כיצד להתגרש מחולה נפש?

פעולת הגירושין היא תמיד פעולה מורכבת ולא פשוטה, ללא קשר לזהות בני הזוג המתגרשים ולאופי היחסים ביניהם. אך ייתכן שכשמדובר בגירושין מחולה נפש, הדבר מורכב עוד יותר.

האם מחלת נפש כשלעצמה היא עילה לגירושין?

בישראל, רק לערכאה שיפוטית אחת יש סמכות לדון בתביעת גירושין – בית הדין הרבני. נוסף על כך, בכתב התביעה המוגש לבית הדין הרבני, צריך האדם המעוניין להתגרש לציין את העילות לגירושין – כלומר, להסביר מדוע הוא מעוניין להתגרש. קיימות מספר עילות נפוצות לגירושין, כמו:

• בגידה
• עקרות (חוסר יכולת לקיים את מצוות פרו ורבו)
• אלימות מכל סוג שהוא
• חוסר יכולת לקיים יחסי מין כתוצאה ממחלה או ממום

מכאן שבעיות גופניות למיניהן, שמונעות קיום יחסי מין, הן עילה לגירושין. חשוב להבהיר, שבן הזוג המגיש את כתב התביעה לא צריך רק לציין את העילות לגירושין, אלא גם להוכיח שהן אכן מתקיימות. רק אם הוא מוכיח שלפחות אחת מהעילות לגירושין מתקיימת, בית הדין הרבני מאשר את הגירושין.

נשאלת השאלה האם גם בעיות נפשיות למיניהן, שפוגעות בחיי הנישואין, יכולות להוות עילה לגירושין. התשובה לכך חיובית, אך כאמור, צריך להוכיח שעילה זו אכן מתקיימת, באמצעות צירוף חוות דעת פסיכיאטרית לתביעה. בית הדין אף יכול לחייב את בן הזוג שלגביו נטען שהוא סובל ממחלת נפש, לבצע בדיקה פסיכיאטרית, במיוחד אם לבני הזוג יש ילדים משותפים – שכן תוצאות הבדיקה תשפענה על הסדרי המשמורת ועל המסוגלות ההורית של אותו בן זוג.

הזמן בו נודע לאדם על מחלת הנפש של בן זוגו – משמעותי

לזמן בו גילה האדם המעוניין להתגרש שבן זוגו סובל ממחלת נפש, יש משמעות משפטית:

• אדם ידע על מחלת הנפש של בן זוגו עוד בטרם נישא לו: אמנם מחלת הנפש של בן הזוג מהווה עילת גירושין גם אם האדם ידע על כך עוד בטרם נישא לבן זוגו, אך במקרה כזה, אם האישה סובלת ממחלת נפש – הבעל צריך לשלם מזונות וכן את כספי הכתובה. לצד זאת, אם הבעל מוכיח שבמהלך הנישואין חלה החמרה משמעותית במחלת הנפש של האישה, ואי אפשר היה לצפות זאת, במקרים רבים מקל בית הדין בעניין חובותיו של הבעל. אם הבעל סובל ממחלת נפש, והאישה מעוניינת להתגרש ממנו למרות שידעה על כך עוד בטרם נישאה לו – היא מאבדת את הכתובה שלה.
• בן הזוג סבל ממחלת הנפש עוד בטרם הנישואין אך הסתיר זאת מבן זוגו, שלא יכול היה לדעת על כך בדרך אחרת: אם הבעל הוא חולה נפש – עליו לשלם את הכתובה. אם האישה היא חולת נפש – בית הדין בוחן האם הבעל יכול היה ו/או צריך היה לדעת על מחלת הנפש. אם הבעל הוכיח שהאישה הסתירה ממנו את מחלת הנפש שלה, והדבר התגלה לו כבר לאחר שנישאו – הדבר מהווה עילת גירושין, אך אף על פי כן האישה לא זכאית לקבל את דמי הכתובה.
• כשנישאו בני הזוג, בן הזוג טרם סבל ממחלת נפש: בית המשפט בוחן האם הגורם למחלת הנפש של בן הזוג הוא התעללות מכל סוג שהוא מצד בן הזוג השני. אם מוכח שכן, בן הזוג השני מחויב לשלם פיצויים ומזונות גבוהים. אם בית הדין מגיע למסקנה שהסיבה לכך שבן הזוג לקה במחלת הנפש לא קשורה באופן ישיר לבן הזוג השני, בוחן בית הדין כל מקרה לגופו ובהתאם לכך קובע את תנאי הגירושין.

פיצויים ומזונות כשבן הזוג חולה נפש

במקרים מסוימים, בית המשפט מזכה את בן הזוג השני, בפיצויים נזיקיים עקב סבל ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מהתנהגותו של בן הזוג החולה. זאת, בתנאי שמחלת הנפש הוסתרה מבן הזוג השני, ונודע לו על כך רק לאחר שכבר נישא לבן זוגו. בן הזוג השני צריך להוכיח בעצמו שמצבו והתנהגותו של בן זוגו גרמו לו לנזק נפשי.

בנוסף, הדין מחייב את הבעל בתשלום מזונות לאישה. הדבר תקף גם כשהאישה היא חולת נפש, ועקב כך עוזבת את הבית שלא בשליטתה. ואולם, אם אין סיבה לעזיבת האישה את הבית, היא לא זכאית למזונות.