בית המשפט אישר לאם לעבור עם ילדיה ליישוב מעבר לקו הירוק חרף התנגדות האב

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת אישר לאם לעבור עם ילדיה הקטינים ליישוב מעבר לקו הירוק, חרף התנגדות האב שטען שמדובר בהתנחלות ושמגורים ביישוב, יסכנו את ביטחונם.

השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה שאישרה את מעבר הילדים ליישוב, קבעה כי היישוב מוכר וחוקי בישראל, נמצא תחת שליטה ביטחונית של המדינה ואינו אסור לכניסת ישראלים. השופטת הוסיפה כי גם בתוך תחומי הקו הירוק ישנם מקומות המצויים בסיכון ביטחוני, ושלא ניתן למנוע את מעבר הקטינים בטענה זו בלבד.

האב עבר להתגורר מרצונו במרכז ופגש את ילדיו פעם בשבועיים בלבד

בחודש אוגוסט 2015 עברו בני הזוג יחד עם ילדיהם להתגורר בקיבוץ בצפון. מעט לאחר מכן, חיי הנישואין שלהם עלו על שירטון והם החלו בהליך גירושין. האם נותרה להתגורר עם ילדיהם בצפון ואילו האב עבר לנהל את חייו במרכז.

בהסכם גירושין הראשון משנת 2016 הוסכם שמשמורת הקטינים תהיה אצל האם, ושיתקיים בין האב לילדיו מפגש בן מספר שעות בימי שלישי, ובכל שבת שנייה החל מיום שישי ועד למוצ"ש.

בהסכם גירושין השני משנת 2020 הסכימו הצדדים שהאב ינהל את המפגשים עם הילדים באופן גמיש, בתיאום ישיר בינו לבין האם, בהתחשבות בצרכי הצדדים והילדים. בפועל המפגשים בימי שלישי הופסקו, והאב המשיך לראות את הילדים רק בכל שבת שנייה.

האם נאלצה לעזוב את הקיבוץ ומצאה עבודה חדש ביישוב במרחק 40 ק"מ מהקיבוץ

בשנת 2021 התבקשה האם לעזוב את הקיבוץ בו התגוררה עם הילדים בשכירות בגלל שלא עמדה בתנאים להמשך המגורים בו, ונאלצה להעתיק את מקום מגוריה.

האם שקדה למצוא מקום עבודה ומקום מגורים חדש שיאפשר לה לגדל את ילדיה. יגעה ומצאה. בחודש ספטמבר 2021 האם החלה לעבוד במקום עבודה שגם סיפק לה אפשרות מגורים, ביישוב מעבר לקו הירוק מרחק 40 ק"מ מהקיבוץ בו התגוררה.

האב התנגד נחרצות למעבר הילדים ליישוב וטען כי מעבר ליישוב יפגע בטובתם. לטענתו היישוב הינו התנחלות מעבר לקו הירוק המסכן את ביטחונם של הילדים, באזורו היישוב אירעו פיגועים, יש צורך במעבר במחסומים, בידוק ביטחוני ונסיעה באוטובוס ממוגן בכבישים מסוכנים.

אירועי טרור יכולים להתרחש גם בתוך תחומי הקו הירוק

השופטת קבעה כי מאז פרידת הצדדים, האם היא ההורה הדומיננטי, המפגשים של הילדים עם האב הם מצומצמים מאוד ואף הלכו והצטמצמו במרוצת השנים מתוך בחירתו של האב,

כך שהאב פגש את ילדיו פעם בשבועיים בלבד. למרות שהאם עודדה את קיום המפגשים, האב לא פעל להרחיב את זמני השהות, ומעבר האב בחזרה לצפון בחודש וחצי שקדמו למתן פסק הדין אינו מספיק על מנת למנוע את המעבר.

השופטת לא קיבלה את טענות האב שהמעבר ליישוב מחוץ לקו הירוק יסכן את ביטחון הילדים. הנתונים שהוצגו בעניין פיגועים שהתרחשו ואירועי טרור, מיוחסים לכלל היישובים בארץ ולאו דווקא ליישוב אליו מבקשת האם לעבור. ישנם מקומות נוספים בארץ, השוכנים בתחומי הקו הירוק, שמצויים בסיכון ביטחוני, זו המציאות בארץ, לא משנה באיזה שטח במדינה.

היישוב אליו מבקשת האם לעבור, לאחר שנאלצה לעזוב את הקיבוץ, הוא יישוב חוקי במדינה הנמצא תחת שליטה ביטחונית של המדינה, המותר לכניסת ישראלים וננקטים אמצעי זהירות המבטיחים את שלומם של התושבים.

לבסוף קבעה השופטת כי טובת הקטינים לעבור עם האם למקום בו תוכל לספק להם את כל צרכיהם, ואישרה את העתקת מקום מגורי הקטינים ליישוב מעבר לקו הירוק.

הורה יכול להעביר את ילדו לכל מקום בתחומי המדינה

ההחלטה על העברת ילד למקום מגורים אחר תעשה בהתאם לטובת הילד והקשר שלו עם כל אחד מהוריו. הורה המבקש להעביר את ילדיו הקטינים יכול להעבירם לכל מקום בתחומי השליטה הביטחונית של המדינה, בהתאם לטובתם.

סכנה ביטחונית שוררת לצערנו בכל תחומי המדינה ובית המשפט לא יעשה איפה ואיפה בין חלקים שונים בתחומי המדינה. כך למד אב שבחר לקיים קשר מצומצם ביותר עם ילדיו, וביקש למנוע את שינוי מקום מגוריהם, בטענות ביטחוניות בשל מיקום היישוב מעבר לקו הירוק.

לקריאת פסק הדין המלא ראו תלה"מ (נצרת) 45464-09-21 פלונית נ' פלוני