מסוגלות הורית בגירושין [מדריך משפטי]

מסוגלות הורית בגירושים בוחנת את יכולתם של ההורים למלא את צרכי הילדים, הן הצרכים הפיזיים והן הצרכים הנפשיים. סוגיית המסוגלות ההורית נבחנת בעיקר בסכסוכי גירושין קשים, בהם טובת הילדים נפגעת באופן חמור.

הורים החוששים מבחינת מסוגלותם ההורית, לעיתים מחמירים את מצבם, מתוך המצוקה והחשש מכך ששמו אותם תחת זכוכית מגדלת. ערכנו עבורכם מדריך משפטי מקצוע, עם כל המידע הנחוץ לכם על בחינת מסוגלות הורית בגירושין, שיעזור לכם להפיק את המיטב מבחינת המסוגלות ההורית.

מהי בחינת מסוגלות הורית?

בחינת מסוגלות הורית היא בדיקה שנערכת להורה הבוחנת את יכולתו של ההורה לספק לילד את צרכיו. הבחינה תבחן את נקודות החולשה והחוזק של כל אחד מההורים, ואת הקשיים בתפקודם.

כיצד מתבצעת ההערכה של המסוגלות ההורית?

הערכת מומחה מסוגלות הורית נערכת על ידי מומחים מתחום בריאות הנפש, לרוב במכונים פרטיים שאושרו על ידי בית המשפט. הערכת המסוגלות ההורית תתבסס בעיקרה על העדויות שיאסוף המומחה מההורים, אבחון קליני של הילד וההורים ותצפיות על הקשר בין ההורים לבין הילד.

מתי ביהמ"ש יפנה את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית?

בית המשפט יפנה הורים בהליך גירושין לבחינת מסוגלות הורית במקרים חריגים, ובמקרים שיש חשש לסיכון לילד, לאחר שבית המשפט יתרשם כי קיים צורך שיצדיק את עריכת הבדיקה.

חשוב לדעת כי לא כל ליקוי בתפקוד ההורה יוביל את בית המשפט להפנות את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית, והפנייה לבדיקת מסוגלות הורית היא החריג, ולא הכלל.

חשיבותה של ההערכה של המסוגלות ההורית?

במקרים בהם קיים צורך לערוך בדיקת מסוגלות הורית, חשיבותה היא גדולה, והמשמעויות שלה הרות גורל. לבדיקת המסוגלות ההורית יש משקל משמעותי ביותר בהחלטות בית המשפט בכל הנוגע לקביעת האחריות ההורית וזמני השהות בין ההורים לילדים.

בהתאם לבדיקת מסוגלות הורית בית המשפט עשוי לשקול לקבוע זמני שהות מצומצמים בין ההורה לילד, להפסיק את זמני השהות עם הילד, לקבוע שזמני השהות יהיו בפיקוח במרכז קשר הורים-ילדים, ואף להוציא ילד מביתו במקרים בהם יקבע כי שני ההורים נעדרים מסוגלות הורית.

האם חוות הדעת של המסוגלות ההורית מחייבת את ביהמ"ש?

לא, אמנם לחוות הדעת של המסוגלות ההורית יש משקל נכבד בהחלטת בית המשפט אך מדובר בכלי המשמש את בית המשפט, והיא אינה מחייבת את בית המשפט. בית המשפט פוסק על פי מכלול הנסיבות לפי שיקול דעתו הבלעדי, ובמקרים מסויימים בית המשפט עשוי לפסוק בניגוד להמלצות שהתקבלו בחוות הדעת.

בית המשפט יבחן בין היתר לצורך קביעת המסוגלות ההורית, את נסיבות המקרה, טענות ההורים, חוות דעת המומחה (הערכת מסוגלות הורית), תסקירי הרווחה, המלצות האפוטרופוס לדין (ככל שמונה) וכל ראייה אחרת שהונחה בפניו ויש בה כדי להעיד על מסוגלתו ההורית של ההורה.

חשוב להבין כי לא כל ליקוי שימצא בתפקוד ההורה, יוביל להפסקת זמני השהות, פיקוחם על ידי מרכז הקשר או צמצומם. יחד עם זאת חשוב להראות נכונות לשיתוף פעולה במקרה שבית המשפט יורה על הדרכה הורית, טיפולים רגשיים וכיוצ"ב.

האם צד יכול לערער על חוות הדעת בעניין המסוגלות ההורית?

כן. ניתן להגיב על חוות הדעת ואף לבקש מהממחה שערך את חוות הדעת להבהיר חלקים בחוות דעתו, ולזמן אותו לעדות. כמו כן, ניתן גם לבקש רשות לערער על החלטת ביניים המבוססת על חוות הדעת שתתקבל במהלך ההליך, ולערער על פסק הדין המבוסס על חוות הדעת.

כך למשל קבע בית המשפט לנוער בהליך ערעור 22644-11-21, שיש להשיב את הילדים לחזקת הוריהם המצויים בסכסוך גירושין, לאחר שהילדים הוצאו ממשמורתם בעקבות חוות דעת מסוגלות הורית שהמליצה על הוצאתם מהבית.

בית המשפט קבע כי לא נמצא באף אחד מעמודיה הרבים של חוות הדעת וגם לא בעדות המומחית, עיגון להמלצה להוציא את הילדים מביתו של כל אחד מההורים. בית המשפט לא פסל את חוות דעת המומחית, אך קבע כי אין לה משקל בסוגיית הוצאת הילדים מהבית, קיבל את ערעורם של ההורים הגרושים, והמליץ לבית המשפט לענייני משפחה לשלוח את ההורים להדרכת הורים מקצועית.

מסוגלות הורית ככלי בידי בית המשפט לקביעת טובת הילד

בשורה התחתונה, בחינת מסוגלות הורית תתקיים במקרים חריגים תחת נסיבות שיצדיקו זאת, ולא בכל מקרה של קושי הורי.

בדומה לחוות דעת מומחה אחרות, בחינת המסוגלות ההורית מהווה כלי בידי בית המשפט לשקול כיצד לקבוע החלטות לטובת הילד, והיא אינה מחליפה את שיקול הדעת של בית המשפט, כפי שהוא יתרשם מההורים.