בני זוג שהחליטו לחתום על הסכם גירושין, קיבלו תוקף של פס"ד להסכם, אולם אחד מהם החליט לפתע שאינו מעוניין לקיים חלק מסעיפי הסכם ו/או הוראותיו וההסכם הופך להיות בגדר 'המלצה' בלבד, הדבר מסב נזק רב לצד השני, ועלול ליצור שרשת נזקים ולהשליך ישירות על סעיפים אחרים בהסכם, מה ניתן לעשות במצב כזה?
במקרים אלה, ניתן לפעול במספר דרכים כגון: תביעה לאכיפת הסכם ו/או הגשת בקשות לסעדים כאלה ואחרים, משמעות התביעה היא דרישה מהצד השני לקיים את ההתחייבויות עליהם הוא חתם בהסכם הגירושין בין הצדדים ו/או לבקש מביהמ"ש לסייע לצדדים לקיים את ההסכם בניהם ולתת את הוראותיו, החלטותיו ופסק דינו.
תוקפו של ההסכם
- בהתאם להלכה הפסוקה, הסכם שנחתם בין שני צדדים וקיבל אישור ותוקף של פסק דין מהווה הסכם מחייב בעל תוקף משפטי לכל דבר ועניין.
- פס"ד שניתן על הסכם בהסכמת הצדדים מעמדו שונה מפס"ד רגיל, שכן מדובר בהסכם אשר אושר והבטיח את הסכמת הצדדים בחתימתו מרצון חופשי לחלוטין, ככלל נקבע בפסיקה כי: בהעדר טעם מיוחד, לא יתקבלו טענות צדדים כנגד פסק דין המעניק תוקף להסכם (ר', למשל, ע"א 601/88 עזבון המנוח רודה נ' שרייבר, פ"ד מז (2) 411.
אכיפת הסכם גירושין
במסגרת תביעה לאכיפת הסכם ניתן לאכוף סעיפי הסכם אותם מפר הצד השני, ולאחר עיון במכלול הראיות שיוגשו, בחינת טענות הצדדים והתרשמות מעדותם, יכריע השופט או הדיין אם לקבל את התביעה או האם לדחותה.
הפרה של סעיפי ההסכם יכולה לבוא לידי ביטוי בנושאי הרכוש, הסדרי השהות, מזונות וכל נושא המוזכר בהסכם בין הצדדים.
הסמכות לטיפול באכיפת הסכם
התביעה ו/או הבקשות יוגשו לערכאה המוסמכת (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה), או ללשכת ההוצאה לפועל ככל והמדובר בעניין כספי שהצד השני מפר.
הסמכות לדון בתביעה לאכיפת הסכם גירושין היא לאו דווקא במקום שבו ביצעתם את אישורו של ההסכם, אלא הזכות קנויה להכרעה שבה היו הליכים בין הצדדים. למשל ולצורך הדוגמה: הכנת הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד בבית משפט לענייני משפחה, לא היו הליכים קודמים, ולכן ניתן להגיש את התביעה לכל ערכאה שתחפצו בה (ביהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני).
הנושאים לגביהם ניתן לבקש אכיפה בהסכם גירושין
בכל הסכם גירושין יש 'סעיפי ליבה', סעיפים אלה מצויים במרבית הסכמי גירושים אותם עורכים עורכי דין לדוגמה: מזונות, מדור והסדרי שהות, רכוש וכיו"ב, סעיפים אלה הם חשובים ואלה לרוב אלה שיוצרים את הקונפליקט בין בני הזוג.
אכיפה בנושא של הסדרי שהות – למשל האם לא נותנת לאב לראות את ילדיו במסגרת ההסכם או האב אינו מגיע לראות את הקטינים במסגרת הסדרי השהות הקבועים לו.
כספים – ככל והמדובר למשל בכספים שמגיעים לאחד מבני הזוג, בידם מצוי כבר פס"ד שניתן לממשו במסגרת הוצאה לפועל, שם, שעל בסיסו ניתן לתבוע את התשלומים שלא שולמו, באמצעות עיקולים, מימושים וכיו"ב.
רכוש – ככל והמדובר למשל באכיפה הנוגעת לדירה שעליה להימכר או לכל רכוש שלא התקבל מהצד השני, ויש הפרה בוטה של ההסכם, ניתן לפנות לערכאה המוסמכת בהתאם לאמור לעיל, ולדרוש כי בית המשפט ו/או בית הדין הרבני יסייע לצדדים למלא אחר הוראות ההסכם (לדוגמה: מינוי כונס נכסים, הכנסת שמאי לנכס להערכתו וכיו"ב).
כל נושא אחר שרשום בהסכם ובפועל הצד השני מפר אותו.
מומלץ בחום, כי קודם לפעולת הגשת תביעות כאלה ואחרות לערכאות המשפטיות מוטב אילו תגדילו לעשות ותתייעצו עם עו"ד לענייני משפחה הבקיא בסדרי הדין, הפסיקות וההלכות ותקבלו ייעוץ משפטי הולם.
הייעוץ המשפטי אותו תקבלו ידייק אתכם במטרות שלכם, יתדרך אתכם בשלבים אותם עליכם לבצע, וילמד אתכם אודות זכויותיכם, הערכאה הרלוונטית, ואופן ניהול ההליך.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר