גישור לפני גירושין

תופעת הגירושין היא ותיקה ואף שכיחה בישראל. זוגות רבים אשר מעוניינים לסיים את חיי הנישואין שלהם, פונים, קודם כל, להליך גישור לפני גירושין.

מאמר זה יסביר מהו הליך זה, כמה זמן הוא נמשך, מהן עלויותיו, לאילו קריטריונים יש להתייחס בבחירת מגשר, מה עולה בגורל הליך הגישור כשאחד הצדדים מסרב לו, וכן כיצד הליך זה משפיע לטובה, בפרט על ילדיהם המשותפים של בני הזוג המתגרשים.

מהו הליך גישור גירושין

כל הליך גישור שהוא, מנוהל על ידי אדם שאין לו כל היכרות מוקדמת עם הצדדים להליך, ואין לו כל העדפה למי מהם – הוא המגשר.

המגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמות באמצעות דו שיח, אך אין לו כל סמכות להכריע ביניהם והוא אינו מקבל את ההחלטות במקומם. ואולם, על מנת להגביר את הסיכוי שהצדדים אכן יגיעו להסכמות ביניהם, על הצדדים לשתף פעולה עם המגשר, ולענות באופן המפורט והמדויק ביותר על כל שאלותיו.

בהקשר זה, חשוב לציין שכל הליך גישור הוא חסוי וסודי. כלומר, גם אם הצדדים מחליטים להפסיק את הליך הגישור, ובמקום זאת לפנות להליך משפטי – הדברים שנאמרים בהליך גישור אינם יכולים לשמש כראייה משפטית. מכאן שאין כל סיבה מצד מי מהצדדים לגישור לחשוש ולהימנע מלומר בפני המגשר את הדברים כפי שהם.

גישור גירושין שונה מהליכי גישור אחרים בכך שאם לצדדים להליך הגישור (כלומר, בני הזוג) יש ילדים משותפים, ובפרט כאלה שאינם בגירים, שיתוף הפעולה בין השניים חייב להימשך גם לאחר סיום ההליך.

ניתן לומר שמטרתו העיקרית של גישור מסוג זה היא להסביר לבני הזוג כיצד ניתן לנהל תקשורת אפקטיבית על אף פירוק התא המשפחתי, כלומר כיצד חייהם של ילדיהם של בני הזוג יכולים להיות תקינים וטובים על אף גירושי הוריהם. לעתים, גישור גירושין מוביל לכך שבני הזוג עורכים הסכם גירושין, או אפילו מצליחים בסופו של דבר לשמור על נישואיהם.

ואולם, חשוב להדגיש שזו לא בהכרח מטרתו של הליך הגישור בגירושין. מטרת הליך זה היא למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבור בני הזוג וילדיהם המשותפים, כאשר בכל מקרה ומקרה, הפתרון הוא שונה.

איך בוחרים מגשר להליך גירושין

ישנם מספר קריטריונים שאליהם חשוב להתייחס בבחירת מגשר להליך גירושין:

כימיה בין המגשר לבין הצדדים: כדי להגביר את הסיכוי לכך שבסופו של דבר יימצא הפתרון הטוב ביותר עבור שני הצדדים, צריכים האחרונים, לעתים קרובות, לשתף את המגשר גם בעניינים פחות נעימים מחייהם האישיים, וחשוב שהם יעשו זאת בנוחות ובלב שלם

מינות וקרבה: צדדים להליך גישור, ובפרט להליך גישור גירושין, שואפים לפתור את בעיותיהם מהר ככל הניתן, ולבטח לא מעוניינים שהליך זה יימשך מעבר לצורך. עקב כך, זמינותו של המגשר, קרי יכולתו לפגוש את הצדדים בשעות הנוחות להם, היא חשובה ביותר. קריטריון נוסף שמסייע להליך שלא להתארך יתר על המידה, הוא קרבת משרדו של המגשר למקום המגורים/למקום עבודתם של הצדדים. עקב כך שככל שמשרדו של המגשר קרוב למקומות אלה ושככל שהמגשר זמין יותר – ההליך צפוי להימשך זמן קצר יותר, הרי שהצדדים להליך גם צפויים לחסוך יותר כסף.

השכלה: אמנם, מי שעובר קורס גישור בסיסי של 60 שעות, מוסמך כמגשר, אך בפועל, חשוב לבחור מגשר שהשכלתו רחבה יותר. כשמדובר בהליך גישור גירושין, חשוב לבחור מגשר שבתחילת דרכו קיבל ליווי ממגשר בכיר, ומומלץ עוד יותר לבחור מגשר שעבר קורס גישור גירושין מורחב ופרקטיקום בגישור גירושין.

כמו כן, כדאי שלמגשר תהיה השכלה בתחום יישוב הסכסוכים, כלומר – שלא יהיה רק עורך דין לגירושין מוסמך אלא גם מי שעבר הכשרה המתייחסת לעניין הרגשי שבדבר וליישוב סכסוכים בהסכמה (למשל, תואר שני בעבודה סוציאלית או בפסיכולוגיה, או תואר בתקשורת).

מה קורה כשאחד הצדדים מסרב לגישור?

אמנם, להליך גישור יש יתרונות רבים על פני הליך משפטי, אך ישנם מקרים שבהם אחד הצדדים כלל לא מעוניין בגישור. נשאלת השאלה, מה קורה במקרים מעין אלה.

התשובה לכך היא שלא ניתן לחייב לקחת חלק בהליך הגישור את מי שאינו מעוניין בכך. זאת, משום שכל הליך גישור, כולל הליך גישור גירושין, הוא הליך וולונטרי. כלומר, ההחלטה לפנות להליך הגישור, וההחלטה האם וכיצד לסיים אותו – צריכות להיות של שני הצדדים, ורק שלהם.

כמו כן, חשוב להבהיר שגם אם הצדדים כבר החלו בהליך גישור, אך מעוניינים להפסיקו, הדבר אינו כרוך בהטלת סנקציה כלשהי עליהם. בנוסף, למגשר אין כל סמכות לנסות ולשכנע את הצדדים להמשיך בהליך הגישור, וכן אם לאחר הפסקת הליך הגישור פונים הצדדים להליך משפטי – אין למגשר כל סמכות למסור לבית המשפט מידע בדבר התנהלות הליך הגישור.

כמה זמן לוקח להתגרש בגישור?

כאשר בני זוג המעוניינים להתגרש שוקלים לפנות להליך גישור, אחת השאלות העיקריות שהם שואלים היא כמה זמן לוקח להתגרש בהליך שכזה. התשובה לשאלה זו אינה קבועה, אלא תלויה במספר גורמים:

• מורכבות מצבם של בני הזוג: במסגרת כל הליך גירושין יש להתייחס לרכושם המשותף של בני הזוג, וכן לשאול האם לבני הזוג יש ילדים משותפים, ואם התשובה לכך חיובית – מה באשר לדמי המזונות ולהסדרי השהות. ככל שאין הסכמות באשר לנושאים אלה, הליך הגישור צפוי להיות ארוך יותר והגירושין צפויים להתעכב.

• מוכנותם של בני הזוג: ככל שבני הזוג אכן מעוניינים לפתור את בעיותיהם במסגרת הליך הגישור, ולא מתייחסים להליך זה כאל דבר שיש לקחת בו חלק מחוסר ברירה או לחילופין מתעלמים מהעובדה שאכן ישנן בעיות מהותיות בחיי הנישואין שלהם – הגירושין צפויים לקרות בזמן מוקדם יותר.

• התקשורת בין בני הזוג: אם בני הזוג עסוקים בלהטיח האשמות אחד בשנייה, להקניט ו"לעקוץ" זה את זו, ובאופן כללי שורר "דם רע" ביניהם – הליך הגישור צפוי להיות ארוך יותר שכן חלק גדול ממנו יוקדש לניסיון ליישר במידה מסוימת את ההדורים בין השניים, והגירושין צפויים להתעכב.

• סוג הגישור: אמנם, שלושת הגורמים שצוינו הם הגורמים המרכזיים שבהם תלויה התשובה לשאלה כמה זמן לוקח להתגרש בגישור, אך גם לסוג הגישור יש השפעה בנושא. אם הגישור נעשה באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (אף על פי שהליך שכזה אינו נחשב באופן רשמי ל"הליך גישור"), יכולות יחידות הסיוע של שתי ערכאות שיפוטיות אלה לחייב את בני הזוג להיפגש עד 4 פגישות, שמוקדשות לניסיונות להגיע לטיוטת הסכם שניתן יהיה להגישה לאישור הערכאה השיפוטית הרלוונטית.

ככל שההסכמות הן רבות יותר ועל נושאים משמעותיים יותר, הזמן שלוקח להתגרש הוא קצר יותר.

אם בני הזוג פונים להליך גישור חיצוני, הפגישה הראשונה מוקדשת, לרוב, להכרת בני הזוג ולתיאום ציפיות, וישנם מקרים שלאחר פגישה זו מתקיימת פגישה אישית עם אחד מבני הזוג. בדרך כלל, מומלץ שהפגישות תתקיימנה אחת לשבוע, ושכל פגישה תימשך בין שעה לשעה וחצי. לרוב, בני הזוג מגיעים להסכמות שמאפשרות להם להגיש הסכם גירושין, לאחר בין 6 ל-8 פגישות.

הזמן שעובר מרגע זה ועד לאישור הסכם הגירושין על ידי ערכאה שיפוטית, הוא כחודשיים. כלומר, מרגע תחילת הליך הגישור החיצוני ועד לגירושין הרשמיים של בני הזוג, עוברים, בדרך כלל, בין ארבעה לחמישה חודשים.

כיצד הגישור משפיע לטובה על הילדים

כאמור, אם לבני הזוג המעוניינים להתגרש יש ילדים משותפים, יכול הדבר לעכב את הגירושין, ככל שאין הסכמות בדבר הנושאים הקשורים לילדים, כמו הסדרי שהות ודמי מזונות. לכן, נשאלת השאלה האם וכיצד משפיע הגישור לטובה על ילדיהם של בני הזוג.

התשובה לכך חיובית, ויש לכך מספר נימוקים. ראשית, ברובם המוחלט של המקרים, גם אם בין בני הזוג יש חילוקי דעות רבים ואף "דם רע" שורר ביניהם, שניהם רוצים בטובת ילדיהם.

לכן, בני הזוג יכולים, ואולי אף צריכים, לבסס את ההסכמות ביניהם בהתאם לטובת הילדים. למשל, אם ההורים חושבים שלטובת הילדים, צריכים האחרונים להישאר לגור באותו הבית שבו הם מתגוררים כעת, הדבר משפיע על חלוקת הרכוש ועל האחריות ההורית של כל אחד מבני הזוג.

בנוסף, בהליך גירושין המתנהל בערכאה שיפוטית, הילדים משמשים כמעין צדדים במלחמה בין שני הוריהם.

רגשותיו השליליים של כל אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג השני, קרי ההורה השני של הילדים, עוברים לאחרונים, שכתוצאה מכך נפגעים ומאבדים את האמון בהוריהם ואף ייתכן שבבני אדם בכלל. בהליך גירושין המתנהל במסגרת גישור, אף אחד לא כופה דבר על אף אחד מהצדדים, כך שאותה המלחמה בין ההורים – נמנעת.

כמו כן, כאשר הורים מתגרשים במסגרת הליך גישור, ילדיהם מקבלים כלים כיצד להתמודד בעתיד עם משברים בכלל ועם חילוקי דעות בפרט. ניתן אף לומר שסיכויים של ילדים שהוריהם התגרשו בהליך גישור – להתגרש בעצמם, נמוך משל ילדים שהוריהם התגרשו בהליך משפטי.

מה העלויות של גישור גירושין?

שאלה נוספת ששואלים בני זוג רבים השוקלים להתגרש במסגרת הליך גישור, היא מה העלויות של הליך שכזה. באופן טבעי, התשובה לכך אינה קבועה, אלא תלויה בעיקר במורכבותם של היחסים בין בני הזוג.

ישנם בני זוג שכבר בינם לבין עצמם מדברים על הנושאים השונים אותם שלגביהם יש להגיע להסדר, ומציעים פתרונות שונים. הליך הגישור בין בני זוג שכאלה, יכול להסתיים תוך 4 פגישות בלבד, ובסופו נערך הסכם גירושין. הליך הגישור בין בני זוג שאינם עושים עבודה כלשהי בנושא לבדם, אלא מגיעים להליך כאשר עוד ישנם חילוקי דעות עמוקים ביניהם – יכול להסתיים רק תוך 10 או אפילו 20 פגישות. באופן טבעי, עלות גישור גירושין במקרים כאלה היא גבוהה יותר.

ניתן לומר שבאופן כללי, עלות של גישור גירושין קצר בתוספת הסכם גירושין, נעה בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪, לשני בני הזוג יחד. כשגישור הגירושין נמשך זמן רב יותר, עלותו יכולה להגיע עד ל-35,000 ₪ לשני בני הזוג יחד.

לסיכום, הליך גישור גירושין הוא הליך חסוי וסודי, במסגרתו מסתייעים בני זוג המעוניינים להתגרש באדם שהם אינם מכירים ושאין לו העדפה כלשהי למי מהם – המגשר.

זאת, באמצעות דו שיח בין שני בני הזוג ובאמצעות שיתוף הפעולה של האחרונים עם המגשר, קרי מסירתם לו את המידע המדויק והמפורט ביותר באשר ליחסים ביניהם. כדי שבני הזוג ירגישו בנוח לעשות כן, יש צורך בכימיה בינם לבין המגשר. כמו כן, חשוב שהמגשר יהיה זמין בדרך כלל, שמשרדו יהיה קרוב למקום מגוריהם/עבודתם של בני הזוג, וכן שהשכלתו תהיה מעבר להשכלה הבסיסית הדרושה כדי להיות מוסמך כמגשר.

כל הליך גישור, כולל הליך גישור גירושין, הוא וולונטרי, כלומר – אם אחד הצדדים מסרב להליך – לא ניתן להכריחו לקחת בו חלק. אורכו של ההליך, כלומר הזמן שלוקח להתגרש בגישור, תלוי בסוג הגישור (גישור הנעשה באמצעות ערכאה שיפוטית או גישור חיצוני), במורכבות מצבם של בני הזוג, בתקשורת ביניהם וכן במוכנותם ובמסירותם להליך.

אם לבני הזוג המעוניינים להתגרש יש ילדים משותפים, הליך גישור יכול להשפיע לטובה על האחרונים בכך שגם אם בין בני הזוג יש חילוקי דעות קשים, לרוב שניהם מעוניינים בטובת הילדים, הליך גישור מעניק לילדים כלים כיצד להתמודד עם חילוקי דעות ועם משברים בכלל, ובשונה מהליך גירושין המתנהל באמצעות ערכאה שיפוטית – בגישור גירושין הילדים לא משמשים כמעין צד במלחמה, ואף הורה לא מביע דעות שליליות על ההורה השני.

באשר לעלויות של גישור גירושין, הדבר תלוי במספר הפגישות המרכיבות את ההליך וכן במשך הזמן של ההליך. כשההליך הוא קצר וכשישנו הסכם גירושין, העלות היא לרוב בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪ לשני הצדדים יחד, וכשההליך ארוך יותר, עלותו יכולה להגיע ל-35,000 ₪ (לשני הצדדים יחד גם כן).