צוואה סתומה: מי מוסמך לפרש את הצוואה? (מדריך משפטי)

פעמים רבות מגיעות לבתי המשפט דילמות הנוגעות לפירושה של צוואה אשר נחזית להיות "צוואה סתומה" – כזו אשר לא ניתן לקיימה כמות שהיא אם כיון שלא ברור (ולפחות לא כפי שנדרש בחוק) לגבי אופן חלוקת העיזבון או מה זהות הנהנים ולעיתים, לא ניתן להבין כלל מה העיזבון כולל.

וכמו בכל תחום בחיינו, גם כאן בית המשפט נכנס לפעולה והוא היחיד המוסמך לנסות ולפרש את אותה צוואה סתומה – כלומר, הוא המוסמך להיכנס לנעלי המצווה על מנת לנסות ולגלות מה היה רצונו האחרון וכיצד משתקף הוא בצוואה והשאלה הינה – כיצד עושה זאת ואילו כלים עומדים לרשותו?

מה זה בכלל "צוואה סתומה"

צוואה בהגדרתה נגזרת הרי מלשון של ציווי ומשמעה ציווי לקבוצה מסוימת של אנשים לבצע פעולות לאחר פטירת המנוח בכל הנוגע לעיזבונו והכל בהתאם לכתוב ולמפורט בצוואה ומכאן ועל מנת למלא את רצון המנוח, הרי שנדרש כי הצוואה תהיה ברורה ומפורשת ככל האפשר.

לעיתים ניתן לראות ובדרך כלל מאחר והצוואה נערכה באופן רשלני, כי הצוואה הינה "סתומה" ולא ניתן לקיים אותה בעצם כמו שהיא וכך למשל :

1. היקף העיזבון – לא ניתן ללמוד מהצוואה מה העיזבון כולל.
2. זהות הנהנים – לא ניתן להבין מי הנהנים לצוואה באופן ברור.
3. שם אקראי של אדם / עמותה / חברה – ציום שם אקראי ללא שייחס המצווה כל רכוש או הוראה לגבי אותו שם.
4. הוראה / סעיף עמומים – לא ניתן ללמוד מלשון אותה הוראה או סעיף למה התכוון המצווה.
5. סתירות פנימיות בין הוראות הצוואה – למשל בסעיף אחד נכתב כי X לא יהיה זכאי לדבר מהעיזבון ובסעיף אחר כתוב כי אותו X זכאי לקבל דירה בעיזבון.

בית המשפט – היחיד המוסמך לפרש ולהתחקות אחר רצון המנוח

כאשר מוגשת בקשה לצו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה ומתברר כי הינה סתומה ולא ברורה, אין הרשם מוסמך לנסות ולפרשה, אלא יעבירה לבית המשפט לענייני משפחה (הרלוונטי) עליו מוטלת משימת ניסיון פרשנות ו"הצלת" הצוואה.

בית המשפט הוא זה אשר מוסמך בעצם לנבור בנבכי הצוואה ובנסיבות עריכתה על מנת להבין את אשר התכוון לו המצווה בהוראה מסוימת או לעיתים בצוואה כולה.

באילו כלים ישתמש בית המשפט לצורך פרשנות הצוואה

מאחר והניסיון לקיים את הצוואה ואת רצון המנוח הינו ראשון במעלה, בית המשפט עושה שימוש הן בהוראות יציר הפסיקה והן בהוראות החוק עצמו ומנסה לתקן את הצוואה הסתומה על ידי מתן פרשנות לצוואה או השלמת "חוסרים" בה וכך בין היתר ניתן :

1. אם מצוינים שמות הנהנים אך לא "מי מקבל מה" – בית המשפט יפסוק כי העיזבון יחולק באופן שווה בין כולם.
2. לפרש הוראה / הוראות – לנסות ללמוד על רצונו והלך רוחו של המצווה מתוך הוראות אחרות בצוואה עצמה.
3. נסיבות עריכת הצוואה – שמיעת עדויות וקבלת ראיות על מנת לנסות להעריך מה היה רצונו של המנוח.

פרשנות הצוואה על ידי בית המשפט – לא בכל מחיר

ידוע הוא כי "מטרת העל" של חוק הירושה הינה מילוי רצונו האחרון של הנפטר וקיום צוואתו האחרונה – אך לא בכל מחיר ! בית המשפט המוסמך אמנם יעשה כל מאמץ כדי לנסות ולקיים את הצוואה אך לעיתים לא יוכל הוא "להקים יש מאין" וייאלץ להורות על בטלות הצוואה.

צוואה לא נכנסת בגדרי "עשה זאת בעצמך" (!) עם כל הרצון לחסוך בעלויות עורך דין מומחה לצוואות לכן וטרם עריכת צוואה, חייב מצווה להכיר באפשרות כי במידה וצוואתו תהיה לא ברורה כנדרש ותהיה סתומה בעצם – ייתכן כי לא ניתן יהיה לקיימה.