ToDivorce_MainPic רוצה להתגרש
ToDivorce_MainPic רוצה להתגרש
פנייה לייעוץ אישי



    מזונות ילדים בגירושין [מדריך משפטי, 2024]

    אם לבני זוג שמתגרשים יש ילדים משותפים, ובפרט ילדים עד גיל 18, יש צורך בתשלום דמי מזונות ילדים.

    איך נקבעים מזונות הילדים בגירושין?

    נשאלות השאלות: איך נקבעים מזונות הילדים בגירושין? האם הוא מושפע מיחס זמני השהות? האם מיחס הכנסות ההורים? ומה גובה דמי המזונות שיש לשם, לדוגמא, עבור שני ילדים?

    תוכן עניינים

    איך מחשבים מזונות ילדים בגירושין

    ישנם מספר קריטריונים אשר לפיהם מחשבים מזונות ילדים בגירושין:

    גילאי הילדים: מזונות ילדים עד גיל 6 אינם שווים בגובהם למזונות ילדים בני 6 עד 15, ואלו אינם שווים בגובהם למזונות ילדים בני 15 עד 18.

    דת: גם לתשובה על השאלה האם בני הזוג המתגרשים הם יהודים, שילדיהם צפויים לשרת בצה"ל או בשירות לאומי, יש השפעה על גובה מזונות הילדים.

    צרכיהם של הילדים: בדגש על גילאי הילדים, הדין האישי החל על בני הזוג (קרי הוריהם של הילדים), ובמידה שמדובר ביהודים – ישנה חלוקה בין מזונות הכרחיים לבין מזונות מדין צדקה.

    הסדר חלוקת זמני השהות: הקביעה מתי ילדיהם המשותפים של בני הזוג ישהו אצל אמם, ומתי ישהו אצל אביהם – הן בימי חול, הן בסופי שבוע והן בחגים.

    הכנסותיו של כל הורה: מהי הכנסתם בפועל של ההורים וכמה הכנסה נשארת להורה משלם המזונות, לשם מחייתו.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      דין מזונות ילדים לאחר גיל 18

      ככלל, חובת תשלום מזונות ילדים היא עד גיל 18, עת הילד מגיע לגיל בגרות, ולכאורה יכול לדאוג בעצמו לצרכיו. יחד עם זאת, בישראל, נהוג לפסוק מזונות לילדים גם לאחר גיל 18.

      ראשית בית המשפט יקבע לרוב כי תשלום המזונות הסדיר, לא יחדל ברגע שימלאו לילד 18 שנים, אלא רק לאחר סיום 12 שנות לימוד כחוק.

      בנוסף, בישראל, בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, הילדים לרוב ממשיכים להתגורר בבית ההורים, ונאלצים להסתמך עליהם כלכלית. לכן בית המשפט נוהג לפסוק שתשלום המזונות ימשך גם לאחר סיום הלימודים התיכוניים.

      לרוב בית המשפט קובע את חובת תשלום מזונות הילדים עד תום השירות הצבאי הסדיר או השירות הלאומי, או עד גיל 21, לפי המאוחר מבניהם. יחד עם זאת, בתקופה זאת, נהוג לקבוע סכום מזונות מופחת, בסך של 1/3 מסכום המזונות שנקבע עד גיל 18.

      כמה דמי מזונות משלמים עבור 2 ילדים?

      על פניו, על מנת לענות על השאלה כמה דמי מזונות משלמים עבור מספר ילדים, יש, קודם כל, לענות על השאלה כמה דמי מזונות משלמים עבור ילד אחד. אך התשובה לשאלה זו אינה קבועה, ותלויה במצבם הכלכלי הן של האב והן של האם, וכן בשאלה האם המשמורת על הילדים היא משותפת או שאינה כזו.

      באופן עקרוני, אם, לדוגמא, בהתאם למצבם הכלכלי של האב ושל האם, ובהתאם לתשובה על השאלה האם המשמורת על הילדים היא משותפת או לא, גובה דמי המזונות שיש לשלם עבור ילד אחד הוא 1000 ₪, אזי שעבור שני ילדים יש לשלם דמי מזונות בגובה 2000 ₪. ואולם, בפועל, לרוב לא כך הדבר:

      ראשית, הדבר תלוי במצבו הכלכלי של ההורה משלם המזונות (האב): ככל שמצבו הכלכלי טוב יותר, דמי המזונות גבוהים יותר. כאשר לאב יש ילד אחד בלבד, הוא ככל הנראה יכול להרשות לעצמו שדמי המזונות יהיו גבוהים יחסית, אך לא כך הדבר כאשר האב צריך לפרנס יותר מילד אחד.

      בנוסף, רבים מהצרכים אשר משלם האב עבור ילד אחד, כמו גז, חשמל וכדומה, זהים לצרכיהם של שני ילדים, ואין כל סיבה שדמי מזונות המשולמים עבור שני ילדים יהיו גבוהים פי שניים מדמי מזונות המשולמים עבור ילד אחד.

      כמו כן, אם אימם של הילדים משלמת משכנתא עבור הדירה שבה היא מתגוררת, או גרה בדירה שכורה, מוטל, מלבד חיוב תשלום המזונות השוטפים, גם חיוב תשלום דמי מדור.

      בדרך כלל, לפי בית הדין הרבני, חיוב גובה דמי המזונות הוא כ-30% מדמי המדור שמשלמת האם, כאשר יש ילד אחד, וכאשר יש שני ילדים – כ-40% מדמי המדור. חשוב להבהיר, שהאב מחויב בהתאם לדירה אשר מקובלת בשוק ומתאימה למגורי הילדים – כלומר האם לא יכולה לשכור כל דירה העולה על רוחה ובכך לאלץ את האב לשלם תשלומים גבוהים.

      בנוסף, ללא קשר למספר הילדים (כלומר בין אם לבני הזוג הגרושים יש שני ילדים משותפים, בין אם יותר משני ילדים ובין אם ילד אחד בלבד) – לא ניתן לחייב את האב לשלם מזונות כאשר הילדים עוברים את גיל 18.

      אף על פי כן, יש לציין כי מכיוון שרוב הישראלים מתחילים לשרת בצבא זמן קצר לאחר הגיעם לגיל זה, הם עוד לא יכולים לדאוג לעצמם מבחינה כלכלית, ולכן, הנוהג הוא שמגיוסם של הילדים לצבא ועד שהם מגיעים לגיל 21, או עד שהם משתחררים מהצבא – משלם אביהם מזונות ילדים שגובהם שליש משהיה משלם קודם לכן.

      ממה מורכבים צרכי הילדים לצורך תשלום מזונות?

      כאמור, אחד הקריטריונים אשר לפיהם מחשבים מזונות ילדים בגירושין, הוא צרכי הילדים. ואולם, מדובר במונח כללי למדי, ונשאלת השאלה ממה למעשה מורכבים צרכי הילדים לצורך תשלום מזונות.

      ההלכה קובעת כי צרכי הילדים מורכבים מהוצאות שוטפות עבור הילדים, אך אינם מורכבים מדמי מדור או מהוצאות משתנות חריגות (מחציות). צרכי הילדים מתחלקים למזונות הכרחיים (כאשר גילם של הילדים הוא עד 6) ולמזונות מדין צדקה, לפי הדין האישי שחל על ההורים (כל עוד הם יהודים) בהתאם לגילם של הילדים.

      יש להבהיר, כי במסגרת חישוב צרכי הילדים לשם קביעת מזונות, קובעת הפסיקה, כי כאשר להורים המתגרשים יותר מילד משותף אחד, הסכום הבסיסי אינו מוכפל במספר הילדים. אם, לדוגמא, להורים המתגרשים יש שני ילדים או שלושה, חלק מהצרכים מתקזזים, ובהתאם לכך משתנה תחשיב המזונות.

      כיצד יחס זמני השהות משפיע על דמי המזונות

      מכיוון שהזכות לקבל מזונות ילדים, כשמם כן הם, היא של ילדיהם של בני הזוג המתגרשים, הרי שכאשר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מגיעים להחלטה בדבר גובה דמי המזונות, הם מתחשבים, או לכל הפחות אמורים להתחשב, בטובת הילדים. גם אם בני הזוג המתגרשים, קרי הוריהם של הילדים, הגיעו להסכמות ביניהם בנושא, הרי שגם הסכמות אלה צריכות להיות בהתאם לטובת ילדיהם ולכן בית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני בוחן גם אותן, ולאחר מכן מחליט האם לאשר אותן או לא.

      בעבר, הערכאות השיפוטיות לא הושפעו מיחס זמני השהות כאשר הן היו קובעות את דמי המזונות, והאב היה מחויב לשלם דמי מזונות ילדים לשם סיפוק צרכיהם הכלכליים, בנוסף לנשיאתו בהוצאות ילדיו כאשר אלה היו שוהים במחיצתו.

      נוהג בעייתי זה הופסק בשנת 2017, אז קבע בית המשפט העליון כי כאשר ילדיהם המשותפים של בני הזוג הגרושים הם בני יותר מ-6, יש להתייחס לזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם בהתאם לאופן שבו הם מתקיימים בפועל.

      חשוב להבהיר שהלכה זו, הנקראת הלכת בע"מ 919/15, אינה רלוונטית כאשר הילדים הם בני פחות מ-6.

      במקרים מעין אלה, על האב לשלם את מלוא המזונות ההכרחיים של הילדים. דבר נוסף שחשוב להבהיר הוא שאמנם, כאמור, יש להתייחס לזמני השהות של הילדים (כאשר הם מעל גיל 6) עם כל אחד מהוריהם בפועל, איך הלכת בע"מ 919/15 כלל לא מחייבת שיחס זמני השהות בין שני ההורים יהיה שווה.

      האם יחס הכנסות ההורים משפיע על גובה המזונות?

      כאמור, יחס הכנסות ההורים משפיע על גובה המזונות. זאת, אם ילדיהם המשותפים של בני הזוג הגרושים הם בני יותר מ-6. חשוב לציין כי גובה המזונות לא בהכרח נשאר תמיד בהתאם ליחס הכנסות ההורים שהיה בעת קביעת גובה המזונות לראשונה, אלא ניתן לשנות את גובה המזונות.

      אם המצב הכלכלי של ההורה שמשלם מזונות משתנה משמעותית לרעה, גובה המזונות יכול לקטון. אם מצב כלכלי זה משתנה משמעותית לטובה, עקב כך שהכנסותיו גדלות, או לחילופין אם קיימת ירידה בהכנסותיו של ההורה שאינו משלם מזונות ובחזקתו נמצאים ילדיהם של בני הזוג הגרושים, יכול גובה המזונות לגדול.

      מקרים נוספים שבהם גובה המזונות יכול להשתנות הם:

      • גובה המזונות יכול לקטון אם ההורה שמשלם מזונות נישא שוב ונולדים לו ילדים נוספים
      • גובה המזונות יכול לגדול אם ההורה שמשלם מזונות אינו עומד בהסדרי השהות של הילדים, ועקב כך גורם להורה השני להוציא הוצאות גבוהות יותר משתוכנן
      • גובה המזונות יכול לגדול אם בצרכי הילדים חל שינוי פתאומי, שלא ניתן היה לצפות כשנקבע גובה המזונות. דוגמא לשינוי פתאומי היא התפתחות מחלה שמחייבת טיפול משמעותי והשגחה צמודה.

      מה גובה המזונות שישולמו כשמדובר במשמורת משותפת?

      על פי הלכת בע"מ 919/15, בית המשפט קובע את גובה תשלום המזונות, בילדים בין הגילאים 6-15, על פי יחס ההכנסות בין ההורים ויחס זמני השהות ביניהם.

      כאשר מדובר במשמורת משותפת, הקובעת חלוקת זמני שהות שווה בין ההורים,

      גובה המזונות יחושב בהתאם לפערי ההכנסה בין ההורים. כך שבמקרה וההכנסות של ההורים דומות, יתכן ולא יפסק כלל תשלום מזונות, או שיפסק תשלום מזונות נמוך ביותר. לעומת זאת אם יש פערי שכר גבוהים, יקבע תשלום מזונות גבוה יותר, למרות שהמשמורת היא משותפת.

      חשוב לציין שעל פי הדין העברי, חובת אב יהודי לכלכל את ילדיו היא מוחלטת עד גיל 6.

      על כן, כאשר מדובר בילד מתחת לגיל 6, גם במקרה של משמורת משותפת והכנסות זהות, ניתן להטיל על האב תשלום מזונות גבוה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, נראים יותר ויותר מקרים בהם גובה המזונות במקרים של משמורת משותפת בילדים מתחת לגיל 6, הולך ופוחת.

      מה צריך לעשות הורה אשר מעוניין להגדיל את גובה מזונות הילדים?

      אם ההורה שאינו משלם מזונות מעוניין להגדיל את גובה מזונות הילדים, הוא צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך. אם הניסיון ליישב את הסכסוך אינו צולח, עליו להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שקבעה במקור את גובה המזונות. אם גובה המזונות נקבע בדרך אחרת, עליו להגיש את התביעה לבית הדין שבתחום שיפוטו גרים ילדיהם של בני הזוג הגרושים, או לבית המשפט לענייני משפחה.

      במסגרת התביעה, על ההורה שלא משלם מזונות להסביר למה הוא מעוניין להגדיל את גובהם.

      להורה משלם המזונות, ניתנים חמישה-עשר ימים להגיש כתב הגנה שיסביר למה לדעתו אין להגדיל את גובה המזונות. לאחר מכן, הערכאה השיפוטית הרלוונטית קובעת מועד לדיון בנושא, בו נוכחים הן ההורה שמשלם מזונות והן ההורה שאינו משלם מזונות. בסוף דיון זה, קובעת הערכאה השיפוטית האם יש להגדיל את גובה המזונות או להשאירם כפי שהם.

      לסיכום, מזונות ילדים בגירושין מחושבים בהתאם לגילאים של הילדים, לדתה של המשפחה, לצרכיהם של הילדים (אשר מורכבים מהוצאות שוטפות עבור הילדים, ומתחלקים למזונות הכרחיים [כשהילדים הם עד גיל 6] ולמזונות מדין צדקה), להסדר חלוקת זמני השהות שלהם אצל כל הורה (בהתאם לאופן שבו הם מתקיימים בפועל, כאשר הילדים הם מעל גיל 6) וכן להכנסותיו של כל הורה.

      הסדר חלוקת זמני השהות של הילדים וכן מצבו הכלכלי של כל הורה משפיעים גם על התשובה לשאלה כמה דמי מזונות משלמים עבור שני ילדים.

      ואולם, גובה דמי המזונות עבור שני ילדים לרוב לא כפול מגובה דמי המזונות שהיו משולמים עבור ילד אחד תחת אותם התנאים, שכן ישנם צרכים שהאב משלם עבור ילד אחד אשר משותפים גם לילד השני. בנוסף, אם ההורה השני של הילדים, גר בדירה שכורה או משלם משכנתא עבור דירת מגוריו, מוטל גם חיוב תשלום דמי מדור. כשלבני הזוג הגרושים יש שני ילדים – חיוב גובה דמי המזונות הוא כ-40% מדמי המדור.

      באשר ליחס הכנסות ההורים, יש לציין שאם חלה ירידה משמעותית בהכנסותיו של ההורה משלם המזונות, גובה המזונות יכול לקטון. כך גם אם אותו הורה מקים משפחה חדשה. גובה המזונות יכול גם לגדול, אם חלה עלייה משמעותית בהכנסותיו של אותו הורה, או אם חלה ירידה משמעותית בהכנסותיו של ההורה שלא משלם מזונות.

      כך גם אם ההורה שמשלם מזונות לא עומד בהסדרי השהות של הילדים, או אם חל שינוי פתאומי בצרכי הילדים (כמו מחלה המחייבת טיפול משמעותי והשגחה צמודה), ולא היה ניתן לצפות זאת כשגובה המזונות נקבע לראשונה.

      לצד כל אלה, חשוב להבהיר שכדי להגדיל את גובה המזונות, חייב ההורה המעוניין בכך להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ואם הניסיון ליישוב סכסוך נכשל – להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שקבעה את גובה המזונות, ובהיעדר כזו – לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין שהילדים המשותפים של בני הזוג הגרושים גרים בתחום שיפוטו.

      *אין בתוכן דלעיל ובאתר ToDivorce בכלל משום המלצה משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במידע עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-9969183 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מדריך משפטי למתגרש