רוצה להתגרש – ולהמשיך לגור ביחד

אם שקלתם להמשיך לגור יחד לאחר הגירושין, בין אם זה מסיבות כלכליות, רגשיות או משפחתיות, עליכם לדעת שההלכה אוסרת על כך מחשש לפגיעה בתוקף הגט. לרוב, כל עוד לא הפרדתם את המגורים, בית הדין הרבני יסרב לאפשר את סידור הגט.

יחד עם זאת בנסיבות מיוחדות, יתכן ובית הדין הרבני יאפשר את סידור הגט, גם אם תמשיכו לגור יחד. אנחנו נחשוף בפניכם את הסיכונים שבהמשך מגורים משותפים לאחר הגירושין, ואת הנסיבות הייחודיות בהן בית הדין הרבני עשוי לאשר סידור גט למרות מגורים משותפים לאחר הגירושין.

למה בכלל גברים ונשים שרוצים להתגרש שוקלים להמשיך ולגור ביחד?

1. סיבה כלכלית – בני הזוג מוצאים עצמם, שניהם או אחד מהם, ללא קורת גג, ומעדיפים לקבע את המצב הקיים הנוח והמוכר. דבר זה חוסך לבן הזוג שאמור היה לצאת מהמגורים, הוצאות של קניית נכס חדש או שכירות.
   
   חלק מהזוגות בוחרים באפשרות אלטרנטיבית של הסדר נסטינג שבו הילדים נשארים בבית המשפחה וההורים מתחלפים לפי לוח זמנים מוסכם. הסדר זה מאפשר לחסוך בעלויות שונות, כמו הוזלת עלויות דיור, והפחתת עלויות עבור רכישת ציוד כפול, דוגמת ריהוט, בגדים, מוצרי אלקטרוניקה ועוד.
2. סיבה רגשית – לא תמיד הליך הגירושין מבשר על יחסים רעועים בין בני הזוג. לעיתים האהבה עדיין בוערת ואהבה זו היא שמכתיבה את רצונם של בני הזוג להמשיך ולהתגורר בצוותא, בבחינת "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" ואף הליך הגירושין לא.
3. סיבה משפחתית – רצונם של ההורים לשמור, עד כמה שניתן, על מסגרת משפחתית שתועיל ליוצאי חלציהם באופן שהמעבר למציאות החדשה יהיה הדרגתי ולא ישאיר בהם צלקות נפשיות העלולות להיגרם עקב הליך הגירושין של ההורים.

האם ההלכה היהודית מתירה מגורים משותפים לאחר גירושין?

לפי החוק הישראלי, ענייני נישואין וגירושין נידונים לפי ההלכה היהודית.

עיון בפוסקי ההלכה מעלה תמונה חד משמעית לפיה ההלכה היהודית אוסרת מגורים משותפים לאחר הגירושין, וכך כותב הרמב"ם:" וכן מי שגירש את אשתו מן הנישואין לא תדור עמו בחצר שמא יבואו לידי זנות, ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי". אף השולחן ערוך פוסק להלכה: "מי שגירש אשתו מן הנישואין, לא תדור עמו בחצר, שמא יבואו לידי זנות" חששה של ההלכה נובע מהאפשרות שבני הזוג ימשיכו לקיים יחסי אישות, דבר אשר פוסל למעשה את הגט שניתן כיוון שהצדדים הוכיחו רצונם לחיות כזוג נשוי.

בתי הדין הרבניים אף הולכים צעד קדימה ואוסרים על בני הזוג להתגורר באותו בניין ולא רק בדירה משותפת. במילים אחרות, גם אם את/ה רוצה להתגרש ולהמשיך לגור יחד – בית הדין הרבני לא ייתן לכך יד. הטעם מאחורי האיסור הוא אותו הטעם: החשש שזמינות המגורים הקרובים תוביל לעשיית מעשים העלולים לפסול את הגט.

אגב, מנהג בתי דין רבים לומר בפירוש לזוג כי אסור להם להתגורר במשותף כי אז ייתכן שיצטרכו גט נוסף, ולכן מדגישים הדיינים את חומרת המעשה העלול לאיין את תוקפו של הגט שניתן.

ההלכה אוסרת על מגורים משותפים לאחר גירושין – אך מה קורה בפועל בישראל של היום?

כפי שכתבנו לעיל, חששם של חכמי ההלכה היה מקיום יחסי אישות בין בני הזוג, דבר אשר יש בו כדי להעיד על רצונם לחזור ולגור כזוג נשוי, שכן ההלכה רואה ביחסים אלו כ"קידושי ביאה" כלומר יחסים לשם קידושין וחזקה ש"אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". אדם מתכוון במעשהו לקדש את האישה ולא מעשה לשם מעשה בלבד. דבר זה מצריך מתן גט שני שכן הזוג התקדש במעשה הביאה.

אלא שהמציאות השוררת כיום מכתיבה שהחזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות איננה רלוונטית כלל, שכן המדובר בהלכה שנקבעה בתקופה קדומה שבה הציבור היה מודע לאפשרות לקדש אישה באמצעות קיום יחסי אישות, וגם נהג לממש אפשרות זו. אולם במציאות של ימינו, שבה אין מקובל עוד לקדש באמצעות ביאה, והציבור הרחב אף אינו מודע כלל לקיומה של הלכה זו, אין להחיל עוד חזקה זו וממילא בני הזוג לא יזדקקו לגט שני.

במסגרת סדרת התוכניות "פנים אמיתיות" בהנחייתו של אמנון לוי, שודרה בשנת 2007 תוכנית שעסקה בזוגות מפורסמים אשר בחרו להישאר ולגור ביחד גם לאחר גירושיהם זה מזו. עצם קיומה של התוכנית מעיד כי בציבור הכללי תופעה זו אכן קיימת, אולם העובדה שהוקדשה לתופעה זו תוכנית מיוחדת, מעידה כי היא עדיין לא נפוצה ונחשבת חריגה גם בקרב הציבור שאינו אמון על ההלכה היהודית. הסיבה העיקרית שאותה ציינו משתתפי התוכנית לרצונם לגור יחד, הייתה הרצון להמשיך ולשמור על התא המשפחתי, לאו דווקא במונחים כלכליים, אלא היכולת לעזור זה לזה תוך מינימום פגיעה במרקם החברתי ובילדים.

בין האיסור ההלכתי למציאות המודרנית

המציאות שבה בני הזוג ממשיכים לגור יחדיו לאחר הנישואין, אכן קיימת בחברה הישראלית אולם בממדים קטנים. בתי הדין הרבניים הפוסקים כמובן לפי ההלכה היהודית, אוסרים על מגורים משותפים לאחר הגירושין, ובמקרים רבים אף מזהירים מפורשות את בני הזוג לבל ייקלעו לסיטואציה כזו, העלולה להכניס אותם לספקות הלכתיים חמורים כגון גט שני.

יחד עם זאת, המציאות המשפטית כיום מורכבת יותר. כך למרות שההלכה אוסרת על מי שהתגרשו להמשיך לגור יחד, בנסיבות מסוימות יתכנו מקרים בהם בית הדין יאפשר בכל זאת לבני הזוג לסדר את הגט.

בית הדין אישר את הגירושין, למרות שבני הזוג המשיכו להתגורר במשק המשותף

במקרה שטיפלנו בו ערכנו הסכם גירושין לבני זוג, לקוחות שלנו, שהתגוררו במושב. שני בני הזוג ביקשו לשמור על חלקם במשק המשותף ולא הסכימו למכור אותו, לכן קבענו בהסכם שהמשק יישאר בבעלות משותפת שלהם, וכל אחד מהם יתגורר בחלק אחר במשק. את הסכם הגירושין אישרנו בבית המשפט לענייני משפחה.

הבעיה הייתה שבית הדין הרבני פירש את המגורים המשותפים במשק כמגורים באותה חצר, האסורים על פי ההלכה. הסברנו לבית הדין הרבני שבני הזוג מתגוררים במרחק של כמה מאות מטרים זה מזו, וביניהם מפרידה גדר חיה של עצים, וביקשנו לאפשר להם לסדר את הגט למרות המשך המגורים של שניהם במשק.

בית הדין הרבני פסק שלמרות שהמשך המגורים והשותפות הכלכלית במשק לאחר הגירושין בעייתיים על פי ההלכה, יש לאפשר את מתן הגט. בנסיבות שהצגנו בפניו, בית הדין העדיף את סידור הגט על פני המשך הנישואין כשבני הזוג פרודים, כדי להימנע מתקלות הלכתיות גדולות יותר. כך הצלחנו לסייע לבני הזוג עם סידור הגט בין בני הזוג, למרות המשך המגורים המשותפים במשק.

*עודכן לאחרונה ב-17:25, 28 באוקטובר 2025.