מתי בית הדין הרבני יחייב בעל בתשלום כתובה?

כל גבר שנישא כדת משה וישראל בחופה וקידושין מתחייב בשטר כתובה לאשתו. הכתובה היא תנאי לתוקף הנישואין, ובלעדיה הרבנות לא תאשר את הנישואין. אך מה משמעות הכתובה ומה תוקפה המשפטי?

שטר הכתובה הוא מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין, וניתן לתבוע אותו בבית הדין הרבני בעת הגירושין, בהתאם לכללי הדין הדתי. האם ניתן לתבוע את הכתובה בכל מקרה של גירושים? אם הבעל יחוייב במלוא תשלום הכתובה? לפניכם כל מה שחשוב לדעת על חיוב בעל בתשלום כתובה.

מהי כתובה?

כתובה היא מסמך הנחתם ביום החופה לנגד עיני הרב ושני עדים כשרים. תוכן הכתובה מכיל בין היתר את חובותיו הכלכליים של הגבר כלפי אשתו, במהלך הנישואין, ובמקרה של פקיעתם, עם מותו של הגבר או בעת גירושין.

כתובה היא מסמך בעל תוקף משפטי מחייב, והסכומים להם מתחייב הגבר במועד חתימת הכתובה, יחייבו אותו בעת הגירושין, כל עוד לא נשללה זכות האישה לכתובה.

מתי קמה לאישה זכות לדרוש את כתובתה?

זכות האישה לדרוש את כתובתה קמה כאשר הבעל דורש גירושין. בנוסף לאישה קמה זכות לדרוש את כתובתה גם במקרים בהם האישה מבקשת להתגרש, אם יש לה עילת גירושין מוצדקת.

מה היא עילת גירושין מוצדקת?

אלימות של הבעל כלפי האישה, לרבות איומים ואלימות מילולית.

בגידה ממושכת של הבעל או בגידה עם נשים רבות עשויה לחייב את הבעל בגט וכתובה.

יש לשים לב שבשונה מבגידה של אישה, שם מספיקה מעידה חד פעמית על מנת לחייב אותה בגירושין, כאשר הבעל בוגד, מעידה חד פעמית אינה מספיקה, אם הבעל יביע חרטה ויטען כי הוא מעוניין בשלום בית. על מנת לחייב את הבעל בגט, נדרש שהבגידה תהייה ארוע חוזר עם נשים רבות, או בגידה ממושכת עם אותה אישה.

אי קיום יחסי אישות – אחת מחובותיו של הבעל הוא קיום יחסי אישות עם אשתו, כאשר הבעל לא מקיים חובה זו, ניתן לחייב את הבעל בגט וכתובה.

הבעל עזב את הבית – כאשר הבעל עוזב את הבית ללא כל סיבה המצדיקה את עזיבתו, יתכן והבעל יחוייב בגט וכתובה.

עקרות של הבעל שלא הייתה ידועה לאישה בטרם לנישואין, כל עוד לאישה אין ילדים מנישואין קודמים עשויה לחייב את הבעל בגט וכתובה.

מום של הבעל שלא היה ידוע לאישה בטרם לנישואין, עשוי לחייבו בגט וכתובה.

האם הבעל יחוייב בכל מקרה שבו ישנה עילה מוצדקת לגירושין?

לא. גם אם מתקיימת עילת גירושין, לעיתים תשלל זכותה של האישה לקבל את כתובתה, אם ישנה עילה מוצדקת לשלילת הכתובה. כך למשל אם האישה בוגדת, או מסרבת בעצמה לקיים יחסי אישות, יתכן ותשלל זכותה לכתובה.

נוסף על כך, בית הדין הרבני נוהג לקזז את סכום הכתובה מהסכום שהאישה מקבלת במסגרת הסדר איזון הרכוש בין בני הזוג. כך במקרים בהם האישה קיבלה במסגרת איזון הרכוש סכום הגבוה מסכום הכתובה, על פי רוב היא לא תהיה זכאית לקבל את סכום הכתובה, גם אם יש לה עילה מוצדקת לגירושין.

האם תביעת הכתובה תבוא אחרי או לפני הגירושין?

תביעת הכתובה היא חלק מהליך הגירושין, ואת התביעה לכתובה יש להגיש במקביל לתביעת הגט.

הדיון בכתובה יהיה ככלל לאחר מתן הגט, ורק במקרים חריגים ביותר יתקיים דיון בכתובה לפני מתן הגט. למשל במקרי סרבנות גט, בהם הבעל מסרב לתת גט לאישה, על אף שכפו עליו לתת גט.

חשוב לדעת, שלרוב בית הדין הרבני דוחה את הדיון במתן הגט לאחר תום ההליכים הנלווים לגירושין בין בני הזוג, והדיון בכתובה יתקיים בסמוך לאחר מתן הגט. יחד עם זאת, במקרים בהם בית הדין הרבני קובע כי יש לתת את הגט לאלתר, בטרם לדיונים בהליכים הנלווים לגירושין, הדיון בכתובה עשוי להדחות גם זמן רב לאחר מתן הגט.

מה קורה כשסכום הכתובה גבוה בצורה חסרת פרופורציה?

הכתובה כוללת את סכום עיקר הכתובה, שהוא סכום מינימלי קבוע אותו מתחייב כל גבר לשלם לאשתו עם הגירושין. כמו כן הכתובה כוללת את סכום תוספת הכתובה, שהוא הסכום העיקרי אותו הגבר בוחר בעצמו כפי ראות עיניו. כיום המנהג של תוספת כתובה משמעותית השתרש והפך לחלק מובנה בכתובה, כך שכל גבר רשאי להחליט כמה כסף יתחייב לתת לאשתו בכתובה.

הגישה הרווחת בקרב הדיינים בבתי הדין הרבניים היא שכאשר הבעל התחייב לשלם תוספת כתובה בצורה חסרת פרופורציה מבלי שיש לו מהיכן להפרע, אין לחייב את הבעל בתשלום מלוא סכום תוספת הכתובה.

ישנה מחלוקת האם דין כתובה מוגזמת ככתובה בטלה, הוא שיש לדון בסכום חלופי סביר לסכום המופרז שנכתב בכתובה. ההלכה הרווחת בבית בית הדין הרבני הגדול, היא שכלל, אם הבעל התחייב בתשלום כתובה, יש לקבוע סכום סביר חלופי, בהתאם לנסיבות.

כך למשל קבע בית הדין הרבני הגדול בהליך 887669/1, שם התחייב גבר לשלם לאשתו סכום מוגזם ודמיוני של 18,000,000 ₪, כי אין לחייב את הבעל במלוא סכום הכתובה המוגזם. אך בית הדין לא ביטל את תשלום כל תוספת הכתובה, אלא פסק שיש לחייב אותו בסכום חלופי סביר של 120,000 ₪, סכום שהוגדר כסכום דמי מחייה לשנה.

בחינת האשם בפירוק הנישואין

בשורה התחתונה, בית הדין הרבני יבחן מי האשם בפירוק הנישואין, ולפיכך יקבע האם לחייב בעל בתשלום כתובה.

כך יחייב בית הדין הרבני את הבעל בתשלום כתובה במקרה בו הבעל מבקש לגרש את האישה מבלי שיש לו כל סיבה המצדיקה את גירושה, או במקרה בו האישה מבקשת להתגרש מהבעל בעילת גירושין מוצדקת.