ToDivorce_MainPic רוצה להתגרש
ToDivorce_MainPic רוצה להתגרש
פנייה לייעוץ אישי



    אלימות כלכלית בהליכי גירושין

    כל הליך גירושין אינו קל, ובוודאי הליך גירושין המתנהל מכוחן של אמוציות ורגשות עזים שאינם נותנים מקום לחשיבה בונה ולאפשרות של ניהול הליך גירושין מתוך שיתוף פעולה חיובי בין הצדדים.

    פעמים רבות מגיעים לכותרות מקרים של גירושין אשר לוו באלימות חריגה, בהתעללות ואף מקרים המסתיימים גרוע מכך. אלימות זו "הזוכה" לכותרת ולהתעניינות ציבורית, אינה הדרך היחידה שבה צד מבני הזוג עלול לפגוע בצד השני.

    אלימות מסוג שונה, שאינה "זוכה" לתשומת לב ראויה, היא אלימות כלכלית, שפירושה שצד מבני הזוג, בדר"כ מדובר בגבר שהוא המפרנס העיקרי, מונע מן הצד השני, גישה או שימוש במקורות כספיים משותפים של בני הזוג, או מצמצם אותם במידה ניכרת, זאת תוך כדי השתלטות עליהם באופן חד צדדי ותוך נקיטת שיטות שפעמים רבות אינן חוקיות.

    מניעת האישה מלהשתמש במשאביה, הופכת אותה לקורבן לכל דבר ועניין של אלימות מהסוג הכלכלי.

    תוכן עניינים

    הדרכים השונות שבהם באה לידי ביטוי אלימות כלכלית

    1. משיכת כספים מחשבון הבנק המשותף
      כאשר בני הזוג מנהלים חשבון בנק משותף שכל אחד מהם רשאי לבצע פעולות, אזי הצד הדומיננטי, מרוקן את חשבון הבנק ולמעשה אינו משאיר אפשרות לצד השני, למשוך כספים הנזקקים לו או למי מבני המשפחה האחרים. שליטה על חשבון הבנק מעניקה כוח רב למחזיק בה ומאפשרת להפעיל סחיטה רגשית מניפולטיבית על הצד שכנגד, תמורת שחרור הכספים המשותפים או החזרתם לחשבון המשותף.
    2. חסימת כרטיס אשראי
      כאשר צד אחד שולט על כרטיס האשראי של הצד השני וחוסם אותו, הוא מפקיע את יכולתו של הצד שכנגד לבצע רכישות וקניות שרובן נעשה היום באמצעות כרטיס אשראי.
    3. הימנעות מהשתתפות בהוצאות
      צד אשר אינו מקיים את חלקו הממוני בהסכמים בין הצדדים כמו השתתפות בהוצאות רפואיות, חוגים או לימודים של ילדי בני הזוג, מקטין הלכה למעשה את הכנסות הצד שכנגד ויוצר אמצעי לחץ הבא לידי ביטוי ב"חנק" כלכלי של הצד שכנגד. גם הימנעות מתשלום משכנתא או חובות משותפים אחרים, היא ביטוי לאלימות כלכלית

    המשותף לכל הדרכים הללו הוא, שהם אינן משאירות סימן חיצוני על הנפגע, אינן "מלכלכות את הידיים", אולם השפעתן קשה והרסנית לא פחות מאלימות פיזית נראית לעין ומזעזעת את הלב.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      כיצד מגלים את קיומה של אלימות כלכלית?

      1. מודעות עצמית לנכסים הכלכליים המשותפים
        פעמים רבות הצד שנפגע מאלימות כלכלית, הוא הצד שאינו מגלה עניין ואינו מודע לנכסים הכלכליים העומדים לרשותו. למשל:
      • הכרת חשבון הבנק, היתרה הממוצעת שלו, וגובה ההשקעות וחסכונות המשותפים – תוך מעקב אחריו רמת הנכסים בפועל. כיום הדבר ניתן להיעשות בקלות באמצעות אתרי הבנקים במרשתת ומאפשר מעקב יום יומי אחר גובה הכספים הנמצאים בכל אחת מהקטגוריות הבנקאיות.
      • שווי הנכסים המוחשיים האחרים – תכולת כספת, השקעות בנדל"ן, כלי רכב וכל נכס אחר שווה כסף, כך שהיעלמות של אחד מהם או ירידת שווי חדה ובלתי מוסברת בשוויו של אחד מהנכסים, תדליק אור אדום ותאותת על הברחת נכסים או השתלטות עוינת עליהם.
      • מעקב אחר רמת ההכנסות וההוצאות החודשיות של משק הבית המשותף. כל חריגה דרמטית מהמקובל, למשל אי כניסה רציפה של משכורת הבעל – תאותת על ריקון הכספים המשותפים והותרת הצד שכנגד תלוי בחסדיו של מפעיל האלימות.

      תשומת לב למקורות הפיננסיים של בני הזוג ומעקב אחר שינויים שאינם מוסברים, בייחוד בתקופת הליך הגירושין, עשויה לגלות מבעוד מועד את כוונותיו של הצד המתכוון להפעיל אלימות כלכלית.

      לרוב הצד שנפגע מאלימות כלכלית, הוא הצד שאינו מגלה עניין ואינו מודע לנכסים הכלכליים העומדים לרשותו

      דרכים להילחם באלימות כלכלית

      כיצד נלחמים באלימות כלכלית באופן יעיל?

      1. הפעלת חוקר פרטי
        דרך יעילה אם כי לא זולה להילחם באלימות כלכלית, היא הפעלת חוקר פרטי אשר יתחקה אחר עקבותיהם של הנכסים הכלכליים המשותפים שנעלמו ואף יסייע למנוע את העלמתם או את מכירתם מבעוד מועד. אם החוקר הפרטי מוצא הוכחות להעלמה מכוונת של נכסים כלכליים, הרי שזה עשוי לשמש בסיס להגשת תביעה משפטית כנגד הצד שנקט בשיטות של אלימות כלכלית בדרך של העלמת נכסים.
      2. פתיחת הליכים משפטיים
      • בקשה לגילוי מסמכים – בקשה המוגשת לבית המשפט במסגרתה ניתן לחייב את הצד שכנגד לחשוף את כל המידע הרלוונטי על הנכסים המשותפים, מצבם ומקום הימצאם.
      • בקשות שונות מבית המשפט – למשל, צו עיכוב יציאה מן הארץ אם יש חשש להימלטות הצד שביצע את האלימות הכלכלית, צו עיקול על נכסי הצד החשוד, המקפיא כל דיספוזיציה בנכסים המשותפים.
      • תביעה נזיקית – במסגרת הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (מניעת אלימות כלכלית), יהיה רשאי בית המשפט לדון בתביעה נזיקית, על בסיס פקודת הנזיקין, ולהתייחס לאלימות זו כאל עוולה אזרחית הטעונה סעד. צד הסובל מאלימות כלכלית יוכל להגיש תביעה נזיקית נגד הצד שכנגד, במסגרתה לטעון להפסקת כל אותם צעדים שאינם מאפשרים לתובע רמת חיים סבירה ומקובלת ביחס לנכסים המשותפים של בני הזוג. בית המשפט יהיה מוסמך להוציא צווים לבנקים לגילוי מידע ולנקוט את כל הצעדים הן המניעתיים והן מבחינת הפיצוי הנדרש ע"מ להפסיק את האלימות הכלכלית.

      *אין בתוכן דלעיל ובאתר ToDivorce בכלל משום המלצה משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במידע עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-9969183 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מדריך משפטי למתגרש