שימוש בקנאביס רפואי לא מונע משמורת משותפת

בני זוג שנפרדו, ולהם ילד בן 4, הסתכסכו ביניהם בעניין חלוקת המשמורת על הילד. האם ביקשה לצמצם את זמני השהות של האב עם הילד, בשל השימוש הקבוע שהוא עושה בקנאביס. האב מנגד סירב בתוקף, וטען שהוא חולה פיברומיאלגיה, המקבל מרשם רפואי.

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע שמסוגלותו ההורית של האב אינה מוטלת בספק, לאחר שבמשך שנה קיים זמני שהות שווים ומטיבים עם הקטין, ושאין כל הצדקה להפחית את זמני השהות של האב עם הילד.

האם ביקשה משמורת בלעדית כי האב צורך קנאביס

שני הורים לקטין בן 4 שאובחן על הרצף האוטיסטי, נפרדו וחילקו ביניהם בהסכמה את המשמורת באופן שוויוני, כך שכל הורה שוהה עם הקטין מחצית השבוע: שלושה ימים בשבוע אחד, וארבעה ימים בשבוע השני.

על אף הסכמותיהם בעניין חלוקת זמני השהות, בין ההורים התנהל סכסוך חריף. האם הגישה כנגד האב צו הגנה, ובהסכמה הם התחייבו לא להתקרב האחד למשנהו.

מספר חודשים לאחר מכן, ביקשה האם להפחית את זמני השהות של האב עם הקטין, בטענה כי האב מכור לקנאביס, מעשן משך כל היום, כל יום, ומשאיר את הילד אצל הסבים, מאחר והוא עצמו אינו יכול לשהות איתו, לאחר שצרך סמים.

האם הוסיפה שהאב נהג כלפיה באלימות מילולית וכלכלית, שהיא זו המגדלת את הילד מיום לידתו, ושהאב אינו כשיר לגדל אותו.

האב הבהיר: מדובר בקנאביס רפואי לטיפול במחלתו

האב התנגד להפחתת זמני השהות שלו עם בנו. האב טען שהקשר ההורי בינו לבין בנו הוא חשוב מאין כמוהו, ולא פחות מהקשר בין האם לבין הבן.

האב הכחיש את כל טענות האם כנגדו על אלימות, וטען שהוא משתמש בקנאביס רפואי לאחר שקיבל מרשם לקנאביס כתרופה, שתעזור לו להתמודד עם מחלת הפיברומיאלגיה (דאבת השרירים) עמה הוא מתמודד. מחלת כאב כרוני, המתאפיינת בכאב מפושט במספר מקומות בגוף, ובעייפות כרונית.

לא הוטל רבב במסוגלותו ההורית של האב

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את טענות האב, שלא הוטל רבב במסוגלותו ההורית. בית המשפט דחה את יתר טענות האם, וקבע שהטענות על אלימותו של האב, לא הוכחו. עוד קבע בית המשפט שהאב מקיים הורות מטיבה עם הילד, מתעניין בנעשה בגן, מכיר את שיטות הטיפול בצרכיו הייחודיים של הילד, ומנהל זמני שהות מטיבים עמו כבר במשך כשנה.

השופטת עינת גלעד משולם, הבהירה ששני ההורים מעורבים בחיי הילד, שהנוכחות שלהם מטיבה עמו, ושהילד זקוק לשני הוריו במידה שווה, כפי העולה מתסקיר העובדת הסוציאלית.

אין לתת למחלוקת הזוגית להשליך על זמני השהות

השופטת העירה גם כי המחלוקת בין ההורים נעוצה בהתנהלות ההורים והסכסוך הזוגי ביניהם, ואין לתת למחלוקת זאת להשליך על קיום זמני השהות שנקבעו. קביעה לפיה האם תהיה ההורה העיקרי, מעלה סכנה להנצחת הסכסוך שממילא נמצא בעצימות גבוהה, ואף להחרפת הסכסוך.

השופטת הוסיפה שלמרות שמדובר בילד מתחת לגיל 6, במקרה זה מתקיימות נסיבות לסתור את חזקת הגיל הרך. החזקה נסתרת לאור כך שבמשך שנה בה ההורים חולקים את זמני השהות השווים, לא עלתה כל טענה בגן על מצוקה של הילד, זאת גם לא על פי תסקיר העובדת הסוציאלית, ואין כל תמיכה בטענת האם, שהתנהלות האב עם הילד מצריכה את צמצום זמני השהות עמו.

לבסוף קבעה השופטת שעל האם להפנים את טענתה שלה, שקריטריון חשוב של מסוגלות הורית, הוא לשמור על מקומו הראוי והמכבד של ההורה השני, ולכן אין להגביל את זמני השהות של האב, ללא כל טעם שמצדיק זאת.

לפיכך פסק בית המשפט שזמני השהות עם הילד יישארו כפי שהיו, בחלוקה שווה בין שני ההורים, כך שהילד יזכה לגדול עם שני הוריו, באופן שווה.

יש להמשיך לחזק את הקשר עם שני ההורים לאחר הפרידה

משך השנים אנו עדים לתמורות שחלו בחברה הישראלית. כיום זה לא חריג שאבות מעורבים פעילים בחיי הילדים, מבלים עם הילדים בשעות אחה"צ, משתתפים באספות הורים, נוטלים ימי מחלת ילד, ומהווים חלק מרכזי בחייהם.

גישת בית המשפט כיום היא שהילד זקוק לשני הוריו בחייו, קשר שיש להמשיך לחזק, גם לאחר הפרידה, וכי אין יתרון לקשר בין האם לילד על פני הקשר בין האב לילד.

מסוגלותו ההורית של כל הורה אינה נבחנת בהתאם למינו, ועל מנת לטעון שלהורה אין מסוגלות הורית, יש לגבות זאת בראיות תומכות. טענות באוויר על שימוש באלימות שלא מגובות בראיות, או טענות על שימוש בקנאביס, כשלמעשה הוא משמש כתרופה במרשם, אינן תומכות בטענה כבדת המשקל שלאב אין מסוגלות הורית.

כך גילתה אם לילד, שלמרות שהאב חולה הפיברומיאלגיה משתמש בקנאביס כתרופה, אין זה מונע ממנו לקיים משמורת משותפת על הילד.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 13743-07-23 א' ק' נ' ת' א'