למי שייכת דירת המגורים בגירושין?

דירה שרשומה על שם שני בני הזוג – מתחלקת חצי-חצי

פעמים רבות, דירת המגורים רשומה על שם שני בני הזוג למרות שהיא לא מומנה על ידי שניהם באופן שווה. למשל, כאשר ההורים של אחד מבני הזוג אמידים יותר והם מימנו את רוב הדירה.

כיצד תתחלק הדירה בזמן הגירושין במקרה כזה? האם הצדדים יתחלקו שווה בשווה או שכל צד יקבל את החלק היחסי לפי ההשקעה שלו?

התשובה היא: ברגע שהדירה נרשמה על שם שניהם – הדירה שייכת לשניהם שווה בשווה. רישום הדירה בטאבו על שם שניהם הרי הוא כמתנה עבור הצד ששילם פחות, והגירושין אינם מהווים סיבה לקחת את המתנה ממי שקיבל אותה.

דירה שנרכשה על ידי בני הזוג במהלך הנישואין מתחלקת חצי-חצי

מה הדין במקרה שבו דירת המגורים לא רשומה על שם שני בני הזוג אלא רק על שם אחד מהם, האם גם במקרה כזה הדירה תתחלק חצי-חצי או שבעל הדירה הרשום בטאבו יקבל את כל הדירה?

התשובה לכך היא שזה תלוי מתי הדירה נרכשה. אם הדירה נרכשה על ידי אחד מבני הזוג קודם לנישואין – ברוב המקרים הוא יקבל את כל הדירה, אך אם הדירה נרכשה במהלך הנישואין –הדירה מתחלקת חצי-חצי.

"הסדר איזון משאבים"

מקורו של החילוק הנ"ל מצוי בסעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג:

"(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם"

חלוקת הרכוש לפי סעיף זה מכונה "הסדר איזון משאבים", והיא החלוקה הנוהגת כיום.

על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 חלה "חזקת השיתוף"

אולם חוק יחסי הממון, בו נקבע הסדר איזון משאבים, נכנס לתוקף רק ב-1 לינואר 1974. מה שאומר שהחוק אינו חל על זוגות שנישאו קודם לתאריך זה. לפיכך, על זוגות שנישאו לפני תאריך זה חלה 'הלכת השיתוף'.

הלכת השיתוף הינה פרי הפסיקה והיא הייתה נהוגה בתקופה שקדמה לחקיקת חוק יחסי הממון. אם כן, על זוגות שנישאו לפני תאריך תחולת החוק ממשיכה לחול הלכת השיתוף כפי שהייתה לפני חקיקת החוק.

נשאלת השאלה: מהו בעצם ההבדל בין הלכת השיתוף לבין הסדר איזון משאבים? הלא בשני המקרים הנכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים חצי-חצי והנכסים שכל אחד הביא עמו אל הנישואין חוזרים אליו.

התשובה לכך היא שהסדר איזון משאבים נועד רק למצב בו בני הזוג מתגרשים, ואין לו שום תוקף כאשר בני הזוג נשואים זה לזה. לעומת זאת, הלכת השיתוף היא תפיסה קניינית לפיה כל נכס ונכס של בני הזוג שייך לשני בני הזוג באופן שווה, ומשום כך ניתן לתבוע את פירוק השותפות בנכסים גם אם בני הזוג אינם בתהליך גירושין.