זכויות אישה עגונה (מדריך משפטי)

אישה עגונה היא אישה שבעלה אינו יכול לתת לה גט, כמו למשל במקרים בהם הבעל נעדר, נמצא בתרדמת, או לא כשיר מנטלית על מנת לתת גט לאשתו.

למרבה הצער, אישה עגונה נותרת כבולה לנישואין שתמו, ואינה יכולה להשתחרר מהנישואין.

אילו זכויות נמנעות מאישה עגונה? מה הזכויות הניתנות לאישה עגונה בביטוח לאומי? האם לאישה עגונה יש זכות להטיל סנקציות על בעלה? האם אישה עגונה יכולה להכריז על מות בעלה כדי להשתחרר מעגינותה? ואילו דרכים נוספות יש להתרת עגונות?

מה ההשלכות על אישה עגונה?

ההשלכות של היותה אישה עגונה הן שזכויות רבות שלה נפגמות:

הזכות להינשא – אישה עגונה אינה יכולה להינשא כדת וכדין, כל עוד היא עגונה. כמו כן אם האישה תנהל קשר זוגי חדש במהלך הנישואין, היא לא תוכל להינשא לאדם עמו ניהלה את הקשר הזוגי, גם לאחר הגירושין או ההתאלמנות.

הזכות למזונות אישה וכתובה – אם האישה תנהל קשר זוגי חדש עלולות להיות מוטלות עליה סנקציות המוטלות על אישה נואפת: היא תאבד את זכאותה למזונות אישה ולכתובה. כך גם במקרה שיתגלה כי הבעל נפטר, היא עלולה לאבד את זכותה לכתובה מן העיזבון.

הזכות להעמיד צאצאים – אם האישה תיכנס להיריון מגבר זר, בעודה עגונה, ילדיה עשויים להיות מוכרזים כממזרים.

מה הזכויות של אישה עגונה בביטוח לאומי?

אישה עגונה מוגדרת בביטוח לאומי כאישה נשואה שבעלה נעדר לפחות שנתיים, או שבעלה בחו"ל ללא הסכמתה לפחות שנתיים, והוא אינו נושא במזונותיה. אישה עגונה עשויה להיות זכאית לזכויות בביטוח לאומי:

הטבות הורה עצמאי – מענק לימודים, קדימות בהכשרה מקצועית, קדימות בקבלת ילדים למעון יום, והלוואה מוגדלת לצרכי דיור והטבות לפי חוק הבטחת הכנסה.

פטור מתקופת אכשרה לקצבת זקנה – אישה עגונה, יכולה לקבל קצבת זקנה, גם מבלי לצבור תקופת אכשרה.

האם אישה יכולה לבקש להטיל סנקציות במקרה של עגינות?

בניגוד למקרה של סרבנות גט, שם ניתן בתנאים מסוימים להטיל על הבעל סנקציות עד שייתן את הגט, במקרה שהגבר נעדר פיזית לא ניתן להטיל עליו סנקציות.

גם במקרים בהם הגבר נמצא, אך הוא נעדר כשירות, כמו למשל במקרה של אובדן הכרה, או אובדן צלילות, לא יוטלו סנקציות על הגבר.

האם אישה עגונה יכולה לבקש להכריז על מות בעלה?

על פי חוק הצהרות מוות התשל"ח-1978, לאישה עגונה יש זכות לבקש להכריז על מות בעלה במטרה להפוך להיות אלמנה ולהתיר את עגינותה, אם מקום מושבו האחרון של בעלה או מגוריו האחרון היה בארץ ישראל, אם רכושו נמצא בישראל, אם עקבותיו נעלמו בישראל או אם מקום מושבה או מקום מגוריה שלה, הוא בישראל.

על מנת להכריז על מותו של הבעל, על האישה להציג ראיות בדבר נסיבות המוות. בהעדר ראיות, בית המשפט רשאי להכריז על מותו של הבעל על פי הזמנים הקבועים בחוק:

ביום שבו נעלמו עקבותיו – אם הוא נספה שנות השואה בין 1939-1945, התגורר באסיה, אירופה או אפריקה, וסביר להניח שהוא מת עקב רדיפות גזעניות, דתיות, מדיניות או לאומיות.

שנתיים מהיום בו נעלמו עקבותיו – אם סביר להניח שהוא מת בעקבות מלחמה, מאורעות טבע או תאונה.

שבע שנים מהיום בו נעלמו עקבותיו – אם סביר להניח שהוא מת, שלא בעקבות מלחמה, מאורעות טבע או תאונה, והוא לא נספה שנות השואה.

האם יש דרכים נוספות להתמודד עם עגינות?

כן, לאישה יש זכות לבקש לאתר את בעלה, ולבקש ממנו לתת לה גט. בית הדין הרבני עשוי לשלוח שליחים מטעמו לצורך איתור הבעל, ולאחר מכן לבקש את הסכמתו לתת גט באמצעות שליח, כך שבני הזוג יתגרשו.

בנוסף לאישה יש זכות לבקש להתיר את עגינותה גם מבלי להצהיר על מותו, באמצעות ביטול הנישואין.

במקרה שבית הדין הרבני ימצא פגם הלכתי בטקס הקידושין, הנישואין יהיו בטלים מעיקרם, וכך האישה תשוב להיות רווקה, ועגינותה תותר.

התרת עגונות במאה ה-21

למרבה הצער, מלחמת חרבות ברזל השיבה לכותרות את הנושא הכואב של עגינות נשים שבעלן נעדר ומקום קבורתו לא ידוע.

העגינות שוללת מאישה, הלכה למעשה, את הזכות המלאה להמשיך בחייה. היא אינה יכולה להינשא לאדם אחר, וכפופה לסנקציות במקרה שתנהל קשר זוגי חדש או תביא ילד לעולם, מגבר שאינו בעלה.

עם השנים נעשה מאמץ לעזור לעגונות ולאפשר להן תמיכה כלכלית בביטוח לאומי, לה זכאיות נשים רווקות, גרושות ואלמנות. בנוסף עם השנים נעשה מאמץ גם להתיר את עגינותן של נשים עגונות, ולאפשר להן לבטל את הנישואין או להכריז על מות הבעל במקרים מסוימים.

רק לאחרונה הכריז נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי דוד לאו, על הקמת הרכב מיוחד שידון בנושא עגונות המלחמה הנוכחית.

כך שנותר לנו רק לקוות, שהתיקים הרבים של עגונות שיפתחו עקב מאורעות אוקטובר 23, יקבלו מענה הולם וראוי, במהרה.