אחת הסוגיות המורכבות, אם לא המורכבת ביותר, כאשר מדובר בהליך גירושין, הוא נושא הילדים וחלוקת המשמורת.
אחד הנושאים המשמעותיים והנידונים ביותר בתוך סוגיית הילדים וחלוקת המשמורת הוא נושא המגורים. כיצד מתייחס המשפט בישראל לנושא זה, מה הגישות השונות ומה המלצותיו של בית המשפט בנושא זה, בכתבה שלפניכם.
רקע בנושא משמורת והסדרי ראייה
בתביעת גירושין אשר מוגשת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, מבקשים הצדדים להסדיר ביניהם את כל מה שנוגע לילדיהם המשותפים. הם אומנם נפרדים, אבל הילדים בהחלט ממשיכים להיות "של שניהם" ולכן עולה הצורך להסדיר ולעגן בהסכם הגירושין את הנושא, במיוחד כאשר היחסים האישיים ו/או התקשורת בין הצדדים, אינה דבש ונופת צופים.
הצדדים מגיעים להסכמה לגבי המשמורת ביניהם – האפשרות הראשונה היא משמורת משותפת של שני ההורים, וחלוקת הימים ביניהם באופן שמוסכם על שני הצדדים. אפשרות שנייה היא משמורת אצל האמא, האמא מקבלת משמורת מלאה על הילדים, האב מקבל הסדרי ראייה – הסדרים שמאפשרים לו לבקר את ילדיו ולהתראות עימם. האפשרות השלישית מתייחסת למשמורת מלאה מצד האב.
מתי זה מסתבך? כשאחד הצדדים מעוניין לעבור מקום מגורים
הצדדים יכולים להסכים ביניהם על המשמורת, או לא להסכים ולהותיר את ההחלטה לכבוד בית המשפט, בשורה התחתונה יהיה הסכם משמורת שחל על כולם. מה קורה כאשר אחד הצדדים מחליט או מעוניין לעבור מקום מגורים בשל הזדמנות בעבודה או מערכת יחסים רצינית שהתפתחה? מעבר שהוא רחוק מהרדיוס הקרוב, ועתיד להשפיע גם על ההורים וגם על הילדים להמשיך לקיים את שגרת יומם.
בין אם מדובר במשמורת משותפת בה הילדים מתגוררים אצל שני ההורים בחלוקה לימים, וכעת אחד ההורים עתיד לעבור למרחק שאינו סביר מבחינת מועד ההגעה למערכות החינוך בבוקר, ובאופן כללי ניהול חיים נורמטיבי, ובין אם מדובר במשמורת מלאה אצל האם שעשויה להחליט שהיא עוברת למקום מגורים רחוק, והאב נאלץ להתרחק מילדיו. מה עושים?
מה אומר החוק לגבי מעבר מקום מגורים לאחר גירושין?
נושא העתקת מקום המגורים לאחר גירושין אינו מעוגן בחוק, משמע הוא נתון לפרשנות משפטית, ובהמשך הכתבה אכן ניתן דוגמאות מהשנתיים האחרונות אשר עוסקות בנושא זה, מתוך פסקי דין.
אלו הגישות בפסיקה בנושא מעבר מקום מגורים לאחר גירושין:
- חופש תנועה להורה שנמצא במשמורת מלאה, כל עוד סביר שלא תהיה פגיעה קשה בילדים. הגישה הזו בעיקר שמה את האחריות בידי ההורה שנמצא במשמורת מלאה.
- טובת הילדים במקום הראשון ובחינת מערכת היחסים עם ההורה שאינו במשמורת מלאה. הגישה הזו בעיקר בודקת כיצד עשוי להשפיע המהלך על הילדים, על ההורה הנוסף, מה המרחק למקום החדש, והאם הפגיעה בהסדרי הראייה עם ההורה הנוסף תהיה משמעותית או לא.
חשוב לציין כי אין גישה אחת רווחת וטרם נקבעה הלכה מחייבת בנושא זה.
למקום המגורים יש חשיבות מכרעת לשמירה על קשר עם הילד/ים ואין להקל ראש בנושא. גם אם הצדדים אינם מסכימים זה עם זה, ההשלכה של הרחקת ילד מאביו או אימו, עשויה לפגוע בילד נזק משמעותי, ולכן ברוב המקרים, כאשר נושא זה עולה לדיון בבית המשפט, מתקבלות חוות דעת מקצועיות רבות, על מנת לאפשר את התמונה הרחבה ביותר שניתן לתת בסוגיה.
במידה ואחד הצדדים מעוניין לבצע מעבר מקום מגורים, עליו להתייעץ עם עורך דין לגירושין, ולא לבצע מהלך כלשהו שיפגע בו, בילדיו ובצד השני. אין זה משנה, אגב, אם מדובר בהורה במשמורת מלאה או לא, הנזק אשר עשוי להיגרם לילדים גדול בשני המקרים.
דוגמאות לפסיקה בנושא מעבר מקום מגורים לאחר גירושין
- אמא לשני ילדים בחרה לעבור למרחק של 150 ק"מ ללא החלטת בית משפט, ללא אישור האב. בית המשפט הורה לאם לשוב ולגור במרחק של עד 20 ק"מ מאב הילדים (כבוד השופטת פלאוט, כבוד השופט ויצמן וכבוד השופטת כהן, עמ"ש 33666-01-21, דחיית בקשת האם שלא לחזור לגור עם הילד באזור המרכז, מיום 31.05.2021).
- אמא ביקשה לעבור עם בנה בין שנה וארבעה חודשים, בנם המשותף היחיד מהצפון למרכז, בית המשפט לא איפשר זאת, בטענה כי המעבר נוגד את טובת הקטין. (כבוד השוטפת ענבל קצב, ה"מ 8026-03-18 מיום 18.11.18).
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר