השנתיים האחרונות הביאו עמן שינויים מהותיים בדיני משפחה בישראל. בית המשפט העליון הרחיב את הלכת השיתוף הספציפי, והבהיר שחזקת הגיל הרך עדיין תקפה.
בנוסף העליון פסק פעם נוספת שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים, ללא הסכמת הצדדים. אולם הכנסת חוקקה הוראת שעה המבהירה שלבית הדין דווקא יש סמכות לדון במזונות, צעד שהחריף את מרוץ הסמכויות ועורר עתירה לבג"ץ, הנדונה בימים אלו ממש.
להתפתחויות אלו, יש השפעה ישירה על חלוקת הרכוש בגירושין, הסדרי השהות וחלוקת נטל מזונות הילדים. אנחנו נחשוף אתכם לפסקי הדין הבולטים ביותר בתחום בשנתיים האחרונות, ונבהיר לכם את ההשלכות המעשיות שלהם.
תקדים: קרקע שהתקבלה במתנה מלפני הנישואין, תתחלק בגירושין
אישה שעמדה להינשא, קיבלה מאביה קרקע חקלאית במתנה. לאחר הנישואין האישה מכרה חלק מהקרקע בעסקת קומבינציה, ובתמורה קיבלה 7 דירות בבניין שנבנה עליה. בן הזוג היה מעורב באופן פעיל בפרויקט, ניהל מגעים מול הקבלנים, טיפל בהשכרת הדירות, וההכנסות הועברו לחשבון משותף של הצדדים.
בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי פסקו שהייתה כוונת שיתוף ביחס לדירות, אך לא ביחס לקרקע עצמה. אולם בית המשפט העליון הפך את ההחלטה.
בהליך בע"מ 5620/24, נקבע שכוונת השיתוף הספציפי חלה גם על הקרקע. נקבע שלמרות שמדובר בנכס שניתן במתנה לאישה לפני הנישואין, התנהלות הצדדים בזמן הנישואין יצרה הסתמכות ממשית של בן הזוג, והיא מלמדת על כוונת השיתוף שלהם. לפיכך, האיש זכאי למחצית מהנכס בגירושין, כולל הקרקע עצמה.
מה הדגשים החשובים למתגרשים?
ההנחה הרווחת שלפיה נכסים מלפני הנישואין "חסינים" לחלוקה בגירושין, אינה מוחלטת. בעבר, בתי המשפט נטו להכליל דירות מגורים שהתקבלו מלפני הנישואין, כנכס בר איזון, אם הייתה בו כוונת שיתוף. פסק הדין מרחיב את הלכת השיתוף הספציפי, ומבהיר שכל הנכסים מלפני הגירושין, ולא רק דירת מגורים, עלולים להיכלל באיזון המשאבים, אם התנהלות הצדדים מצביעה על כוונת שיתוף.
פסק דין חשוב זה מבהיר פעם נוספת, את החשיבות של הסכם ממון ברור ומפורש, שיכול למנוע מחלוקות והליכים משפטיים ארוכים. לו בני הזוג היו עורכים הסכם ממון המבהיר את כוונתם, ההליכים הממושכים שהגיעו עד לפתחו של בית המשפט העליון, היו נחסכים מהם.
חזקת הגיל הרך עדיין בתוקף
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של אב, על החלטה לפיה בנותיו יישארו לגור עם אמן. ההליך החל בבית המשפט לענייני משפחה, שם נקבע שמקום המגורים העיקרי של הבנות יהיה עם אביהן בפתח תקווה, בשל התמיכה המשפחתית הרחבה שמספקת משפחתו.
האם לא השלימה עם ההחלטה, וערערה לבית המשפט המחוזי. שם נקבע שהבנות גרות כבר שנתיים אצל האם בפרדס חנה, ולכן טובתן להמשיך לגור אצלה. על החלטה זו, ערער האב.
בית המשפט העליון בהליך בע"מ 39773-08-25 קבע שחרף הביקורת שנשמעה לאורך השנים ביחס לחזקת הגיל הרך הקבועה בחוק הכשרות, כל עוד לא שונתה החקיקה, החזקה עומדת בעינה, כפי שנפסק גם בהלכת בע"מ 919/15.
איך הדברים נראים מהשטח?
עם השנים, חזקת הגיל הרך איבדה מחשיבותה, עד שניתן היה להאמין כי מדובר באות מתה בספר החוקים. החלטתו האחרונה של בית המשפט העליון הבהירה, שחרף מגמה זו, וכל עוד החזקה לא שונתה, היא ממשיכה לעמוד בתוקפה ולהיות רלוונטית.
להחלטה זו, השפעה משמעותית על מתגרשים. רבים מהם יוצאים מנקודת הנחה שהסדרי שהות עם ילדים ייקבעו באופן שוויוני בכל גיל, אולם פסיקת העליון מחדדת שאין כך הדבר. כל עוד המחוקק לא קבע אחרת, קיימת העדפה ברורה לכך שמקום מגוריהם של ילדים עד גיל 6, יהיה אצל האם.
הוראת השעה: המחוקק קבע שבתי הדין הרבניים יוכלו לדון במזונות ילדים
במשך שנים התקיים מרוץ סמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, להם סמכות מקבילה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין.
בשנת 1969 נפסקה הלכת שרגאי (בר"ע 120/69), שקבעה שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון במזונות ילדים רק בהסכמה של הצדדים, אלא אם מדובר בהחזרי מזונות עבר. על אף הלכת שרגאי, במשך השנים שחלפו, בתי הדין הרבניים המשיכו לדון במזונות ילדים, גם ללא הסכמה של הצדדים.
בשנת 2019 חזר בית המשפט העליון והבהיר במסגרת הליך בע"מ 7628/17, שהלכת שרגאי עדיין עומדת בתוקפה, וקבע שבהיעדר הסכמה, לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים. אולם בתי הדין הרבניים סירבו לקבל את הפסיקה, והמשיכו לדון במזונות ילדים שנכרכו לתביעת גירושין.
מצב זה הוביל להגשת מספר עתירות לבג"ץ (5988/21), על ידי אבות שחויבו במזונות ילדיהם, בטענה שבית הדין חרג מסמכותו. בפברואר 2025 ניתן פסק דינם של השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ורות רונן, שקיבלו את העתירות. העליון הבהיר פעם נוספת שהלכת שרגאי תקפה, ושלא ניתן לכרוך תביעת מזונות ילדים לתביעת הגירושין, ללא הסכמה.
מספר חודשים לאחר מכן, בנובמבר 2025 אישרה הכנסת ברוב של 53 חברי כנסת אל מול 38 שהתנגדו, הוראת שעה לתקופה של שנתיים, המעניקה לבתי הדין הרבניים סמכות מפורשת לדון גם במזונות ילדים שנכרכו לתביעת הגירושין.
בדצמבר 2025 הוגשה עתירה לבג"ץ, המבקשת לבטל את הרחבת סמכות בתי הדין לדון במזונות ילדים. עתירה זו נדונה בימים אלו ממש.
מה השלכות הפסיקה על המתגרשים?
לבחירה בערכאה בה יתנהל הליך המזונות יש השלכות משמעותיות על תוצאות הדיון. בתי הדין הרבניים פוסקים באופן שונה מבתי המשפט לענייני משפחה, בין היתר משום שהכרעותיהם נשענות על ההלכה היהודית. אף שבתי הדין כפופים לדין האזרחי, הפרשנות והיישום בפועל מושפעים מההלכה, ולעיתים מובילים לתוצאות שונות.
כך למשל, בעוד בית המשפט נוהג לפסוק חלוקה שווה של נטל המזונות בין ההורים בילדים מעל גיל 6, בתי הדין הרבניים נוטים עדיין להטיל את נטל המזונות על האב עד גיל 15. לפער זה משמעות כלכלית ניכרת, במיוחד עבור אבות לילדים בגילאים 6-15, שעשויים לשלם מזונות גבוהים יותר בבית הדין הרבני מאשר בבית המשפט.
אם עד לאישור הוראת השעה קבע בית המשפט העליון באופן חד משמעי, שבתי הדין לא יכולים לרכוש סמכות לדון במזונות ילדים ללא הסכמת הצדדים, הרי שכיום ברור שמרוץ הסמכויות רחוק מלהסתיים. מה יוליד יום? האם בית המשפט העליון יאשר את הרחבת סמכות בית הדין, או שמא יפסול את התיקון לחוק? ימים יגידו.
מחדל העוברים: התינוקת תישאר אצל ההורים המגדלים
בעקבות מחדל רפואי חמור בבית החולים אסותא, הוחזר לרחמה של אישה עובר של אישה אחרת. האם שגילתה על המחדל רק בשבוע ה-28 להריונה, נשאה את ההיריון, עברה ניתוח תוך רחמי להצלת חיי העוברית, ילדה וגידלה אותה עד גיל שנתיים.
לאחר איתור ההורים הגנטיים, הם ביקשו לגדל את התינוקת. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתם, ופסק שיש להעביר להם את התינוקת. אולם ההורים שגידלו אותה לא הסכימו לקבל את רוע הגזירה, וערערו על פסק הדין למחוזי. שם נקבע כי טובת התינוקת שגדלה אצל האם היולדת עד גיל שנתיים, להמשיך לגדול אצל ההורים המגדלים.
ההורים הגנטיים ערערו על ההחלטה, בהליך בע"מ 69395-03-25. שם נקבע שידה של האם היולדת על העליונה. בית המשפט קבע חד משמעית, שבחלוף הזמן, ובהתחשב בטובת התינוקת, עליה להישאר בחזקת ההורים המגדלים שיקבלו את זכויות המשמורת והאפוטרופסות.
יחד עם זאת, פסק הדין לא התעלם מהקשר הגנטי, וקבע שהאב הגנטי יירשם כאביה של התינוקת (ללא זכות אפוטרופסות). לבסוף בית המשפט הורה לרשויות הרווחה לגבש מתווה שיסדיר את הקשר בין התינוקת לבין הוריה הגנטיים.
מה המבט המקצועי שלנו?
פסק דין חשוב זה מבהיר באופן ברור, שהדין בישראל מעניק עדיפות לאם היולדת על פני האם הגנטית. האמור נכון במיוחד אם האם היולדת, גידלה את הילד משך כל חייו. יחד עם זאת, בנסיבות הטראגיות והמורכבות של הליך זה, בית המשפט לא התעלם גם מחשיבותם של ההורים הגנטיים, ולכן נפסק שהוריה הגנטיים יהיו חלק מחייה.
מדובר בפסיקה מורכבת, אנושית ורגישה, שמציבה את טובת הילד במרכז, גם במצבים המשפטיים והערכיים הקשים ביותר.
הלוחם נפטר, אימו תעשה שימוש בזרעו ללא הסכמתו המפורשת
מאז השבעה באוקטובר, נדונו לא מעט בקשות לעשות שימוש בזרע שניטל מחללים שנפלו בקרב על הגנת ישראל. אחת הפרשות המורכבות, נדונה במסגרת תמ"ש 62090-02-24. בפרשה זו, אמו של לוחם בחטיבת גולני שנפל בקרב בחאן יונס, ביקשה לעשות שימוש בזרעו לאחר מותו, למרות שלא הייתה לו בת זוג, ושהוא לא הביע את רצונו המפורש.
הבקשה נתקלה בהתנגדות ב"כ היועמ"שית, אולם בפסק הדין נקבע שיש ראיות המעידות על רצונו המשוער של הלוחם. בשיחה האחרונה עם חברו לפני שנפל בקרב, השניים שוחחו על הפחד מהמוות ועל הרצון להמשיך לחיות, להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם. באותה שיחה אמר הלוחם לחברו: "יודע מה אחי, פעם הבאה שאנחנו יוצאים הביתה, אנחנו הולכים להקפיא זרע".
עדות יוצאת דופן זו, סיפקה ראיה משמעותית ביותר לגבי רצונו המשוער של הלוחם. לפיכך קבע בית המשפט שהאם תוכל לעשות שימוש בזרעו של בנה הלוחם שנפטר, גם ללא הסכמתו המפורשת.
מה נקודת המבט המשפטית שלנו?
כאשר מדובר בקרובי משפחה אחרים, שאינם בת הזוג של המנוח, נדרשת הסכמה מפורשת שלו לעשות שימוש בזרעו, או ראיות משמעותיות מאוד לרצונו המשוער. למרות שבמקרה זה הצליחה האם להוכיח את רצונו המשוער של בנה, פסק הדין ממחיש היטב את הקשיים המשפטיים והרגשיים הכרוכים בניהול הליך מסוג זה, במיוחד בשעה הקשה ביותר שלאחר נפילת בן בקרב.
מכאן עולה חשיבותה הרבה של חתימה מראש על טופס הסכמה מפורט, לעניין נטילת זרע לאחר המוות. אנחנו מאמינים, כי יש מקום להגביר את המודעות בנושא, ואף לשקול להציע באופן יזום ללוחמים לחתום על טופס כזה טרם יציאתם לקרב. כך, אם יידרש הדבר בעתיד, ניתן יהיה לדעת באופן ברור את רצונם האמיתי.
רוצים לדעת מה עוד השתנה בדיני משפחה בשנים האחרונות? באתר מתגרשים חכם, תוכלו למצוא את פסקי הדין העדכניים והמשפיעים ביותר על תחום דיני המשפחה והגירושין בישראל. אנחנו עומדים לרשותכם בכל עת, כדי להשאיר אתכם מעודכנים בתחום, ולעזור לכם להבין איך הפסיקה משפיעה עליכם.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר