקר הדיכאון והחרדה, יכולים לבוא לידי ביטוי, למשל, בכך שאותן נשים מתקשות להירדם בלילות, חשות כאבים בחזה ואף משתמשות בסמים שונים.

השפעת גירושים על האישה היא גדולה יותר מהשפעת גירושים על הגבר

גירושין משפיעים לרוב באופן ניכר יותר על מצבה הכלכלי של האישה מאשר על מצבו הכלכלי של הגבר, מה שמגביר גם את ההשפעות הפסיכולוגיות של חרדה כלכלית וכו'.

כמו כן המשמעות של אישה שנותרת נשואה באופן רשמי עד למתן הגט, היא שונה מאשר במקרים בו גבר נותר נשוי באופן רשמי. עד לגירושין הרשמיים ומועד מתן הגט, אישה נשואה אינה יכולה לנהל מערכת יחסים רומנטית עם גבר שאינו בעלה. המשמעות של ניהול מערכת יחסים כזו היא כי האישה בגדה בבעלה.

אישה נשואה שמנהלת מערכת יחסים עם גבר זר שאינו בעלה מאבדת זכויותיה הכלכליות בבית הדין הרבני, כגון זכות למזונות אישה ולכתובה. בנוסף נאסר עליה להנשא לגבר עימו בגדה בבעלה.

כמו כן, אם יוולדו לה ילדים מבן הזוג החדש בטרם היא התגרשה, הילדים יחשבו ממזרים, דבר שישפיע על חייהם של הילדים שיהיו פסולי חיתון בעתיד.

לעומת זאת, ההשלכות על גבר שמנהל מערכת יחסים אינטימית עם אישה אחרת הן הרבה פחות חמורות. הגבר לא נחשב לנואף (בתנאי שאותה אישה אינה נשואה), הוא יכול להביא ילדים מאשתו החדשה גם בטרם לגירושין, ובית הדין הרבני רואה את בגידתו באופן הרבה פחות חמור.

האם האישה צריכה לעזוב את הבית לאחר גירושים?

עד למתן פסק דין או הגעה להסכם גירושין בין הצדדים, אף אחד מהצדדים לא מחוייב לעזוב את הבית לאחר הגירושים. במקרים מסויימים אף מומלץ שלא לעזוב את הבית שכן יש לכך השלכות משפטיות כלכליות בבית הדין הרבני. כך למשל במקרה שאישה עוזבת את הבית, היא עשויה להחשב כמורדת ולאבד את זכותה לכתובה ולמזונות אישה.

כאשר הצדדים מתגרשים, הם נדרשים לבצע איזון משאבים, ולפרק את השיתוף ביניהם. כל עוד אין הסכמה אחרת, פירוק השיתוף בדירה יבוצע באמצעות מכירתה.

במקרה שהצדדים מוכרים את הדירה, לבני הזוג יש זכות קדימה לקניית חלקו של הצד השני בדירה. אם שני הצדדים מעוניינים לרכוש את הדירה תבוצע ביניהם התמחרות, לפיה הצד שיציע את הסכום הגבוה יותר יהיה רשאי לרכוש אותה והצד השני יאלץ לעזוב את הדירה. במקרה שהצדדים ימכרו את הדירה לצד ג', על האישה יהיה לעזוב את הדירה ולאפשר את מכירת הדירה.

חשוב לדעת שבמקרים מסויימים אישה יכולה להגיש בקשה לצו למדור ספציפי לבית הדין הרבני שעשוי לעכב את מכירת הדירה. בניגוד לבית המשפט, בית הדין הרבני רואה את טובת הילדים באופן שונה והוא עשוי במקרים חריגים לקחת בחשבון שיקולים לפיהם הילדים צריכים להשאר בבית אליו התרגלו במטרה להשכין שלום בית בין הצדדים, ולא רק את השיקולים הכלכליים של מכירת הדירה.

בנוסף חשוב לדעת שבית המשפט לענייני משפחה עשוי להתחשב באישה שמבקשת להשאר בבית, במקרים בהם היא לא מצליחה למצוא בית אחר למגורים. לצורך כך על האישה יהיה להוכיח כי היא עושה מאמצים ראויים למציאת דירה חלופית, ובמקרים מסויימים היא תאלץ לשלם דמי שכירות על שימוש בדירה הנקראים "דמי שימוש ראויים" עד למציאת דירה חלופית.

האם אישה יכולה לחייב את הגבר לעזוב את הבית לאחר הגירושים?

במקרים בהם מוגשת תביעה לפירוק שיתוף – בית המשפט יכול לחייב את הצדדים לעזוב את הבית. יחד עם זאת תביעה כזו עלולה לארוך זמן רב, ועד שינתן פסק דין הגבר רשאי להמשיך להתגורר בבית.

במקרים של אלימות – האישה יכולה לפנות למשטרה לבית המשפט או לבית הדין הרבני להוציא כנגד הגבר צו הגנה או צו הרחקה. כמו כן האישה יכולה להגיש בקשה לצו למדור שקט במקרים בהם הבעל מונע ממנה ומהילדים שקט ושלווה בביתם, פועל באלימות, מאיים, מטריד את שלוותם וכו'. העניין ידון בפני שופט ובמקרים של חשש לשלומה של האישה ינתן כנגד צו הרחקה, שיחייב אותו לעזוב את הבית.

איך מתמודדים עם בעל שמסרב לסיים גירושים?

ישנם מקרים בהם הבעל מסרב להתגרש מהאישה ולא מוכן לתת לה גט. חשוב לדעת שבמקרים בהם אין הסכמה על הגירושין בין בני הזוג, על האישה להוכיח כי יש עילה לחייב את הגבר במתן גט. עילות שיחייבו את הגבר במתן גט הן:

• הגבר נוהג כלפי האישה באלימות
• הגבר עזב את הבית למשך תקופה ארוכה
• בגידה – לא כל מקרה של בגידה של גבר יחייב מתן גט. גבר שבגד אינו נחשב לנואף ולא עבר עבירה חמורה. יחד עם זאת, במקרה של בגידה ארוכת טווח או כאשר הגבר בוגד בגידות מרובות, יתכן ובית הדין יקבע כי מדובר בעילת גירושין.
• הגבר מסרב לקיים יחסי מין עם האישה – גבר מתחייב על פי הכתובה למלא את כל צרכי האישה, לרבות קיום חיי אישות, כאשר הגבר מפר התחייבות זאת ניתן לחייב אותו במתן גט ואף בתשלום מלוא הכתובה.
• הגבר לא ממלא את חובתו לכלכל את האישה – חובת הגבר למלא את צרכי האישה, ולספק לה את רמת החיים אליה הורגלה ולא פחות מכך.
• לגבר יש מום שלא הובא לידיעת האישה בטרם הנישואין
• הגבר עקר והאישה מבקשת להביא ילדים לעולם – לאחר תקופה מסויימת בה לא נולדו לצדדים ילדים, והאישה מוכיחה שזה בשל כך שהגבר עקר.

מה עושים כשהגרוש לא משלם מזונות?

בדרך כלל, לאחר שבני זוג מתגרשים, הגבר מחוייב לשלם לאישה מזונות. תשלום מזונות ילדים מורכב מסכום קבוע ומסכום שאינו קבוע – הוצאות בענייני בריאות, חינוך וכדומה שמתחלקות בין שני הצדדים.

לעתים הגבר לא משלם מזונות על אף שנפסקו לחובתו. במקרים בהם מתרחש שינוי נסיבות מהותי, הגבר עשוי להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להפחתת דמי מזונות. סיבה מהותית יכולה להיות שינוי מהותי שלא היה צפוי בעת פסק הדין בזמני השהות עם הילדים, מצב כלכלי קשה אליו הוא נקלע באופן לא צפוי וכו'.

בכל מקרה, כל עוד לא נפסק הפחתת תשלום המזונות או ביטולם, הגבר מחוייב בתשלום וככל שהוא לא משלם, ניתן לפנות להוצאה לפועל או למוסד לביטוח לאומי על מנת לגבות את תשלום המזונות.

להוצאה לפועל יש סמכות לעקל את משכורתו של גבר שאינו משלם מזונות, את חשבונות הבנק שלו, וכן את נכסיו, בהתאם לכפוף בחוק. אם לאחר שנפתחים הליכי גביה נגד הגרוש, ממשיך האחרון לסרב לשלם מזונות, ההוצאה לפועל יכולה להוציא נגדו צווי מאסר או צווי עיכוב יציאה מן הארץ.

לעיתים עדיף לפנות לגבות את תשלום המזונות ישירות מהביטוח הלאומי, במיוחד במקרים בהם הגרוש מסרב לשלם מזונות באופן קבוע. לצורך כך על האישה להציג את פסק הדין לדמי מזונות בפני המוסד לביטוח לאומי ולהצהיר כי אין תיקי הוצאה לפועל פתוחים כנגד הגבר.

אם המוסד לביטוח לאומי מוצא שהאישה אכן זכאית לדמי מזונות, אלה משולמים לה על ידיו באופן ישיר (לרוב בסכום נמוך משנקבע בפסק הדין למזונות), ונגד הגרוש ננקטים הליכי הוצאה לפועל על סכום המזונות המלא שנפסק. אם הביטוח הלאומי מצליח לגבות את סכום החוב המלא, ההפרש מועבר לאישה.

חשוב לדעת שהחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע כי ניתן לגבות מזונות עבר לאחר שחלפו שנתיים מיום הפסקת התשלום. לאחר תום תקופה זאת, על האישה יהיה להגיש בקשה לערכאה השיפוטית שנתנה את פסק הדין ולהסביר מדוע השתהתה ולא גבתה את החוב בטרם לכך.

איך מתמודדים עם גרוש שלא מקיים את הסדרי הראייה

במקרים רבים גם נטל הטיפול בילדים ממשיך לרבוץ על האישה, על אף שעל הנייר בני הזוג חולקים "משמורת משותפת".

המונחים של משמורת ו"הסדרי ראייה" אינם קיימים עוד, ובתי המשפט מדברים בשפה של "זמני שהות", כאשר כיום נקודת המוצא היא כי על ההורים לחלוק את זמני השהות באופן שווה ביניהם. בהתאם לכך, גם נטל המזונות של מי שחולק זמני שהות שווים מצטמצם.

על אף המטרה הטובה שמבקשת להשוות את מעמדו של האב ושל האם, ישנם מקרים בהם נקבעים זמני שהות שווים, אך האב לא נוטל אחריות ממשית על הילדים, והאם ממשיכה לשאת בפועל בנטל האחריות. כך במקרים בהם האב מבטל זמני שהות באופן תדיר, והנטל לדאוג לשלום הילדים ממשיך לרבוץ על כתפי האם, בעוד נטל המזונות יורד מכתפי האב.

במקרים אלה, לאישה מספר אפשרויות להתמודד עם הפרת זמני השהות:

• בקשה להטיל קנס על כל הפרה של זמני שהות
• בקשה לצמצום זמני שהות עם האב
• בקשה לקיום זמני שהות באמצעות מרכז הקשר
• בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט
• תביעה להגדלת המזונות

מה ניתן לעשות כנגד אישה שמסרבת לקיים זמני שהות לאחר גירושים?

במקרים מסוימים האם היא זו שלא מקיימת את זמני השהות. על פי רוב מדובר במקרים בהם האם מונעת מהאב לראות את ילדיו בטענות שונות, כגון שהילדים אינם חשים בטוב, או אינם אוהבים לשהות אצלו, ולעתים אף בכך שהאב מפגין אלימות פיזית או מילולית כלפי הילדים.

כדי להתמודד עם הפרת הסדרי הראייה מצד האם, יכול האב:

1. להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט: במסגרתה יכול האב לדרוש שהאם תקיים את זמני השהות כפי שנקבעו, או שיוטל על האם קנס כספי בגין כל הפרה מצידה, הן בעבר והן בעתיד.
2. לפנות לפקיד הסעד: אם המשפחה מלווה על ידי פקיד סעד, יכול האב לפנות אליו ולדרוש ממנו שיוודא שיתערב בנושא על מנת להבטיח שזמני השהות אכן מתקיימים.
3. להגיש תביעה להפחתת זמני שהות של הילדים עם האם: במקרים חריגים ביותר בהם יש ניכור הורי בית המשפט עשוי לפחית את זמני השהות של הילדים עם האם במטרה להפחית את רמת הניכור.
4. להגיש תלונה במשטרה: ככלל הפרת זמני שהות באופן בו אחד הצדדים מסרב להעביר את הילדים לצד השני אצלו הילדים צריכים לשהות, יכולה להיות עילה לפנות להתלונן במשטרה.יחד עם זאת, למשטרה אין את הכלים להתמודד עם סכסוכים אלה, ולרוב הם יופנו להגיש בקשותיהם לבית המשפט לענייני משפחה. רק במקרים חריגים תפתח תלונה כנגד האישה שיכולה לעלות גם לכדי כתב אישום.

מהן זכויות אישה גרושה עם ילדים, בביטוח הלאומי

ברוב המוחלט של המקרים הקצבה עבור הילדים, משולמת לידי האם, גם במקרים בהם הילדים שוהים אצל הצדדים בזמנים שווים.

במקרים בהם הילדים שוהים אצל האב בלבד, הקצבה תשולם לאב. כמו כן הקצבה יכולה להיות משולמת לאב במקרים בהם ניתן פסק דין המורה כך, או במקרים בהם הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה שהקצבה תשולם לאב במלואה.

על מנת לקבל את הקצבה, האישה צריכה למלא טופס הנמצא באתר של המוסד לביטוח לאומי ולהגישו באופן מקוון, בדואר, בפקס או על ידי הגעה פיזית לסניף הביטוח הלאומי (השמת הטופס בתיבת השירות של הסניף או מסירתו לפקיד קבלת קהל בסניף).

בנוסף לקצבת הילדים, ובנוסף להטבות המס להם זכאים הורים לילדים, האם זכאית לנקודת מס אחת לאחר הגירושין וכל עוד לא נישאה מחדש.

האם ניתן להיות מאושרת וגרושה?

רבות מהנשים שאינן מרוצות במיוחד מחיי הנישואין שלהן, בוחרות בכל זאת שלא להתגרש, בשל החששות הרבים שגירושין מעלים.

ואולם בהחלט ניתן להיות מאושרת וגרושה, לאחר שעוברים את משוכת הפחד מהשינוי, גירושין הם עדיפים בהרבה על חיים בנישואין אומללים. כך למשל במקרים בהם הבעל מפגין אלימות, בין אם מילולית ולבטח אם פיזית, כלפי האישה או הילדים.

הגירושין עדיפים על המשך הנישואין גם במצבים פחות קיצוניים או מסוכנים, למשל במקרים בהם:

• האישה מחפשת סיבות להימנע משהייה במחיצתו של בעלה.
• הזוגיות נגמרה: לא יוצאים לבילויים משותפים, ישנים בחדרים נפרדים, לא חשים געגוע אחד לשנייה כאשר מי מהם נעדר למשך זמן מה מהבית וכו'.
• האינטראקציות השליליות בין בני הזוג מתרחשות בתדירות גבוהה יותר מאשר האינטראקציות החיוביות ביניהם.

יתרונות הגירושים עולים על חסרונות נישואים אומללים

לסיכום, האישה יכולה לחוות את משבר הגירושין באופן שונה ממה שחווה אותו הגבר, בעיקר עקב ההשפעה הכלכלית השונה על חיי האישה. כמו כן משבר הגירושין יכול להשפיע על האישה גם מבחינה פסיכולוגית-בריאותית ולחוות חרדות ודיכאון עקב הגירושין.

יחד עם זאת, לקשיים שעולים מהגירושין ישנם פתרונות, בדמות תשלום מזונות, חלוקת זמני שהות שווה וכו'. במקרים בהם הגבר לא משלם מזונות, מפר את זמני השהות או מעביר בפועל את נטל האחריות ההורית לאישה בלבד בניגוד לפסק הדין או לכתוב בהסכם ביניהם, האישה יכולה לפנות לגורמים המתאימים, כגון הוצאה לפועל, ביטוח לאומי, בית המשפט ובית הדין הרבני.

בשורה התחתונה, על אישה הנמצאת בנישואים אומללים לדעת שיתרונות הגירושים עולים על חסרונות נישואים אומללים, ושעל אף הפחד הטבעי והמובן מהשינוי, חשוב לקחת את הצעד לסיום הנישואים בזמן הנכון.