המדריך להתמודדות עם תלונת שווא בגירושין

תלונת שווא מופיעה כאשר הקונפליקט בין בני הזוג העומדים להתגרש ו/או המנהלים הליכי גירושים מתגבר, מטרת התלונה היא בד"כ הוצאת הבעל, הגשת תלונה כנגדו במטרה להרחיקו מבית הצדדים.

מהי תלונת שווא ובמה היא מועילה לצד המנהל הליך משפטי?

תלונת שווא היא תלונה שיקרית, או מוקצנת במטרה שהצד המתלונן יקבל את מבוקשו בהישגיים המשפטיים, או על מנת לגרום לצד השני להיכנע לתכתיבי הצד המתלונן.

מה קורה לאחר שמוגשת תלונת שווא?

בד"כ הדבר הראשון לאחר הגשת תלונה על ידי הצד המתלונן תהיה הרחקת הצד "האלים" מהבית למשך 7 ימים, לרוב, משטרת ישראל מרחיקה את הצד "האלים" במידי ובאופן אוטומטי. היתרון בהרחקת הבעל למשל יכולה להוביל לדרישה לקבלת דמי מזונות שכן לרוב כל עוד הצדדים מתגוררים יחדיו באותו הבית – לא יפסקו דמי מזונות.

זאת ועוד, בניסיון להשגת כתובה ו/או במטרה לבצע ניכור הורי לצד השני.

מהו צו הגנה?

בהמשך לכך, הצד המתלונן ייגש וינסה להגיש לבית המשפט בקשה לצו הגנה, צו הגנה מוגש במעמד צד אחד, וניתנת בגינו החלטה שגם היא נעשית באופן אוטומטי ככל וביהמ"ש מתרשם כי אכן יש אלימות כזו או אחרת, גם במעמד החלטה זו מקבל הצד ה"אלים" הרחקה מהמתלונן למשך מספר ימים.

לאחר שמיעת הצד המתלונן בכתב טענותיו, לאחר מכן מתנהל דיון במעמד הצדדים וביהמ"ש מחליט האם לתת את צו ההגנה ולהרחיק את הצד האלים במשך 3 חודשים (הצו ניתן להארכה מעת לעת).

התנאים למתן צו הגנה קבועים בהוראות החוק באופן מוסדר והשופט יבחן כל מקרה לגופו ונסיבותיו קודם להכרעה בנושא, בסופו של דבר שופט יכול לדחות את הבקשה, או ליתן צו הרחקה הדדי בין הצדדים או לקבלה באופן מלא, או לפתור את המחלוקת בכל דרך הנראית לו בהתחשב בנסיבות העניין.

מה עושים למתלונן שהגיש תלונת שווא? והאם מופעלות כלפיו סנקציות כאלה ואחרות?

התשובה היא לא. ישנה החלטה מטעם הפרקליטות בה נקבע כי לא ניתן להעמיד לדין נשים המגישות תלונת שווא, הרציונל העומד מאחרי כך היא בכדי לא לפגוע בנשים שחוות אלימות אמיתית יחששו מלהגיע לפתח תחנת המשטרה ו/או ביהמ"ש והדבר יעלה בחייהן בסופו של דבר.

מה כן ניתן לעשות במקרה שבו אתה רוצה להעניש את הצד שהגיש נגדך תלונת שווא?

ניתן להגיש תביעה נזיקית, אולם תביעות אלה הן תביעות יקרות ולא תמיד ניהול הליך משפטי ישתלם בסופו של דבר למול הפיצוי הכספי שיפסק לצד הנפגע. יחד עם זאת תלונת שווא יכולה לגרור כתב אישון בצידה, וניהול הליך פלילי.

כיצד ניתן להתגונן מפני מצבים כאלה?

1. מכשיר הקלטה – צד המרגיש שמערכת היחסים מתדרדרת, ויודע כי קיים סיכוי לתלונה כזו או אחרת בעקבות איומים ושיחות בין הצדדים, מומלץ לו להיעזר במכשיר הקלטה 24/7, מכשירים אלה ניתן לרכוש בחנויות של מקלטים ו/או חוקרים פרטיים, מכשיר ההקלטה יגן עליכם שכן, אילו לא עשיתם דבר, תוכלו לשלוף את מכשיר ההקלטה ולהשמיע את הלך הדברים, הדבר הזה יכול להציל חיים חד משמעית.
2. לאסוף חומרים – מומלץ לאסוף ראיות בצורה מסודרת, תכתובות, איומים, להציב מקליט במכשיר הסלולר וכל דרך שאתם רואים לנכון להגן על עצמכם במסגרת החוק.
3. ייעוץ משפטי – ברגע שהנכם מרגישים מאוימים מהצד השני ו/או חוששים שתוגש נגדכם תלונה ו/או אם התלונה כבר הוגשה, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה המבין בתחום שיוכל להילחם עבורכם ולהוציא את האמת לאור.
4. לשמור על מרחק – ברגע שנעשית הגשת תלונת שווא, רוב הסיכויים שהצד המתלונן לשווא ינסה לתפוס את הצד השני בכל רגע נתון, ולכן עדיף לנקוט משנה זהירות ולא להתקרב יתר על המידה לצד השני.

לסיכום, ניצול לרעה של הליכים משפטיים היא מגמה שעולה ומחמירה עם השנים, למרבה הצער, ניצול הפלטפורמה המשפטית היא תופעה חוזרת, כך שכבר נהיה קשה מאוד להבחין במקרי אלימות אמיתיים ופועל יוצא מכך קשה למנוע רצח של בנות זוג במדינת ישראל ולזהות אלימות במשפחה.

עדיף אילו יזכרו הצדדים שניהם גם יחד, כי בעבר היו זוג אוהב, יש להם ילדים לגדל יחדיו, והרס צד אחד לא יוביל לדבר חיובי וטוב לא לצדדים ולא לילדים, אלא יעמיק את הקרע בין הצדדים ויסב נזק כבד גם לילדי הצדדים וגם לצדדים עצמם.