ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי [מדריך משפטי]

המשפט הישראלי קובע שלכל אדם יש זכות ערעור, אך הזכות לערער לא קמה בכל מקרה ומקרה ולא בכל החלטה. ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי, יעשה בכפוף לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל.

זכות הערעור החוקתית מכילה סייגים שונים, ומתאפשרת רק במקרים מסויימים. במדריך המשפטי המקצועי שלפניכם נסביר מה עליכם לעשות כאשר אינכם שלמים עם החלטת בית הדין הרבני האזורי וכיצד מערערים על החלטתו.

כיצד מערערים על החלטת בית הדין הרבני האזורי?

ערעור על החלטת ביניים של בית הדין הרבני האזורי

במהלך הליך הגירושים עשויות להתקבל החלטות ביניים רבות. החלטת ביניים הינה החלטה שלא מסיימת את ההליך. כך למשל יתכן ובית הדין הרבני יקבע החלטה על זמני שהות זמניים עד לקבלת תסקיר הרווחה, או על מזונות זמניים עד למתן פסק הדין.

החלטת ביניים לא מקנה לצדדים באופן אוטומטי זכות ערעור, שכן מדובר בהחלטה שעתידה להשתנות בהמשך ההליך ואף תוך זמן קצר ביותר ממועד ההחלטה.

יחד עם זאת, ניתן לבקש רשות ערעור מבית הדין הרבני הגדול, בתוך 10 ימים מיום שבו נודע למבקש הערעור על ההחלטה. בית הדין הרבני יבחן את הנסיבות והאם הן מצדיקות ערעור. אם בית הדין ימצא שיש טעם לדון בערעור, הוא רשאי לדון בו לגופו, ולקבל או לדחות את הערעור.

ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי

לאחר שניתן פסק דין, לצדדים מוקנית זכות לערער לבית הדין הרבני הגדול על פסק הדין שניתן, בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין. אם המבקש לערער לא ידע מראש על מועד מתן פסק הדין, בתוך 30 ימים מהיום בו נודע לו כי פסק הדין ניתן.

מה יכלול ערעור על בית הדין הרבני האזורי?

כל כתב ערעור על בית הדין הרבני האזורי חייב לכלול את פרטי המערער והצד השני: שם, כתובת, מספר תעודת זהות, וטלפון. יש לעשות מאמצים לברר את פרטי הצד השני, ואם לא ניתן להשיגם, יש לנמק זאת בכתב הערעור.

בנוסף יש לכלול בערעור את שם בית הדין הרבני האזורי שהוציא את פסק הדין או ההחלטה עליה אתם מבקשים לערער, תאריך פסק הדין או ההחלטה, ואם הובא לידיעתכם במועד מאוחר יותר – המועד בו הגיע לידיכם. כמו כן, יש לנמק את תוכן הערעור ולסמוך אותו בראיות, ככל הניתן.

מה הם הנימוקים לערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי?

הנימוקים לערעור על החלטת בית הדין רבני האזורי הם:

• טעות בהלכה – במקרים שבית הדין האזורי טעה בהלכה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
• טעות הנראית לעין בשיקול הדעת או בקביעת העובדות – בית הדין הרבני הגדול לא יראה בכל טעות בעובדות כעילת ערעור, אלא רק במקרים של טעות קיצונית שתצדיק זאת.
• פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון – פגמים חמורים בזכות הצדדים להשמיע את עצמם, להביא ראיות וכדומה.

מהי בקשה לסתירת הדין?

בקשה לסתירת הדין היא הסדר ייחודי לבית הדין הרבני. בקשה לסתירת הדין מוגשת במקרה שמתגלות ראיות חדשות שלא היו ידועות כאשר ניתן פסק הדין או שהנסיבות השתנו בחלוף הזמן.

ניתן להגיש בקשה לסתירת הדין בכל זמן, גם לאחר חלוף מועדי הערעור הקבועים בתקנות. בית הדין הרבני הגדול ידון מחדש בפסק הדין, ויקבע האם לאשר את פסק הדין שניתן, או לבטל אותו ולהוציא פסק דין חדש.

האם ניתן לערער גם על החלטת בית הדין הרבני הגדול?

ניתן לערער על החלטת בית הדין הרבני הגדול לבג"צ בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אך זאת רק במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי בפסק הדין. פגם מהותי יהיה במקרה שבית הדין הרבני חרג מסמכותו, במקרה שפסק הדין נוגד את כללי הצדק הטבעי או הוראות החוק ובמקרה שיקבע כי נדרש סעד מן הצדק.

זכות הערעור בבית הדין הרבני האזורי והזכות לעיין מחדש בכל עת

בשורה התחתונה, זכות הערעור היא זכות חוקתית של כל אדם, והיא ניתנת גם בבית הדין הרבני האזורי, בכפוף למגבלות התקנות הייחודיות לבתי הדין הרבניים.

תקנות ייחודיות אלו מאפשרות להגיש לא רק ערעור על פסק הדין, אלא גם בקשה לעיון מחדש בפסק דין, בכל זמן, וגם אם חלף זמן רב, במקרים שיצדיקו זאת.