חטיפת ילדים במסגרת סכסוך גירושין

אחד הסיוטים הגדולים ביותר של הורה בהליכי גירושין, הוא חטיפת ילדים למדינה זרה. הילדים נעלמים באישון ליל למדינה זרה ללא כל הודעה מוקדמת, או שהם נלקחים ממנו חרף התנגדותו הברורה, וההורה נותר חסר אונים ומנותק מילדיו הקטינים.

במטרה להלחם בתופעה החמורה, מדינות רבות חתמו על האמנה הבינלאומית "אמנת האג" להחזרת ילדים חטופים. מהי אמנת האג? כיצד ניתן לסכל חטיפת ילדים לחו"ל, ומתי בית המשפט יקבע כי טובת הילדים היא דווקא להישאר במדינה אליה נלקחו?

מדינת ישראל חתומה על אמנת האג

האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, הנקראת גם "אמנת האג", נחתמה בשנת 1980. על פי האמנה חל איסור על העברת ילדים מתחת לגיל 16 למדינה זרה, ללא אישור האפוטרופוסים של הילד. כל עוד לא נקבע אחרת, האפוטרופוסים הטבעיים של הילד הם שני הוריו.

במקרה שילד נחטף למדינה זרה, מדינה החתומה על אמנת האג, מחוייבת להשיב אותו לביתו הנמצא במדינה ממנה הוא נחטף. בשנת 1991 אימצה מדינת ישראל את אמנת האג בעניין חטיפת ילדים בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991, ובכך הצטרפה למדינות רבות החתומות על האמנה.

מה תיחשב לחטיפה?

חטיפת ילדים היא מקרה של הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאחד מההורים, ללא הסכמת ההורה השני, ולעיתים אף ללא ידיעתו.

המקרה יחשב לחטיפת ילדים לאחר שיוכח כי הוא נחטף מההורה למדינה זרה בניגוד לידיעתו או הסכמתו ולאחר שיוכח מקום המגורים הרגיל של הילד. יש לשים לב כי יש להוכיח את מקום מגוריו הרגיל של הילד, ולא בהכרח את מקום מגוריו האחרון של הילד.

כך למשל אם בני זוג נוסעים לרילוקיישן לזמן קצוב, שבסופו ישובו ארצה, ולאחר הזמן המוסכם אחד ההורים שב לבד עם הילד, יתכן ובית המשפט יקבע כי לא מדובר בחטיפה על פי מנת האג. לשם כך יש צורך להוכיח כי מדובר היה בנסיעה קצובה בזמן. למשל במקרים בהם הצדדים ערכו ביניהם הסכם, הם ממשיכים להחזיק בבעלות על דירת מגורים בישראל, ממשיכים לשלם ביטוח לאומי וכדומה.

איזה בית משפט ידון בתביעה להחזרת ילד חטוף?

בית המשפט שבסמכותו לדון בתביעה להחזרת ילד חטוף הוא בית המשפט שלו נתונה הסמכות במדינה אליה הקטין נחטף.

אם הילד נחטף לחו"ל, ידון בתביעה בית המשפט בחו"ל שבסמכותו לדון בכך.

אם הילד נחטף לישראל, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה הסמוך למקום מגוריהם האחרון של הצדדים, בטרם נפרדו או בטרם עזבו את ישראל. בהעדר מקום מגורים אחרון, הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

כיצד ינהג הורה שילדו נחטף מישראל לחו"ל?

ראשית מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה. עורך דין לענייני משפחה ידע כיצד כדאי לנהוג ולפעול מייד עם היווצר החשש לחטיפת הילד לחו"ל. מכיוון שההליך יתנהל במדינה אליה נחטף הילד, עורך הדין יפנה את ההורה גם למשרד עורכי דין לענייני משפחה במדינה הזרה. מדובר בדיני נפשות ולא כדאי לעבור את ההליך לבד.

חשוב לפעול מוקדם ככל הניתן, שכן בחלוף הזמן בית המשפט עשוי לקבוע שההורה הסכים עם החטיפה בדיעבד. כמו כן, אם חלפה למעלה משנה מאז החטיפה ועד להשבת הקטין, בית המשפט עשוי שלא להחזיר את הילד למקום מושבו, אם יוכח כי הוא השתלב כבר בסביבתו החדשה.

על כן, על הורה להגיש באופן מיידי בקשה מנומקת להחזרת הילד הנמצא בחו"ל, הכוללת את זהות ההורה המבקש, זהות הילד, זהות החוטף, כל מידע שעשוי לסייע באיתור מקום הימצאו של הילד, וכל מסמך אחר שיוכיח את טענתכם לגבי מקום מגוריו הרגיל של הילד בישראל, ואת נסיבות החטיפה.

מה החריגים להחזרת ילד חטוף?

חלוף הזמן

במקרה שחלפה שנה מאז החטיפה, על בית המשפט להשיב את הילד במקום מושבו, אלא אם יוכח שהילד השתלב כבר בסביבתו החדשה.

הסכמה בדיעבד

במקרה שההורה לא פועל להשבת הילד לפי זכויותיו, מיד עם חטיפת הילד, בית המשפט עשוי לקבוע כי ההורה הסכים למגורי הילד במדינה הזרה, או לכל הפחות השלים עם כך בדיעבד.

סכנה לילד

במקרים בהם קיים חשש חמור, שהחזרת הילד החטוף תסכן את הילד, בנזק פיזי, בנזק פסיכולוגי או תעמיד אותו בדרך אחרת במצב בלתי נסבל, לבית המשפט הסמכות שלא להורות על השבת הילד למקום מושבו.

רצון הילד

במקרים בהם הילד הגיע לגיל ולרמת בגרות שניתן לשמוע ולשקול גם את רצונו, בית המשפט יתחשב ברצון הילד.

גיל הילד המינימלי לא נקבע באמנה במפורש, והוא נתון לשיקול דעת בית המשפט על פי התרשמותו מהילד, ורצונו העצמאי המנותק מרצון ההורה שנטען כי חטף אותו. כך במקרים חריגים קבעו בתי משפט ברחבי העולם כי ניתן לשמוע גם ילדים בגילאי 7-9.

חשוב לציין כי המשקל שניתן לרצון הילד בהחלטה האם להשיב אותו למדינה ממנה נחטף, במקרים של חטיפת ילדים, הוא נמוך יחסית בהשוואה למשקל שניתן לרצון הילד כאשר מדובר בקביעת אחריות הורית או זמני שהות, בשל אופי ההליך.

הגנה על זכויות אדם

במקרים בהם החזרת הילד החטוף אסורה על פי עקרונות היסוד של המדינה אליה נחטף הילד, בשל הגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד של הילד, בית המשפט רשאי שלא להשיב את הילד למדינתו.

השבת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל

בשורה התחתונה, חטיפת ילדים במסגרת סכסוך גירושין היא תופעה חמורה ומסובכת. במקרה שהילד נחטף מישראל לחו"ל, תאלצו לנהל את ההליך במדינה זרה, ולהוכיח שמקום מושבו הינו בישראל. גם אם התגוררתם במדינה הזרה במשך תקופה, ניתן להוכיח שמדובר היה בתקופה קצובה ושהתכוונתם לשוב לישראל, ולהשיב את ילדיכם לגבולות הארץ.