הגיע הרגע שבו החליט צד שהוא מעוניין לסיים את מערכת היחסים בינו לבין הצד השני ולהתגרש, ואילו הצד השני אינו מעוניין בכך, אם כך, מתי ניתן לכפות גירושים? האם ניתן לכפות על צד להתגרש?
בתי הדין הרבניים רשאים לפסוק על גירושים, פס"ד לעניין גירושים יכול להינתן על ידי ההרכב בהמלצה, כפייה או חובה וקיימות עילות ברורות שככל והן מתקיימות ניתן בגינן לכפות גט.
הסמכות לדון בענייני גירושין
לבתי הדין הרבניים, הסמכות לדון בענייני גירושין, ככל ובני הזוג יהודים וחל לגביהם הדין העברי, במסגרת בתי הדין הרבניים יש הלכות גירושין, במסגרתם צוין כי לא ניתן להכריח אדם לגרש את אשתו ובמילים אלה: "איש איננו מגרש אלא ברצונו" – הדבר נקרא גט מעושה. זוהי נקודת המוצא.
משום כך, הדבר מושפע רבות מהדיינים והאופן שבו הם מתרשמים מהצדדים ומהמקרה, וכאמור נזהרים בנוגע לכפיית גט, כדי שהדבר חלילה לא יקרא גט מעושה שניתן שלא מרצון חופשי.
מתי כופים את הגירושים?
- תביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני התקבלה ובית הדין קבע מפורשות כי על הצדדים להתגרש זה מזה במיידי.
- סרבנות גט על ידי אחד מהצדדים בלי סיבה מספקת מצידו, יובהר כי ככל והצד המסרב לתת את הגט ייתן טעמים מוצדקים לסירובו הרי שבית הדין עלוך שלא לכפות את סרבן הגט.
- בכפוף לעילות שיצוינו בהמשך למאמר זה.
האם מדובר ברשימה סגורה של עילות שבגינם ניתן לכפות גירושים?
בין הפוסקים יש מחלוקת אם מדובר על רשימה פתוחה או סגורה.
באופן כללי מן הראוי לציין כי ככל וצד נמצא בסכנת חיים כתוצאה מהמשך חיי הנישואים בין הצדדים למשל אלימות של הבעל כלפיי אישתו, בעל שנמצא במצב של עקרות והאישה רוצה להביא ילדים לעולם, או ככל ומדובר בנישואים אסורים שאינם מהווים נישואים כשרים (למשל: אישה שבגדה בבעלה באופן וודאי ומוכח), מאיסה מוצדקת, כל אלה מהווים כאמור עילה למצבים שבגינם ניתן לכפות על צד מתן גט.
במשנה הוזכרו עילות הכפייה הבאות – "ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין (מצורע) ובעל פוליפוס (ריח הפה או ריח החוטם) והמקמץ והמצרף נחושת והבורסי (מעבד עורות)". בהתאם לעילות כפייה אלה פורשה ההלכה.
עמדת הרבנות לעניין כפיית גירושים
ראוי לציין כי באופן גורף הרבנים נמנעים מלכפות גט על צד במטרה להימנע מ"גט מעושה", ומנסים להביא את הצדדים לידי פתרון בהמלצתם. מחיפוש פשוט בפסקי דין המפורסמים בגוגל תבינו כי לא קיים המון פסקי דין לכפיית גט, והדבר נעשה בזהירות יתר.
מה ניתן לעשות אם צד אינו מוכן לתת גט?
לאחר שניתן פסק דין לכפייה למתן גט – ניתן לנקוט כלפי הצד המפר באמצעות סנקציות ועונשים.
אילו מדובר על מצב שבו ניתן חיוב בגט – אפשרי להפעיל על צד לחץ בלבד.
חלק מהסנקציות שיוטלו על צד שמסרב לתת גט הם למשל צו עיכוב יציאה מן הארץ, עיקול ח-ן בנק ובמקרי קיצון אף מאסר בפועל עד הפסקת סרבנות הגט, בד"כ גם הסנקציות הקלות יותר מביאות את התוצאה המיוחלת למתן גט, אולם לעיתים מדובר בצד שאינו מעוניין לתת גט ואז יש צורך להפעיל כנגדו את הסנקציות החמורות יותר.
ואולם, שימוש בסנקציות קשות יהיה רק כאשר ישנו פסק דין לכפייה בגט, ולא בפסקי דין של המלצה להתגרש.
מה עושים כאשר לא ניתן לכפות על בן זוג להתגרש?
ישנם מקרים שבהם לא ניתן לכפות על בן זוג להתגרש, למשל בעל שעזב את הארץ ולא ידוע היכן הוא נמצא וכיו"ב, מה עושים במצב הזה?
ישנו הבדל רב בין גברים לבין נשים שכן גבר יכול לקבל היתר להינשא לאישה נוספת (בכפוף לאישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול) ואילו אישה לא יכולה לקבל כל היתר להינשא לגבר נוסף והיא נותרת עגונה.
במקרה של האישה, (במקרים קיצוניים בלבד) בית הדין יכול להפקיע את הנישואין ולקבוע כי הם לא נישאו מעולם.
לסיכום, אכן ניתן לכפות גירושים בהתאמה לעילות הקבועות בהלכות, בתי הדין אינם ממהרים לכפות גירושין בשל "גט מעושה".
מוטב היה אילו הצדדים היו מנסים להגיע לשלום בית, ואם הדבר אינו צולח לפתוח תיק גירושין בהסכמה, ורק בסופו של דבר ככל ולא ניתן לעשות זאת בדרך טובה, לפתוח תיק במעמד צד אחד לצורך הגירושים וככל ויש צד המסרב לתת את הגט, בתי הדין הרבניים ביחס להלכות וביחס לעילות יפעלו כפי הנראה להם לנכון, בין אם בכפיית גט, בהמלצה או בחובה.
מדובר בהליך מורכב המצריך ידע הלכתי רב ולכן מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה המבין את ההלכות על מנת לפתור את הבעיה העומדת בפניכם ולהביא אתכם לתוצאה הרצויה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר