מרוץ הסמכויות בגירושין – ביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה?

גירושין של בני זוג יהודים במדינת ישראל יכולים להתבצע רק ואך ורק בבית הדין הרבני. גם אם בני הזוג נישאו בהליך נישואין אזרחי – למשל, כאשר הנישואין נערכו במדינה אחרת – הגירושין עדיין בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.

הליך הגירושין בבית הדין הרבני, המכונה גם 'גירושין ברבנות', כולל את טקס 'סידור הגט' שמתבצע על פי כללי ההלכה והמסורת היהודית.

תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה

לעומת בית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה אינו עוסק בעצם הגירושין אלא רק בשאר הסוגיות הנוגעות לגירושין.

בין הסוגיות שנידונות בבית המשפט לענייני משפחה: חלוקת הרכוש המשותף, מזונות, משמורת ילדים והסדרי ראייה.

הסמכות המקורית לדון בסוגיות הללו מסורה באופן בלעדי לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני. עם זאת, במידה ואחד מבני הזוג שתובע את הגירושין 'כורך' את שאר הסוגיות בתביעתו ומבקש מבית הדין להכריע בהן, בית הדין הרבני 'רוכש' סמכות לדון בהן אגב הגירושין.

הסמכות המקבילה של שתי הערכאות

כריכת הסוגיות האחרות ביחד עם הגירושין יוצרת בעצם סמכות מקבילה לשתי הערכאות. כלומר: ישנה סמכות גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט האזרחי לדון באותן סוגיות.

מבחינה מעשית זה אומר שכל אחד מן הצדדים יכול לפנות לערכאה אחרת, ויתירה מכך: אותו צד יכול לפנות לשתי הערכאות במקביל בכדי למקסם את סיכוייו.

למותר לציין שמצב זה אינו רצוי. שכן כאשר שתי ערכאות דנות באותן הסוגיות הן עשויות להגיע לפסיקות שונות, בפרט כאשר ישנם הבדלי גישות מובנים בין הערכאות, ואם כן מי יכריע ביניהן במקרה של פסיקה סותרת?

משום כך נוצר כלל משפטי הקובע כי 'כל הקודם זוכה'. לאמור: מי שהגיש ראשון תביעה באחת מן הערכאות קובע על ידי עצם הגשת התביעה שמכאן ואילך הסמכות הבלעדית תהיה נתונה אך ורק לערכאה זו.

'מרוץ הסמכויות'

מכוח הכלל האמור, נוצר מצב המכונה 'מרוץ הסמכויות', בו כל אחד מבני הזוג ממהר 'לרוץ' לערכאה שנוחה לו בכדי 'לתפוס' את הסמכות.

מטבע הדברים, ישנו הבדל בין הגישות המשפטיות של שתי הערכאות, ומשום כך כל צד עשוי לחשוב שערכאה מסוימת עדיפה לו ובשל כך לנסות לקחת את הדיון למקום שנוח לו.

המצב המשפטי של מרוץ הסמכויות גורר ביקורות שונות. אחת הביקורות העיקריות: מרוץ הסמכויות גורם לזוגות שהיו יכולים לנסות לשקם את נישואיהם לרוץ מהר ולתבוע גירושין בערכאה שנוחה להם. בכך בעצם נמנעת האפשרות של שלום בית שיכולה הייתה להצליח במקרים רבים.

לפי הביקורת, הפחד מלהיתבע בערכאה שאינה 'ידידותית' גורם לשני הצדדים למהר ולהגיש תביעה בערכאה שנוחה יותר עבורם גם אם הם סבורים שניתן לשקם את הנישואין.

באיזו ערכאה כדאי לתפוס סמכות?

השאלה שנשאלת על ידי רבים היא: לאן באמת כדאי לגשת, לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

מבחינה עקרונית, שתי הערכאות פועלות על פי אותן העקרונות. שתיהן, למשל, פוסקות מזונות לפי 'הדין האישי', ושתיהן בוחנות את טובת הילד בכל הנוגע לקביעת משמורת והסדרי הראייה.

מקובל אמנם לומר שישנם הבדלי גישות מסוימים בין שתי הערכאות, אך קשה לתת תשובה חד משמעית לשאלה למי כדאי לפנות, ובכל מקרה זה משתנה ממקרה למקרה. בכדי לדעת מה נכון עבורכם, מומלץ לקבל יעוץ גירושין מעורך דין לגירושין המתמחה בתחום דיני המשפחה, שיבחן את המקרה הספציפי שלכם ויגבש עבורכם דרך מתאימה.