ביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין

הסכם גירושין בין בני זוג נועד לשם הסכמה ביניהם על הנושאים הקשורים לגירושיהם, כמו משמורת על הילדים, חלוקת רכוש, מזונות וכיו"ב. 

למעשה, מדובר בחוזה בין בני הזוג המתגרשים, אך שלא כמו רוב החוזים האחרים – הסכם גירושין בהסכמה צריך להיות מאושר ע"י ביד"ר או ביהמ"ש לענייני משפחה. להסכם גירושין שקיבל את אישורה של אחת מהערכאות האלה, יש תוקף של פס"ד. מאמר זה יעסוק בביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד.

אני מעוניין בביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין – מה עלי לעשות?

אדם המעוניין בביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד, צריך להגיש תביעה לערכאה שבה הסכם הגירושין אושר – כאמור, ביד"ר או ביהמ"ש לענייני משפחה.

יש להבהיר, שהמקרים בהם הערכאה הרלוונטית אכן מבטלת הסכם גירושין הם נדירים למדי. לכן, חשוב שהמעוניין בביטול ההסכם יפנה, בטרם הגשת תביעתו, לייעוץ משפטי. הנימוקים שיכולים לגרום לערכאה השיפוטית לבטל, בסופו של דבר, את הסכם הגירושין הם:

• הטעיה/חוסר תו"ל: על מגיש התביעה להוכיח שבן הזוג השני הטעה אותו/הסתיר ממנו מידע משמעותי במכוון, כדי שיחתום על הסכם הגירושין, ואם מגיש התביעה היה יודע על כך בזמן אמת – לא היה חותם על ההסכם.
• טעות: מגיש התביעה צריך להוכיח שהוא חתם על הסכם הגירושין רק כי הוא הכיל טעות שהוא לא היה מודע אליה, בעוד שבן הזוג השני היה מודע לטעות או היה עליו להיות מודע אליה, וכן הוא יצא נשכר ממנה.
• כפייה: נדרשת הוכחה מצד מגיש התביעה שהוא ו/או בן הזוג השני חתמו על הסכם הגירושין רק עקב לחץ או איומים שהופעלו עליהם.
• אי-הבנה: על מגיש התביעה להוכיח שהוא ו/או בן הזוג השני חתמו על הסכם הגירושין מבלי להבין את משמעותו.
• פגם מצד הערכאה השיפוטית: הערכאה הרלוונטית לא פעלה כראוי בהליך השיפוטי כשאישרה את ההסכם (לדוגמא: לא בחנה לעומק את טובת הילדים).
• קיפוח: מגיש התביעה צריך להוכיח שהסכם הגירושין מקפח אותו באופן בלתי סביר.

הפרת הסכם הגירושין

המשותף לכל העילות שהזכרתי עד כה, הוא שכולן, מלבד עילת הקיפוח, עוסקות בפגמים שגרמו לקיום ההסכם. עילת הקיפוח אמנם לא עוסקת בפגם שגרם להסכם להתקיים, אך גם היא מדברת על מצב שבו ההסכם קוים.

ואולם, קיימת עילה נוספת שיכולה חגרום לערכאה השיפוטית לבטל את הסכם הגירושין. היא שונה מיתר העילות בכך שהיא מדברת על מצב שבו ההסכם לא קוים, אלא הופר – ולכן יש לבטלו. הפרת ההסכם יכולה להתבטא, למשל, בכך שאחד הצדדים לא מעביר את זכויותיו בנכס שמשותף לשני בני הזוג, כפי שנקבע בהסכם, או שמזונות הילדים לא משולמים כפי שנקבע.

ישנם שני סוגי הפרות:

1. הפרה רגילה: כאשר אחד הצדדים פועל בניגוד למה שנקבע בהסכם, או נמנע מלעשות פעולה שלפי ההסכם הוא חייב לבצעה. במקרים כאלה, הצד שנפגע יכול לדרוש לבטל את ההסכם רק אם ניתן לצד השני זמן סביר כדי לתקן את ההפרה והוא לא עשה כן.
2. הפרה יסודית: הפרה שהצדדים להסכם הגדירו ביחד כיסודית, או הפרה שהייתה מונעת מהאדם הסביר לחתום על ההסכם, אם היה מודע מראש לה ולתוצאותיה. במקרים כאלה, הצד שנפגע יכול לדרוש לבטל את ההסכם מיידית, מבלי לתת זמן לצד המפר לתקן את הפרתו. כמו כן, הוא יכול שלא לדרוש לבטל את ההסכם, אלא לדרוש את אכיפתו.

מדוע הערכאות השיפוטיות כמעט ולא מבטלות הסכמי גירושין?

כאמור, המקרים שבהם ביד"ר או ביהמ"ש לענייני משפחה מבטלים הסכמי גירושין, הם נדירים למדי. אחת מהסיבות לכך היא, שכאמור, הסכם הגירושין כבר אושר ע"י אותה ערכאה שיפוטית. לכן, כדי לבטלו, נטל ההוכחה הוא משמעותי בהרבה מנטל ההוכחה בדרישות לביטול הסכמים אחרים, שלא אושרו ע"י ערכאה שיפוטית.

בנוסף, במקרים כאלה, הערכאות השיפוטיות מנסות פשוט לתקן את הפגם בהסכם, אם אכן ישנו, מבלי לבטל את ההסכם לחלוטין. לדוגמא, במקרים בהם אחד מבני הזוג טוען שלבן הזוג השני יש חשבון בנק נוסף, והוא לא גילה לו זאת – הערכאה השיפוטית נוטה להורות על כך שבן הזוג השני יקבל גם כן כספים מחשבון הבנק הזה, ולא מבטלת את הסכם הגירושין כולו.

לסיכום, הוכחת קיומם של פגמים שרק בגללם חתם אחד מבני הזוג על הסכם הגירושין, יכולה להוביל לביטול ההסכם. בנוסף, הסכם גירושין יכול להתבטל עקב הפרה יסודית של ההסכם, ולעתים גם עקב הפרה רגילה.

עם זאת, חשוב לדעת שהמקרים שבהם הערכאות השיפוטיות אכן מבטלות הסכמי גירושין, הם נדירים למדי, שכן הסכמים אלה כבר אושרו ע"י אותן הערכאות ונטל ההוכחה במקרים כאלה הוא משמעותי ביותר. סיבה נוספת היא, שלרוב, הערכאות השיפוטיות מנסות פשוט לתקן את הפגם בהסכם, אם אכן ישנו, מבלי לבטל את ההסכם כולו.