ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי [מדריך משפטי] מתגרשים חכם

ניתן לערער על פסק דין או על החלטת ביניים של בית הדין הרבני האזורי, אם יש טעות בהלכה עליה ההחלטה התבססה, אם יש טעות בעובדות או במקרים שהיה פגם חמור בניהול הדיון. על פסק דין ניתן לערער תוך 30 ימים. במקרה של החלטת ביניים, כדי לערער תצטרכו לבקש רשות ערעור, תוך 10 ימים בלבד.

בנוסף קיים הליך ייחודי של בקשה לסתירת הדין, אותו תוכלו להגיש בכל עת, אם מתגלות ראיות חדשות או שהנסיבות השתנו. אנחנו נחשוף בפניכם את סוגי הערעורים האפשריים על החלטת בית הדין הרבני, נבהיר איך לנסח נכון ערעור, ואילו ראיות עליכם לצרף, כדי שהערעור יתקבל.

זכות הערעור החוקתית מכילה סייגים שונים, ומתאפשרת רק במקרים מסויימים. במדריך המשפטי המקצועי שלפניכם נסביר מה עליכם לעשות כאשר אינכם שלמים עם החלטת בית הדין הרבני האזורי וכיצד מערערים על החלטתו.

תוכן עניינים

כיצד מערערים על החלטת בית הדין הרבני האזורי?

ערעור על החלטת ביניים של בית הדין הרבני האזורי

במהלך הליך הגירושים עשויות להתקבל החלטות ביניים רבות. החלטת ביניים הינה החלטה שלא מסיימת את ההליך. כך למשל יתכן ובית הדין הרבני יקבע החלטה על זמני שהות זמניים עד לקבלת תסקיר הרווחה, או על מזונות זמניים עד למתן פסק הדין.

החלטת ביניים לא מקנה לצדדים באופן אוטומטי זכות ערעור, שכן מדובר בהחלטה שעתידה להשתנות בהמשך ההליך ואף תוך זמן קצר ביותר ממועד ההחלטה.

יחד עם זאת, ניתן לבקש רשות ערעור מבית הדין הרבני הגדול, בתוך 10 ימים מיום שבו נודע למבקש הערעור על ההחלטה. בית הדין הרבני יבחן את הנסיבות והאם הן מצדיקות ערעור. אם בית הדין ימצא שיש טעם לדון בערעור, הוא רשאי לדון בו לגופו, ולקבל או לדחות את הערעור.

ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי

לאחר שניתן פסק דין, לצדדים מוקנית זכות לערער לבית הדין הרבני הגדול על פסק הדין שניתן, בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין. אם המבקש לערער לא ידע מראש על מועד מתן פסק הדין, בתוך 30 ימים מהיום בו נודע לו כי פסק הדין ניתן.

מה יכלול ערעור על בית הדין הרבני האזורי?

כל כתב ערעור על בית הדין הרבני האזורי חייב לכלול את פרטי המערער והצד השני: שם, כתובת, מספר תעודת זהות, וטלפון. יש לעשות מאמצים לברר את פרטי הצד השני, ואם לא ניתן להשיגם, יש לנמק זאת בכתב הערעור.

בנוסף יש לכלול בערעור את שם בית הדין הרבני האזורי שהוציא את פסק הדין או ההחלטה עליה אתם מבקשים לערער, תאריך פסק הדין או ההחלטה, ואם הובא לידיעתכם במועד מאוחר יותר – המועד בו הגיע לידיכם. כמו כן, יש לנמק את תוכן הערעור ולסמוך אותו בראיות, ככל הניתן.

מה הם הנימוקים לערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי?

הנימוקים לערעור על החלטת בית הדין רבני האזורי הם:

טעות בהלכה – במקרים שבית הדין האזורי טעה בהלכה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
טעות הנראית לעין בשיקול הדעת או בקביעת העובדות – בית הדין הרבני הגדול לא יראה בכל טעות בעובדות כעילת ערעור, אלא רק במקרים של טעות קיצונית שתצדיק זאת.
פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון – פגמים חמורים בזכות הצדדים להשמיע את עצמם, להביא ראיות וכדומה.

מהי בקשה לסתירת הדין?

בקשה לסתירת הדין היא הסדר ייחודי לבית הדין הרבני. בקשה לסתירת הדין מוגשת במקרה שמתגלות ראיות חדשות שלא היו ידועות כאשר ניתן פסק הדין או שהנסיבות השתנו בחלוף הזמן.

ניתן להגיש בקשה לסתירת הדין בכל זמן, גם לאחר חלוף מועדי הערעור הקבועים בתקנות. בית הדין הרבני הגדול ידון מחדש בפסק הדין, ויקבע האם לאשר את פסק הדין שניתן, או לבטל אותו ולהוציא פסק דין חדש.

הבעל גילה באיחור שהאישה הסתירה נכסים, בית הדין הרבני קיבל את הבקשה שלנו לסתירת הדין

לקוח שלנו שהיה נשוי במשך עשרים שנה, התגרש וקיבל פסק דין בעניין חלוקת הרכוש. על פי פסק הדין, בני הזוג התחלקו באופן שווה ברכוש שצברו בנישואין. לאחר שפסק הדין ניתן, הלקוח שלנו רכש את החלק של האישה בדירה, והמשיך להתגורר בה.

4 שנים לאחר מכן, הלקוח שלנו החליט לעשות סדר בעליית הגג, שם הוא מצא להפתעתו מסמכים המעידים על חשבון בנק שהאישה פתחה כשנה לאחר הנישואין. לאחר בירור הפרטים, הלקוח שלנו גילה שהאישה הייתה מפקידה לחשבון הבנק הסודי שלה, סכומי כסף קטנים בכל שבוע. סכומים קטנים אלה, הצטברו לסכום משמעותי עם השנים, של קרוב למאתיים אלף ₪.

בית הדין הרבני הגדול קיבל את הבקשה שלנו לסתירת הדין, לאור הראיות החדשות על הסתרת הרכוש. בית הדין קבע שיש לחלק באופן שווה, גם את חשבון הבנק שפתחה האישה בזמן הנישואין. בזכות ההצלחה שלנו, הלקוח קיבל קרוב למאה אלף ₪, 4 שנים לאחר שניתן פסק הדין המחלק את הרכוש.

האם ניתן לערער גם על החלטת בית הדין הרבני הגדול?

על החלטה של בית הדין הרבני הגדול לא ניתן לערער. ניתן לעתור נגדה לבג"ץ בתוך זמן סביר וללא שיהוי. מן הראוי לקחת בחשבון שבג"ץ יתערב בפסקי דין של בית הדין הרבני הגדול רק במקרים חריגים מאוד (חריגה מסמכות, הפרה בוטה של הוראות חוק מחייבות וכו').