למרבה הצער, כל אחד מאיתנו חווה בחייו אובדן של אדם קרוב. אלו אחד הדברים הקשים ביותר להתמודדות ובוודאי כאשר אנו צריכים להתמודד עם צו קיום צוואה או צו ירושה.
למרות הקושי, חשוב לנו להכיר את ההליכים הרלוונטיים כי הם חלק מהחיים, בדיוק כמו האובדן. ישנם מקרים בהם המנוח הותיר צוואה אחריו. במקרים שכאלו יש להגיש צו קיום צוואה אשר נותן תוקף משפטי מחייב לצוואה ומאפשר לקיימה בפועל. זהו מקרה של ירושה על פי צוואה.
בקשה לקבלת צו ירושה נדרשת היכן שהמנוח לא כתב צוואה בחייו ועתה יש לחלק את הירושה שלו על פי הדין, תיקרא ירושה על פי דין, ולא על פי צוואה.
כל אחד מן היורשים רשאי להגיש בקשה לקבלת צו ירושה כאשר יש להבהיר, צו ירושה הוא כמו פסק דין הצהרתי. המשמעות היא כי צו ירושה לא יוצר זכות מהותית בפועל לקבלת הירושה אלא רק מצהיר על עצם הזכות של היורשים לרשת ואת השיעור של כל אחד בעיזבון.
בקשה לקבלת צו קיום צוואה יכול להגיש כל אחד מהיורשים כאשר כאן יכול גם אדם שאיננו יורש להגיש בקשה אלא מדובר פשוט באדם המעוניין שיינתן לצוואה תוקף מחייב.
הגשת בקשה לצו ירושה
הליך של צו ירושה הוא הליך פשוט אך חסרונו מצוי בעובדה כי אין אנחנו יודעים אם חלוקת הירושה נעשית בהתאם לרצונו של המנוח. עם זאת, בהעדר צוואה, לא נותר ליורשים אלא לחלק את הירושה על פי די ואין מקום לבקש צו קיום צוואה. אדם המבקש להבטיח את חלוקת הירושה שלו באופן מסוים, חייב לכתוב צוואה בעודו בחיים כך שלאחר פטירתו יוכלו היורשים להגיש צו קיום צוואה וכך העיזבון יחולק. בכל מקרה אחר, ייאלצו היורשים להגיש בקשה לקבלת צו ירושה.
כיצד מגישים בפועל בקשה לקבלת צו ירושה:
- הודעה ליורשים – כל אחד מן היורשים של המנוח רשאי להגיש בקשה לקבלת צו ירושה אך נדרש כי המבקש ישלח טרם בקשתו, הודעה בדואר רשום לשאר היורשים. כמובן כי אם בידי המבקש אישור על הסכמתם של יתר היורשים על הגשת בקשתה לקבלת צו ירושה, אין צורך לשלוח להם הודעה על הגשת הבקשה.
- ארבעה עותקים – בקשה לקבלת צו ירושה מגישים בארבעה עותקים, אחד מקור ושלושה עותקים ויש לצרף אליהם שוברי תשלום אגרה, תעודת פטירה של המנוח והודעה לשאר היורשים כפי שפירטנו לעיל. בקשה לצו קיום צוואה מגישים למשל בשלושה עותקים, אחד מקור ושניים עותק.
- ייפוי כוח – במידה ועו"ד מגיש בשם היורשים, יש לצרף ייפוי כוח המסמיך אותו לעשות כן.
- בקשה חתומה – חתימתו של המבקש לקבל צו ירושה צריכה להיות מאומתת על ידי עו"ד, נוטריון, שופט וכיו"ב.
מי הם היורשים?
כאשר המנוח הותיר צוואה, זהות היורשים בדרך כלל ברורה מאוד כי הוא מציין זאת בצוואה. בהעדר צוואה, זהות היורשים היא על פי מה שהדין קובע. ישנם כל מיני כללים בעניין הזה אשר נקבעו על פי דין למשל:
- זכות ראשונים – הזכות הראשונה מתחלקת בין בן הזוג של המנוח לבין ילדיו של המנוח. יש להדגיש, החלוקה היא שווה בשווה.
- חלוקת מטלטלין – רכוש של המנוח שהוא מטלטלין, שייך לבן הזוג ולא לילדים.
- ידועים בציבור – מעמדו של ידוע בציבור זהה מבחינת ירושה למעמדו של בן זוג נשוי כל עוד הראה הידוע בציבור כי הוא והמנוח אכן קיימו משק בית משותף.
- המנוח ללא ילדים – דוגמא נוספת לכלל שנקבע בחוק הוא כי אם המנוח לא הותיר אחריו ילדים, תתחלק הירושה בין בן הזוג להורי המנוח או לאחים של המנוח.
צו ירושה – פרסום והתנגדות
הליך קבלת צו ירושה מאופיין בשני הליכים, פרסום והתנגדות אותם נסביר עתה. בקשות לצו ירושה וכן בקשות לקבלת צו קיום צוואה מתפרסמות על ידי הרשם בעיתון יומי. המטרה היא לאפשר לכל מי שמעוניין בכך, להתנגד לבקשה, למשל במצב בו מוגשת בקשה לקבלת צו ירושה אך יש מישהו שיודע כי המנוח השאיר צוואה. במקרה כזה יש להגיש בקשה לקבלת צו צוואה.
ההתנגדות אינה יכולה להישמע בכל עת אלא יש להתנגד לבקשה תוך 14 יום מהיום בו פורסם על דבר הבקשה בעיתון. כאמור, בקשה לקבלת צו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה.
הוא מעביר אותה לתגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה היושב באפוטרופוס הכללי. הנ"ל צריך להביע את עמדתו ורק אם הוא אינו מתנגד, יינתן צו ירושה. זאת כמובן בהנחה כי איש לא התנגד לבקשה לקבלת צו ירושה. במידה והוגשה התנגדות יועבר הטיפול בבקשת צו ירושה מהרשם לענייני ירושה אל בית המשפט לענייני משפחה אשר דן בהתנגדות ומכריע בה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר