בני זוג שהתגרשו, עברו עם ילדיהם לארה"ב ונישאו מחדש, על אף שלאם אין אזרחות. כעבור כחמש שנים התגרשו בני הזוג בשנית. האב איים על האם שיפנה לרשויות ההגירה, והאם המבוהלת, שבה עם ילדיה הקטינים לישראל.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, התרשם מרצון הילדים להישאר בישראל, וקבע שהשבת הילדים לארה"ב תגרום להם לנזק בלתי נסבל. לכן נקבע שלמרות שמקום מגורי הילדים הוא בארה"ב, הילדים יישארו בישראל עם האם, תוך הבטחת שמירת הקשר עם האב.
האב איים לדווח על האם לרשויות ההגירה
בני זוג נישאו בישראל, הביאו לעולם שלושה ילדים, והתגרשו כעבור 14 שנה. בהסכם הגירושין נקבע שהילדים ישהו במשמורת האם. מעט לאחר מכן בני הזוג חזרו זה לזו, נישאו בשנית ועברו להתגורר עם ילדיהם בארצות הברית, כשלאב יש אזרחות כפולה, ישראלית-אמריקאית, ואילו האם שהתה שם באופן בלתי חוקי.
כעבור כ-5 שנים נוספות התגרשו בני הזוג בשנית, בבית דין פרטי בארה"ב, וחתמו על הסכם גירושין נוסף. על אף שבהסכם הגירושין השני הסכימו הצדדים על משמורת משותפת, בפועל הילדים היו במשמורת האם, ואילו האב הפר את ההסכם ונמנע מלשלם מזונות. כך הילדים והאם נאלצו לגור בחדר קטן בבית יתומים, כשהם ניזונים מתרומות.
בשנת 2024, לאחר שיח בין האם לבין האב על מעבר לישראל, האב איים לדווח על האם לרשויות ההגירה. כתוצאה מכך האם המבוהלת עברה לישראל עם שני ילדיה הקטינים, בני 12 ו-16.5, כשהבגיר כבר התגורר בישראל.
אמנת האג לא חלה על ילדים מעל גיל 16
האב הגיש תביעה במסגרת אמנת האג להשבת ילדים חטופים. האב טען כי האם חטפה את הילדים מביתם בארה"ב, ללא הסכמתו, וכי יש לו זכות למשמורת עליהם, ועל כן יש להשיבם באופן מידי לארה"ב.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע תחילה כי האמנה אינה חלה על קטינים שחצו את גיל 16, ולכן היא לא חלה על הקטין, אלא על הקטינה בת ה-12 בלבד.
בית המשפט בחן את מקום מגוריה הרגיל של הקטינה, וקבע כי הוא היה בארה"ב. יחד עם זאת הבהיר בית המשפט שהאב ידע על כוונת האם לחזור לישראל עם הקטינים, והתקיים בינו לבין האם שיח על כך, שנקטע באיומיו של האב לדווח על האם לרשויות ההגירה.
למרות הסכם הגירושין, הילדים היו במשמורת האם
בנוסף קבע בית המשפט שלהסכם הגירושין הראשון שאושר על ידי בית הדין הרבני יש תוקף, זאת בניגוד להסכם הגירושין השני, שלא קיבל תוקף של פסק דין. אמנם ההסכם אושר על ידי בית הדין בארצות הברית, אך מדובר בבית דין נעדר תוקף משפטי בארצות הברית, שגם אין לו תוקף בישראל.
בנוסף נקבע שהאם נאלצה לחתום על ההסכם, תוך שהאב איים עליה, שאם לא תחתום עליו הוא ידווח לרשויות על שהותה הלא חוקית במדינה, ובכך ירחיק ממנה את ילדיה. יותר מכך, בפועל, האב הפר את ההסכם השני, לא שילם מזונות וגם לא עמד על זכותו למשמורת עם הילדים כלאשר הם שהו בארה"ב, במשך כשלוש שנים.
הילדה סירבה לשוב להתגורר בארה"ב
השופטת מירה רום פלאי הוסיפה שגם אם לאב יש זכות למשמורת על הילדים, במקרה זה מתקיימים החריגים המונעים את השבתה של הילדה לארה"ב.
ראשית, הילדה הביעה את דעתה באופן בוגר, ברור ומפורש, שהיא מעוניינת להישאר לגור בישראל עם האם, ולא לשוב לארה"ב. הילדה נימקה זאת בחייה המורכבים בארה"ב עוד בטרם לפרידת הוריה, וקשיים מורכבים עם אביה, שנוכחותו בחייה הייתה דלה במיוחד מאז הפרידה.
השופטת קבעה גם כי האב איים על האם באופן כוחני ואלים שיפנה לרשויות ההגירה, שיגרשו אותה מארה"ב. בכך איים האב שימנע ממנה לחלוטין את זכותה לקיים קשר עם ילדיה, מה שהבהיל את האם וקטע את השיח ביניהם על מעבר לישראל.
נוסף על כך, כיום האם מנועה מלשוב לארה"ב, ולכן השבת הקטינה לארה"ב, משמעותה נתק בינה לבין הקטינה. כמו כן מעבר הקטינה לארה"ב, ינתק אותה גם משני אחיה. אחיה הבגיר שוהה בישראל, וכך גם אחיה הקטין שחצה את גיל 16, ולא ניתן לחייבו לשוב לארה"ב על פי האמנה.
השופטת קבעה שהעברתה של הקטינה בת ה-12 בלבד, למשמורת אביה, עמו כמעט ולא נפגשה גם כששהתה בארה"ב, תחשוף אותה לנזק בלתי נסבל. לעומת זאת, האב, אזרח ישראל, יכול ורשאי לבוא לישראל בכל עת להיפגש עם ילדיו.
לפיכך קבעה השופטת כי הקטינים יישארו לגור בישראל עם אמם, כפי רצונם. השופטת הוסיפה, שיש לדאוג להסדרת קשר תקין ורצוף עם האב.
החריגים לאמנת האג להשבת ילדים חטופים
אמנת האג, החלה על קטינים עד גיל 16, קובעת שהמשמורת על הילדים תקבע במקום מגוריהם הקבוע של הילדים, ומטרתה היא להשיב ילדים שנלקחו ללא הסכמת שני ההורים, למדינה אחרת.
יחד עם זאת, לאמנה ישנם מספר חריגים. כך למשל במקרה שהחזרתם למקום המגורים הקבוע תגרום נזק, פיזי או פסיכולוגי, שהוא בלתי נסבל לילדים. כמו כן על פי האמנה, ישנו חריג מהותי של רצון הילד. במקרה שילד בוגר מסוגל להביע בעצמו את רצונו באופן מפורש ומנומק, מתנגד לשוב למקום מגוריו, בית המשפט ישמע את רצונו.
כך גילה אב, שכמעט ולא נוכח בחיי ילדיו ואיים להרחיק אותם מאימם, שלמרות שמקום מגוריהם הרגיל של ילדיו היה בארה"ב, הילדים יוכלו להתגורר עם אימם בישראל, גם ללא הסכמתו.
לקריאת פסק הדין המלא ראו 1392-03-24 ע.ג נ' ס.ג