האם כשאין אהבה זו סיבה מספיק טובה להתגרש?

אתם נשואים זה לזו, גרים יחד, חיים יחד, אך בפועל כבר זמן מה שאין ביניכם אהבה. אתם פוגעים זה בזו, לא טוב לכם יחד כבר שנים, וגם אם אתם ממש מתאמצים, לא תצליחו שוב להרגיש את אותו הרגש שגרם לכם להפוך לזוג, ואתם שוקלים להתגרש.

אם בעבר נישואין היו שיקול ענייני-כלכלי ברובו, עם מטרות פרגמטיות, כיום, בעידן הרומנטי, נישואין אינם כורח המציאות, אלא בחירה של בני הזוג. אך האם מחסור באהבה, זו סיבה מספיק טובה להתגרש?

מה הם נישואין ללא אהבה?

כיום, בניגוד לעבר, נישואין מבוססים יותר על חיבור רגשי ואהבה, ופחות על אינטרסים כלכליים ומעמדיים כפי שהיה בעבר. לכן, כשהאהבה נגמרת, גם הבסיס שחיבר בין בני הזוג מתחיל להתמוטט.

נישואין ללא אהבה הם לא בהכרח נישואין ללא אהבה רומנטית תוססת ובוערת. כשהאהבה הראשונית דועכת, אך נותרת מספיק אהבה כדי לשמור על החיבור הרגשי, השותפות וההבנה בין בני הזוג, מדובר בחיי נישואין אוהבים, בוגרים ובריאים.

אך נישואין ללא כל אהבה, חיבור רגשי או שותפות, מותירים את בני הזוג מתוסכלים זה מזו, ומשם הדרך גם לבוז ושנאה זה כלפי זו, היא קצרה. כל אחד מבני הזוג רואה בבן הזוג השני כמישהו שמונע ממנו להגשים את חלומותיו ולחיות באושר, ומאשים אותו בבחירה שלו להישאר בתוך הנישואין שכובלים אותו.

האם כשאין אהבה זו עילה לגירושין בבית הדין הרבני?

חוסר אהבה כשלעצמו אינו מהווה עילת גירושין על פי הדין הדתי

כאמור, בעבר, היה נהוג להינשא ממניעים כלכליים-פוליטיים-מעמדיים, כשאהבה, לא הייתה אחד הגורמים בבחירת חתן או כלה.

כיום המצב השתנה, אך עילות הגירושין נותרו כשהיו. מבחינת בית הדין הרבני, אינכם יכולים לבקש להתגרש רק בגלל שאין ביניכם אהבה. לשיטת בית הדין, אם אין ביניכם אהבה או התאמה, עליכם לעבוד על הקשר הזוגי שלכם, ולנסות להשכין שלום בית.

עילת מאיס עליי באמתלא מבוררת

יחד עם זאת, ישנה עילה שמשמעותה שבן הזוג נמאס עליי, מסיבה מוצדקת. עילה זו נקראת "מאיס עליי באמת לא מבוררת". כלומר חוסר אהבה יכול להיות עילה לגירושין, אם תצדיקו את הסיבות לכך שאהבה ביניכם נגמרה, במעשיו של בן הזוג.

למשל אם בן הזוג נוהג להשפיל ולקלל אתכם, מזלזל בכם, מנוכר רגשית ועוד.

חשוב לשים לב, שאם יתברר לבית הדין, על פי ראיות ממשיות, שהאישה התאהבה בגבר אחר, היא לא תוכל לטעון לעילת מאיס עליי באמתלא מבוררת.

גט בהסכמה

דרך נוספת להתגרש בבית הדין הרבני כשהאהבה נגמרת, היא בהסכמה. כאשר בני זוג מתגרשים בהסכמה, הם אינם צריכים להוכיח עילות גירושין. לכן חוסר האהבה ביניהם והרצון המשותף להתגרש, יספיקו כדי לסדר את הגט ולהתגרד כדין.

האם כשאין אהבה זו עילה להתרת נישואין בבית המשפט?

בניגוד לבית הדין הרבני, כשמדובר בבני זוג שהדין הדתי לא חל עליהם, והם מתירים את הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה, מספיק להציג קרע ממשי בין בני הזוג על מנת להתיר את הנישואין. כך שחוסר אהבה ממושך בין בני הזוג, יכול להוות עילה מוצדקת לפירוק הנישואין.

האם כדאי לי להתגרש כשאין אהבה?

אם בני הזוג אינם יכולים לחיות יותר יחד בבית אחד, עדיף שיתגרשו, מאשר ימשיכו להיות נשואים בסבל. הגירושין אמנם יהיו קשים וכואבים, אך עדיף לטפל בפצע הכואב הזה מוקדם ממאוחר.

דחיית הגירושין תסב נזק חמור לכם ולילדים, שאין זה פשוט לתקן אותו.

האם נישואין ללא אהבה פוגעים גם בילדים המשותפים?

מעבר לאובדן האושר האישי של בני הזוג החיים בנישואין ללא אהבה, גם הילדים של בני הזוג חשופים לכך. הם רואים ושומעים את ההורים שלהם, הם לומדים מההורים שכך נראה מודל זוגיות, ולבסוף הם גם עשויים לאמץ את המודל בחייהם הבוגרים.

אם הנישואין ללא אהבה כרוכים גם בריבים, צעקות השפלות, לעג וכו', הילדים עדים לכך, וממשיכים לסבול יום אחרי יום, את הנישואין האומללים של הוריהם.

תנו סיכוי לאהבה, אך אם כל הסיכויים כשלו, הגיע הזמן להתגרש

בשורה התחתונה, חוסר אהבה אינו מהווה לבדו, עילת גירושין בדין הדתי. אם אתם מבקשים להתגרש כשנגמרת האהבה עליכם לעשות זאת בהסכמה, או לתת סיבה מוצדקת דיה לכך שבן הזוג נמאס עליכם.

יש בכך מידה של אמת, שניתן לאמץ. במצבים מסוימים, כדאי באמת לשקול לפני גירושין, טיפול זוגי, או כל אמצעי אחר שיעזור לכם לתקן את הקשר הזוגי.

כיום קל יותר להתגרש, ולכן יש זוגות שממהרים להתגרש מבלי לנסות לתקן את מערכת היחסים, ולאחר מכן מתחרטים. לפעמים מדובר רק במשבר חולף, או בקרע שניתן לאחות.

אך לעיתים מדובר בקרע של ממש, במשבר עמוק שלא ניתן לגשר עליו. לפעמים כשאין אהבה, פשוט אין מנוס מלהתגרש. הורים לא מאושרים, שחיים בזוגיות מנוכרת וכואבת, פוגעים בעצמם, ובילדים שלהם.