שאלת רב האם להתגרש? גישת ההלכה לגירושין (מדריך משפטי)

נישאתם כדת משה וישראל, וכעת אתם חוששים שאם תחליטו להתגרש תפעלו בניגוד להלכה. כדאי לדעת שההלכה היהודית אמנם מעודדת שלום בית בין בני הזוג הנשואים, אך היא אינה אוסרת גירושין מקום בו אין מנוס מלהתגרש.

מה עמדת ההלכה על גירושין? מהי תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני? האם אישה חייבת את הסכמת הבעל להתגרש? מהו חרם דרבנו גרשום? האם בעל חייב את הסכמת האישה להתגרש? ומה הן עילות הגירושין על פי ההלכה?

האם ההלכה מתירה גירושין?

ההלכה היהודית אינה מעודדת גירושין, אלא שלום בית בין בני הזוג הנשואים. יחד עם זאת, ההלכה גם לא אוסרת על גירושין, והיא עשויה להתיר גירושין במקרים שכלו כל הקיצים, ואין כל ברירה אחרת.

גירושין ביהדות תקפים רק לאחר שהבעל נותן לאישה גט ומגרש אותה. כל עוד לא ניתן הגט, בני הזוג נחשבים לנשואים, גם אם הם חיים בנפרד במשך תקופה ארוכה ביותר, ואף אם הגבר נעלם ולא ידוע מקום הימצאו.

מהי תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני?

אמנם ההלכה היהודית מתירה להתגרש, אך כאמור, רק כאפשרות אחרונה, במקרים שאין כל ברירה אחרת. בטרם לגירושין שהם בבחינת הפתרון האחרון, ההלכה מעודדת ניסיון לשלום בית בין בני הזוג.

לפיכך ניתן להגיש לבית הדין הרבני תביעה ייחודית לשלום בית. במרבית המקרים, בית הדין הרבני ייטה להעדיף את ניסיון שלום הבית, ויעודד את בני הזוג לשוב לחיות יחד, על פני גירושין, מה שעלול לעכב את הגירושין.

כדאי לשים לב שלא ניתן לחייב את בן הזוג לשתף פעולה עם הליך שלום בית, לא ניתן לחייב אותו להמשיך לגור בבית, לפנות לטיפול זוגי או לנסות לשקם את הנישואין. אף על פי כך, סירוב להליך שלום בית יכול לעלות לבעל המסרב, בתשלום כתובה לאשתו, ולאישה המסרבת באיבוד זכותה לכתובה.

האם אישה חייבת את הסכמת הבעל להתגרש?

כן, אישה יהודייה חייבת את הסכמת הבעל לגירושין, ובלא הסכמתו לתת גט, האישה נותרת עגונה. כל עוד האישה עגונה, היא נחשבת לנשואה כדת וכדין, ואינה יכולה להינשא לגבר אחר או להקים משפחה חדשה.

אישה שתקיים יחסי אישות עם גבר אחר בעודה עגונה, תיחשב לנואפת תאבד את זכותה למזונות אישה ולכתובה, ולא תוכל עוד להינשא לגבר עמו נאפה, גם לא לאחר שתקבל גט מבעלה. כמו כן, אם ייוולד לאישה ילד מהגבר עמו היא נאפה, הוא עשוי להיות מוגדר כממזר.

מהו חרם דרבנו גרשום והאם בעל חייב את הסכמת האישה להתגרש?

על פי דין תורה, לגבר הייתה האפשרות לתת לאישה גט מרצונו כל אימתי שחפץ בכך, וגם ללא הסכמתה של האישה. עם השנים השתנו פני הדברים בהלכה היהודית, ובימי הביניים המוקדמים רבנו גרשום מאור הגולה תיקן תקנות הנוגעות לגירושין.

חרם דרבנו גרשום קבע איסור על גירושין בכפייה של אישה ואיסור על גבר לשאת יותר מאישה אחת. חרם זה הוליד את הצורך בהסכמתו לא רק של הגבר לגירושין, אלא גם בהסכמת האישה לגירושין. תקנות אלה התקבלו בקרב כל קהילות אשכנז, אך לא בקרב קהילות ספרד ולא בקרב יהדות תימן.

יחד עם זאת לאחר קום מדינת ישראל, הרבנות הראשית לישראל החילה את התקנות באופן גורף על כל היהודים הבאים בברית הנישואין.

לכן כיום, בכפוף לחרם דרבנו גרשום, גם הגבר נזקק להסכמת האישה על מנת להתגרש, אלא במקרים מיוחדים, בהם בית הדין יתיר לו לשאת אישה שנייה.

סמכות בית הדין הרבני לכפות גירושין

על אף שנדרשת הסכמת הבעל או האישה לגירושין, לבית הדין הרבני סמכות לכפות גירושין על בן זוג המסרב להתגרש, במקרה שישנה עילת גירושין.

הפרת פסק דין הכופה גירושין, יכולה לעלות לבן הזוג הסרבן, בסנקציות חמורות שעלולות לכלול שלילת זכויות, הטלת חיובים כספיים, כניסה לרשימת המבוקשים של בית הדין הרבני, ואף שלילת החירות, בדמות מאסר בבית הכלא.

מהן עילות הגירושין על פי ההלכה?

עילות הגירושין על פי ההלכה, הן עילות המצדיקות גירושין. בהתאם לעילה בית הדין הרבני יכול להמליץ על גירושין, לחייב גירושין או לכפות גירושין. במקרה שבית הדין הרבני חייב או כפה גירושין, ובן הזוג מסרב להתגרש, הוא עלול להיות מוגדר כסרבן גט, ובהתאם ניתן יהיה להטיל עליו סנקציות.

עילות הגירושין כוללות מומים אצל בן הזוג, התנהגויות של בן הזוג המצדיקות גירושין, כמו למשל בגידה, אלימות, עזיבת הבית, סירוב לקיים יחסי מין, מאיסות מוצדקת מבן הזוג וכו'.

גירושין כמוצא האחרון

בשורה התחתונה, גירושין הם המוצא האחרון. ההלכה אינה רואה בגירושין כאפשרות בכל מקרה שבני הזוג חווים קשים. בטרם לגירושין בין בני הזוג, עליהם לנסות לשקם את הקשר, ולהגיע לשלום בית, תהליך שבמקרים רבים יכול לעכב את הליך הגירושין.

יחד עם זאת, בהלכה היהודית הגירושין גם אינם אסורים, וכשאין ברירה אלא להיפרד, על בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולהתגרש כדת וכדין.