האם ניתן לקבל משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

אחד הנושאים הרגישים ביותר בגירושין, הוא חלוקת המשמורת על הילדים. אבות רבים שמבקשים להתגרש, חוששים לגורל הקשר שלהם עם הילדים לאחר הגירושין, ולאופן חלוקת המשמורת, ללא הסכמת האם.

מהי משמורת משותפת? האם אב יכול לקבל משמורת משותפת גם על ילדים בני פחות מ-6 שנים? האם נדרשת הסכמת האם למשמורת משותפת? כיצד יחולקו זמני השהות של הילדים עם הוריהם? ומתי המשמורת על הילדים תועבר לאב?

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת היא חלוקה של האחריות על הילדים בין ההורים במשותף. כיום בתי המשפט לא נוהגים עוד להשתמש במונח משמורת, ולרוב לא נקבעת המשמורת אצל אף אחד מההורים, מתוך נקודת ההנחה, ששני ההורים אחראים במשותף על הילדים. כך בית המשפט מחלק בין ההורים את זמני השהות ללא קביעת הורה משמורן.

יחד עם זאת יתכנו מקרים בהם תקבע משמורת אצל אחד מההורים בלבד, או משמורת משותפת אצל שני ההורים. חשוב להבין כי המונח משמורת משותפת אינו זהה למונח זמני שהות שווים. במקרים בהם נקבעת משמורת משותפת, חלוקת זמני השהות אינה חייבת להיות שווה בין ההורים, אלא היא כפופה להסכמה בין ההורים או להחלטה של בית המשפט, בהתאם לטובת הילד.

האם חזקת הגיל הרך עדיין קיימת?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 קובע כי בהעדר נסיבות מיוחדות, ילד עד גיל 6 יהיה אצל אמו. החוק, לא שונה עד עצם היום הזה. לפיכך, לפחות לכאורה, חזקת הגיל הרך עודנה קיימת.

יחד עם זאת, בפועל, בתי המשפט, שכלל לא נוהגים לקבוע עוד משמורת של ההורים, גם אינם נוהגים לפסוק על פי חזקת הגיל הרך. כיום ניתן לראות במקרים רבים, חלוקת זמני שהות שווה או דומה, כבר בגילאים צעירים ביותר של פעוטות בני שנתיים-שלוש, בהתאם לנסיבות כל מקרה, ובכפוף לטובת הילד.

האם נדרשת הסכמת האם למשמורת משותפת?

לא נדרשת הסכמה של האם לצורך קביעת משמורת משותפת או חלוקה של זמני שהות שווה בין ההורים. אמנם הסכמה בין ההורים על אופן חלוקת המשמורת וזמני השהות, היא הדרך הטובה, הזולה והמהירה ביותר שתטיב עם הילדים, אך ניתן לקבוע משמורת משותפת גם ללא הסכמה של האם, או האב.

משמורת משותפת תקבע בהתאם לטובת הילדים, וגם במקרים בהם כל אחד מההורים דורש משמורת בלעדית, בית המשפט עשוי לקבוע כי טובת הילדים היא במשמורת משותפת, וחלוקה שוויונית של זמני השהות בין ההורים.

כיצד מחולקים זמני שהות עם הילדים ללא הסכמת האם?

בהעדר הסכמה בין ההורים, בית המשפט יחלק את זמני השהות בין ההורים, בהתאם לשיקול דעתו. לצורך כך בית המשפט, יסתמך לרוב על תסקיר מטעם שירותי הרווחה, ויקבע את חלוקת זמני השהות בין ההורים על פיו.

הגישה הרווחת כיום, הן בשירותי הרווחה, והן בבית המשפט, היא כי יש לחלק את זמני השהות בין ההורים באופן שוויוני, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, ובכפוף לטובת הילדים.

לפיכך, בניגוד לעבר שהאב היה צריך להוכיח שיש נסיבות המצדיקות חלוקה שווה של זמני השהות, כיום הנטל מוטל על אם המבקשת חלוקה לא שווה של זמני השהות, להוכיח כי יש נסיבות המצדיקות חלוקה אחרת.

כיצד נקבעת טובת הילדים?

טובת הילד נקבעת על פי שקלול כלל הנסיבות והראיות המוצגות לבית המשפט, ובין היתר על פי:

• תסקיר הרווחה – על מנת לקבוע את טובת הילד, לרוב מעורבים פקידים מטעם הרווחה, הנפגשים עם ההורים ועם הילדים, מתבססים על חוות דעת מטעם מטפלים וגורמים חינוכיים אחרים, ועורכים תסקיר שמטרתו לשקף את טובת הילד.
• טענות הצדדים – בית המשפט יבחן בנוסף גם את הראיות שיצרף כל אחד מההורים, כגון חוות דעת פסיכולוגיות, המלצות מגורמים חינוכיים וכו'.
• מינוי מומחים – בית המשפט עשוי למנות בעצמו גורמים חינוכיים, פסיכולוגים ומומחים אחרים, לתת את דעתם.
• מינוי אפוטרופוס לדין –בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס לדין, שהוא גורם אובייקטיבי המייצג את טובת הילד.
• דעתו של הילד – בית המשפט עשוי אף לבקש לשמוע את הילד בעצמו, בהתאם לגילו ולמוכנותו של הילד לכך.

מתי תועבר המשמורת לאב ללא הסכמת האם?

במקרים חריגים ביותר, בהם נקבע כי האם אינה כשירה, או במקרים חמורים ביותר של הסתה וניכור הורי כנגד האב, בית המשפט עשוי לפסוק על העברת המשמורת לאב באופן בלעדי, ללא הסכמת האם. המשמורת תועבר לאב, תוך קביעת זמני שהות מועטים, או נרחבים עם האם, בהתאם לנסיבות, ובכפוף לטובת הילד.

משמורת משותפת לטובת הילדים

בשורה התחתונה, משמורת משותפת נקבעת על פי טובת הילד, ולא על פי רצון האם, או האב. על אף שעדיף לנהל הליכים רגישים שכאלה בהסכמה, הסכמת האם או סירוב האם, אינם סוף דבר, וניתן לקיים משמורת משותפת, גם כאשר האם מסרבת.

כיום הגישה הרווחה במערכת המשפט היא שטובת הילד היא לחיות עם שני הוריו, במשמורת משותפת, ובחלוקה דומה של זמני השהות בין ההורים, ככל האפשר.