במציאות המודרנית של ימינו, כאשר כבר ניתן לעשות כמעט הכול, מרחוק ובאופן מקוון.
שקדה הנהלת בתי הדין הרבניים על פיתוח מערכת מקוונת משל עצמה, המאפשרת גם לבצע פתיחת תיק גירושין באופן מקוון.
גירושין מקוונים בבית הדין הרבני
כידוע הדין הישראלי מעניק סמכות מיוחדת לבתי הדין הרבניים בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה. על כן, פתיחת תיק גירושין בקרב בני זוג יהודים בישראל חייבת להיעשות באמצעות בית הדין הרבני.
את פתיחת תיק גירושין כאמור, ניתן לבצע גם באופן מקוון וממוחשב. בתוך כך, נדרש למסור פרטים מפורטים ומדויקים וכן להצהיר על נכונותם בפניי עורך דין.
כך למשל, נדרש לציין בפירוט את הסיבות לפתיחת תיק גירושין. אם הגירושין אינם בהסכמה, בית הדין לא יסתפק באמירות כלליות וכן לעיתים מבוקש גם לצרף ראיות על מה שנטען.
כמו כן, ועל אף סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני בכל הנוגע לפתיחת תיק גירושין והליך הגירושין עצמו. ישנן סוגיות נוספות, שנלוות לגירושין, וניתנות לסמכות שיפוט מקבילה. לדוגמה, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לפסוק בסוגיות נלוות לגירושין כגון:
- חלוקת רכוש משותף
- מזונות אישה
- מזונות ילדים
- משמורת על הילדים והסדרי ראייה איתם
כלומר בהליך גירושין, הצדדים יכולים לקבוע בעצמם את המסגרת הדיונית המתאימה להם לצורך הכרעה בסוגיות כאמור. באם לכרוך זאת לתיק הגירושין בבית הדין הרבני, או לחלופין להעניק את הסמכות לכך לבית המשפט לענייני משפחה.
אולם יודגש, כי בחלק מהמקרים למעשה מדובר במעין "מרוץ" בין הצדדים. כאשר הצד שהקדים את הצד האחר, זוכה למעשה לקבוע את זהות המסגרת הדיונית שתדון ותכריע בסוגיות הנלוות לגירושין.
כריכה מקוונת בבית הדין הרבני
לצד פתיחת תיק גירושין באופן מקוון, המערכת המקוונת של בית הדין הרבני מאפשרת גם לכרוך אליה את יתר העניינים הנלווים לגירושין לצורך דיון והכרעה בהם, וזאת אף ללא הסכמתו של הצד האחר.
כריכת הסוגיות כאמור, מונעת למעשה מהצד האחר, את האפשרות לשינוי מסגרת ההליך והעברתו לבית המשפט לענייני משפחה. והכל בלבד שכריכת הסוגיות הנלוות לגירושין, כנה ובוצעה כדין.
זהות המסגרת הדיונית לעיתים עשויה להעניק לאחד הצדדים יתרון משפטי, אך יש להיוועץ על כך עם עורך דין לענייני משפחה בטרם תחליטו על כך בעצמכם.
מכל מקום, ועל מנת שבית הדין הרבני יראה את התמונה במלואה, יש לצרף מסמכים ואסמכתאות לסוגיות הכרוכות לגירושין וכן לבקש במפורש מבית הדין הרבני לדון בהן. כך למשל, לצורך חלוקת הרכוש המשותף ודמי מזונות אישה וילדים, יש לצרף פרטים ואסמכתאות כגון:
- נכסים משותפים
- כלי רכב
- קופות חיסכון, גמל וזכויות פנסיוניות אחרות
- חובות, הלוואות ומשכנתאות
- מטלטלין בעלי ערך משמעותי
- הכנסות של כל אחד מבני הזוג
- הוצאות צפויות
- סכום הכתובה (רק במקרה בו נערכו נישואין דתיים)
באשר לענייני הילדים, יידרש פירוט נוסף כגון: פרטים על מסגרתם החינוכית והאם מבוקשת את התערבותו של בית הדין בכך. בנוסף, נדרש לנמק מי מבין ההורים מתאים להיות משמורן של הילדים. וכן פרטים בנוגע להסדר ראייה עם ההורה האחר, הכוללים ימים שעות ואת מיקום המפגש.
לאחר פתיחת התיק, תזמן מזכירות בית הדין הרבני את הצדדים לדיון, כאשר מיקום הדיון ייקבע בהתאם למקום המגורים האחרון של בני הזוג.
לסיכום, המציאות המודרנית של ימינו לא פסחה על בתי הדין הרבניים. כיום קיימת מערכת מקוונת המאפשרת לבצע פתיחת תיק גירושין באופן מקוון. עם זאת, בהמשך ההליך יידרשו הצדדים להתייצב פיזית בבית הדין, אך מי יודע, אולי בעתיד גם הדיון עצמו ייערך באופן מקוון.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר