כיצד מתחלק הרכוש המשותף בגירושין

סעיף 5 לחוק יחסי הממון :

"עם התרת הנישואין… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג"

הלכה זו נקראת 'הסדר איזון משאבים' והיא תקפה כלפי כלל הנכסים, למעט נכסים מסוימים שמפרט החוק ושיובאו להלן.

הרציונל מאחורי חוק זה הוא שנישואין אינם רק אהבה ומגורים משותפים אלא הם כוללים שותפות מוחלטת גם בתחום הכלכלי. ההנחה היא כי בני זוג מתחלקים שווה בשווה במטלות השונות – כל אחד כפי מה שמתאים לו, וכל אחד תורם כפי יכולתו. למשל, אם הבעל תורם יותר מבחינת הפרנסה, האשה תורמת יותר במטלות הבית או בגידול הילדים.

אך יודגש: החוק אינו מתנה את חלוקת הרכוש בכך שבני הזוג אכן תרמו כל אחד כפי יכולתו. משום כך, גם במקרה שאחד מבני הזוג לא תרם מאומה החוק עדיין חל והחלוקה בגירושין תהיה חצי-חצי.

אילו נכסים אינם מתחלקים חצי-חצי?

למרות שהלכת 'הסדר איזון משאבים' חלה על כלל הנכסים, ישנם כמה סוגי נכסים שנתמעטו באותו סעיף:

"למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם"

כלומר: הסדר איזון משאבים חל רק על נכסים שנרכשו על ידי בני הזוג במהלך הנישואין ושלא הוסכם עליהם בכתב שלא יכללו באיזון המשאבים.

ההבדל בין "הסדר איזון משאבים" ל"חזקת השיתוף"

חוק יחסי הממון, בו נקבע הכלל של הסדר איזון משאבים, נכנס לתוקף בתאריך 1.1.1974. כלומר: החוק אינו חל על זוגות שנישאו לפני התאריך הזה. על זוגות אלה חלה הלכת השיתוף שהייתה נהוגה עד לחקיקת חוק יחסי הממון.

מבחינה מעשית, הלכת השיתוף דומה מאד להסדר איזון משאבים וברוב המקרים אף היא תורה על חלוקת הנכסים חצי-חצי, אך ישנם מספר הבדלים בין שתי ההלכות.

ראשית: בעוד הסדר איזון משאבים הוא חוק שאינו מותנה בהתנהגות בני הזוג, הלכת השיתוף היא 'חזקה' שהתחדשה בפסיקה ונולדה מתוך פרשנות של התנהגות בני זוג. כלומר, בית המשפט מפרש שמשמעות נישואין עבור בני זוג היא בעצם שיתוף כלכלי מלא. משום כך, כאשר התנהגות בני הזוג מראה בעליל על אי שיתוף כלכלי יתכן שלא תחול הלכת השיתוף.

ושנית: הסדר איזון משאבים הוא הסדר שנקבע בחוק כחלק מתהליך הגירושין ואין לו שום משמעות בעוד בני הזוג נשואים. לעומת זאת הלכת השיתוף רלוונטית גם למצב בו בני הזוג לא מעוניינים להתגרש אבל כן מעוניינים לחלק את הנכסים.

"הסכם ממון"

כאמור, הלכת הסדר איזון משאבים חלה על כל הנכסים שבני הזוג רכשו במהלך הנישואין. כך, למשל, אשה שנישאה לאדם עשיר מאד תהיה זכאית לקבל חצי מהנכסים ומהממון שבעלה אגר במהלך נישואיהם.

במידה ואינכם מעוניינים לחלוק את הנכסים חצי-חצי במקרה גירושין, עומדת בפניכם האפשרות לחתום על 'הסכם ממון'. הסכם ממון הוא פתרון שמציע החוק עצמו בכדי לגבור על הלכת הסדר איזון משאבים.

הסכם הממון חייב להיות בכתב ושני בני הזוג צריכים לחתום עליו. בנוסף, חובה לאשר אותו בפני ערכאה משפטית [במידה והוא נחתם במהלך הנישואין] או לפחות בפני נוטריון [במידה והוא נחתם לפני הנישואין]. ללא אישור מתאים אין להסכם תוקף משפטי.