חינוך הילדים לאחר הגירושין – בסמכותו של מי?

מחלוקת בין ההורים הגרושים על החינוך של הילדים

לא מעט פעמים, ישנו פער אידיאולוגי בין הורים גרושים באשר לאופי החינוך הראוי עבור הילדים. הורה אחד סבור שעל הילד להתחנך בצורה ובמסגרת חינוכית מסוימת והורה שני מעדיף מסגרת אחרת לגמרי.

בחלק מן מקרים, מדובר במצב בו הורה אחד קרוב יותר לדת ומעוניין שהילד ילמד במסגרת ממלכתית-דתית ואילו ההורה השני מעוניין במסגרת ממלכתית רגילה.

במקרים אחרים, מדובר בבני זוג שניהלו אורח חיים חילוני ואחד מהם חזר בתשובה או להיפך: בני זוג שניהלו אורח חיים חרדי ואחד מהם יצא בשאלה. במקרה כזה, הפער האידיאולוגי גדול הרבה יותר וכמעט בלתי ניתן לגישור.

כיצד מכריעים בסוגיה מורכבת זו?

בית המשפט בוחן את 'טובת הילד'

כשמחלוקת כזו מגיעה לבית המשפט [או לבית הדין – במקרה שתביעת החינוך נכרכה בגירושין], בית המשפט בוחן את הסוגיה במבט כללי של: מהי טובת הילד.

לאמור: הסוגיה החינוכית אינה סוגיה נפרדת שנידונה בפני עצמה אלא היא חלק מהשאלה הרחבה של מהי טובתו של הילד. למשל, יתכן מצב שבו מבחינת עצם החינוך עדיף לילד ללמוד במסגרת חינוך מסוימת אך העלות הכלכלית של מסגרת זו תקשה על המשפחה ותפגע בילד בסופו של דבר. במקרה כזה, יצא שכרו של הילד בהפסדו.

חשוב להדגיש: להורה המשמורן אין שום עדיפות מובנית בנוגע להחלטה על החינוך של הילד. בית המשפט עשוי, בהחלט, להעדיף את עמדת ההורה השני אם הוא מוצא לנכון שזוהי טובתו של הילד.

עם זאת, ראוי לציין כי בחלק מן המקרים ישנה השפעה מסוימת לעובדה שההורה משמורן. כחלק משיקולי טובת הילד, בית המשפט עשוי להכריע לטובת החינוך של ההורה המשמורן בגלל עצם העובדה שהילד שוהה עימו זמן רב יותר. כלומר: בית המשפט עשוי להתחשב בכך שלילד יהיה קשה לגשר בין הערכים שהוא מקבל במסגרת החינוך לבין הערכים שהוא סופג בבית, ומשום כך להגיע למסקנה שטובת הילד היא ללמוד במערכת חינוך שקרובה יותר לערכי בית ההורה המשמורן.

דוגמה להכרעה של בית המשפט על פי עיקרון טובת הילד

בפס"ד תמ"ש 12780-09-08 ג.י. נ' א.י, נידון מקרה בו הורים חילוניים חזרו בתשובה ולאחר מכן התגרשו והאם עזבה את הדת. השאלה הייתה האם לשלוח את הילד למסגרת חינוך ממלכתית – כרצון האם, או למסגרת חינוך חרדית של 'חב"ד' – כרצון האב.

בית המשפט עומד על נסיבות המקרה ובוחן היטב את טובתו של הילד, ולבסוף מגיע למסקנה כי יש לשלוח את הילד למסגרת ממלכתית-דתית. מערכת זו, קובע השופט זגורי בפסק הדין, הינה: "גשר נכון ומתאים בין אורח חייה החילוני של האם מחד, ואורח חייו החרדי של האב מאידך".

במידת האפשר – מוטב להגיע להסכמה הדדית בנוגע לחינוך

גירושין הם אף פעם לא דבר פשוט עבור הילדים; קל וחומר כאשר מתגלעת מחלוקת חריפה בין ההורים לגבי אופי ומסגרת החינוך של הילדים.

במידה והצדדים לא מצליחים להגיע לפשרה, יש להגיש תביעה בנושא חינוך הילדים לבית המשפט. בית המשפט ישקול את הסוגיה ויכריע על פי העיקרון המשפטי של טובת הילד.

אך 'טובת הילד' אינה רק עיקרון משפטי אלא דבר שגם ההורים צריכים לקחת בחשבון. על ההורים לשקול היטב את טובתו של הילד ובמידת האפשר להגיע להסכמה ולפשרה הדדית שתיטיב עם כל הצדדים.