טען שאשתו הגישה נגדו תלונת שווא במשטרה והניח שתפסיד את כתובתה

בית הדין האזורי בירושלים פסק כי אישה תפסיד את כתובתה – לאחר שהגישה תלונת שווא למשטרה ואף חייב אותה בהוצאות משפט בגובה של 25,000 ש"ח.

האישה לא ויתרה, והגישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. שם – הקערה התהפכה על פיה:

הרכב הדיינים בערעור, הרב יצחק אלמליח, הרב יעקב זמיר והרב מימון נהרי, קבע כי לא הוכח שתלונת האישה במשטרה היא תלונת שווא, קיבל את הערעור של האישה במלואו, חייב את הבעל בתשלום מלוא הכתובה, וביטל את הוצאות המשפט שנפסקו לאישה.

בתיק במשטרה שנפתח כנגד הבעל היו ראיות התחלתיות

הבעל והאישה היו נשואים זה לזו במשך כשלושה חודשים עד אשר הבעל הודיע לאישה כי אינו אוהב אותה, חדל לקיים עימה יחסי אישות וביקש שתעזוב את הבית. בעקבות התנהגות זו של הבעל, האישה הגישה תביעת שלום בית לבית הדין האזורי.

כשבועיים לאחר מכן פרץ אירוע אלים בין האישה, לבין הבעל ואחותו. האירוע נגמר בכך שהאישה פונתה באמבולנס ונזקקה לטיפול רפואי. בעקבות כך האישה פנתה למשטרה והגישה תלונה כנגד הבעל וכנגד אחותו של הבעל.

התיק שנפתח במשטרה, נסגר בתחילה בעילת "העדר ראיות מספיקות". הבעל לא נואש, ערער בנחישות וביקש לשנות את עילת סגירת התיק על מנת שלא לפגוע במעמדו בצבא, באפשרותו לקידום כקצין לוחם בצה"ל ובעתידו התעסוקתי כפיזיקאי.

בקשה זו אושרה, על אף שהיו ראיות התחלתיות בתיק, בשל הנסיבות המיוחדות שהעלה הבעל. התיק נסגר בסופו של יום בעילה של "העדר אשמה".

סגירת תיק במשטרה בעילת "העדר אשמה" אינה מעידה בהכרח על תלונת שווא

עם הגשת תביעת הגירושין, האישה ביקשה לקבל את מלוא תשלום הכתובה, ואילו הבעל טען שאינו חייב לשלם את הכתובה בשל כך שהאישה הגישה כנגדו תלונת שווא למשטרה.

בית הדין האזורי קיבל בדעת רוב את טענות הבעל, קבע שטענות האישה אינן אמינות, התרשם כי התלונה שהוגשה כנגד הבעל במשטרה היא תלונת שווא, פסק כי הבעל לא חייב בתשלום כתובה וחייב את האישה בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪.

בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעורה של האישה והפך את החלטת בית הדין האזורי. הדיינים קבעו כי סגירת התיק בעילת העדר אשמה אינה אומרת בהכרח שהבעל לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי לכך נמוך, ושלא ניתן לקבוע כי הוגשה תלונת שווא.

האישה פנתה למשטרה מתוך תחושת איום כנה

הרכב הדיינים קבע כי במקרה שלפניו לא מדובר באישה שחושבת כיצד להרוס לבעל את חייו אם לא יענה לדרישותיה, אלא באישה שהייתה מעורבת באירוע אלים שכלל את בעלה ואחותו, ולמרות שלא ניתן לדעת בוודאות מה היה באירוע, סביר שהאישה פנתה למשטרה מתוך תחושת איום כנה מבעלה ואחותו שעמדו כנגדה.

מסקנת הדיינים הייתה כי שינוי עילת סגירת התיק במשטרה נבע מהתחשבות בבעל ובעתידו הצבאי, ולא משום שלא הייתה כל סבירות שהבעל ביצע את העבירה. על כן הדיינים קיבלו את ערעור האישה, חייבו את הבעל במלא סכום הכתובה, וביטלו את חיוב האישה בתשלום 25,000 ₪ הוצאות המשפט.

תלונת שווא שנסגרה בהעדר אשמה לא תגרום לאישה להפסיד את כתובתה

הגשת תלונת שווא למשטרה היא רעה חולה, אך לא כל תלונה המוגשת למשטרה ונסגרת היא תלונת שווא, גם במקרה שהמשטרה סגרה את התיק בהעדר אשמה, תתכן סבירות נמוכה שהחשוד ביצע את העבירה. כך זכתה האישה שהגישה כנגד בעלה תלונה למשטרה, במלוא כתובתה, למרות שהתלונה נסגרה בהעדר אשמה.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 1073784-1 פלונית נ' פלוני