פתיחת תיק גירושין בבית המשפט לענייני משפחה – כיצד?

הסמכות המקבילה שקיימת בין ביה"ד הרבני וביהמ"ש לענייני עבודה מובילה כדרך קבע לכך שהליכי גירושין הם עניין מורכב ומסורבל, לא רק בשל הקושי הנפשי והמשפחתי הנלווה להליך, אלא גם בשל העובדה שהליך הגירושין לא כולל רק את הגירושין לגופם הנדונים בבית הדין הרבני. 

ההליך נוגע לפחות לחלק מהנושאים של חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, מזונות הילדים והאישה הנדונים ככלל בבית המשפט לענייני משפחה. כדי לפשט את המורכבות, נתמקד הפעם בבית המשפט לענייני משפחה.

נישואין וגירושין בישראל

בישראל קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התש"ג- 1953 כי נישואין וגירושין יהיו בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. מעבר לכך, שאר העניינים הקשורים לדיני משפחה, מצויים בסמכותו המקבילה של בית המשפט לענייני משפחה. סמכויות אלו קבועות בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995.

יוער, שכל מה שלא קשור לנישואין וגירושין, מצוי גם בסמכותו המקבילה של בית הדין הרבני. אך סמכותו המקבילה מותנית בשני מקרים: האחד הוא כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג על סמכותו של בית הדין הרבני. השני הוא כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ותביעת הגירושין כורכת יחד עמה גם את ענייני הממון ומשמורת הילדים.

עם זאת, הסיטואציה השכיחה היא שפתיחת תיק גירושין ותביעת הגירושין מוגשת לבית הדין הרבני, כשבמקביל מוגשת תביעה לחלוקת רכוש ומשמורת הילדים לבית המשפט לענייני משפחה. אך חשוב לזכור, כי מרגע שערכאה משפטית אחת קנתה סמכות לדון בעניין מסוים, הערכאה השניה מאבדת את סמכותה.

סמכויות בית המשפט לענייני משפחה

החוק קובע כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לעסוק בסכסוכים משפחתיים, חלוקת רכוש במשפחה, ירושה, חלוקת רכוש בעת גירושין, משמורת ילדים, צווי הרחקה בתחום המשפחה, מזונות אישה ואף מזונות ילדים לעיתים, אפוטרופסות, ואף בתביעות לאבהות ופונדקאות.

בנוסף, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להתיר נישואין אזרחיים בין בני זוג שאינם מאותה דת. במקרים כאלו קיים הליך של "התרת נישואין". אך זו סמכותו היחידה, שכן כאמור ענייני נישואין בין יהודים מצוי רק בסמכותו של בית הדין הרבני.

תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה ממעוף הציפור

כאשר מוגשת תביעה לגירושין, היא כאמור מוגשת לבית הדין הרבני. אך במקביל, תביעה לחלוקת רכוש ומשמורת ילדים מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה. תביעות אלו גם הן נחשבות באופן מהותי לתביעות גירושין, משום שהן קשורות להליך הגירושין באופן מובהק.

לבית המשפט יש להגיש כתב תביעה נפרד לכל תביעה. בגין כל תביעה יש לשלם אגרה לקופת בית המשפט. יוער שבמקרים בהם קיימת מצוקה כלכלית, ניתן לבקש מבית המשפט "פטור מאגרה".

תביעה לבית המשפט לענייני משפחה מוגשת לבית המשפט הקרוב למקום מגוריהם של בני הזוג. לדוגמא, בתל אביב- רמת גן, התביעות מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ברח' בן גוריון ברמת גן.

כל כתב תביעה צריך להכיל את העובדות העיקריות, את פרטי בני הזוג והילדים המשותפים בעת הצורך. בנוסף, יש לכלול בכתב התביעה תאריכים, ולציין האם הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני (יש לציין גם את מספר התיק בבית הדין).

לאחר שמוגש כתב תביעה בכל עניין, יש למסרו לבן הזוג השני.

ההליך בבית המשפט לענייני משפחה

לאחר שהעניינים הטכניים הוסדרו, כתבי הטענות הוגשו לבית המשפט לענייני משפחה, יזומנו הצדדים ככלל לגישור, על מנת לבחון האם ניתן בעניינם לחסוך את ההליך השיפוטי ולהגיע להכרעה מוסכמת. התפיסה היא שכאשר מדובר בבני זוג, יש לבחון תחילה את האפשרות להסדיר מחלוקות בגישור שהוא פורמאלי ונינוח בהרבה מדיון בבית משפט.

ככל שהליך הגישור לא צולח, עוברים בני הזוג לקיים הליך משפטי בפני בית המשפט לענייני משפחה.

לא אחת נהוג להיעזר במסגרת דיונים בבית המשפט לענייני משפחה הנוגעים לגירושין במומחים חיצוניים לעניינים שונים. למשל, לא אחת נהוג להיעזר באקטואר כאשר המחלוקת בין בני הזוג היא ממון ושווי לצורך החלוקה ביניהם. כמו כן, לא אחת נהוג להיעזר בשירותים סוציאליים המעניקים חוות דעת לבית המשפט בדבר מסוגלותם ההורית של בני הזוג. מה שמסייע לבית המשפט בהכרעה בענייני משמורת בין הורים.

ההליך המשפטי כולל חקירות של עדים, הצגת ראיות ומסמכים. לאחר הצגת הראיות, הצדדים מסכמים את טענותיהם.

בסיום ההליך, פוסק בית המשפט לענייני משפחה את הדין.

לסיכום

ענייני הגירושין בישראל הם מורכבים בעיקר בשל ריבוי ההליכים המקבילים, ובפרט בשל קיומם של שני טריבונלים משפטיים שונים.

לאור זאת, בעת ניהול הליך הגירושין יש צורך בניסיון ובידע רב כדי לצלוח את התהליך המאוד לא פשוט באופן מיטבי. לכן מומלץ תמיד להתייעץ בעו"ד מנוסה ומיומן ביעוץ גירושין.