ניכור הורי בגירושין: "הילד לא מוכן לדבר או להיפגש איתי"

מאמר זה יעסוק בתופעה הקשר של ניכור הורי – אחת התופעות השליליות שעשויות להתרחש בגירושין. 

תופעה זו באה לעתים לידי ביטוי בכך שילד אינו מוכן לדבר ו/או להיפגש עם אחד מהוריו, ללא כל הצדקה, ולרוב משום שההורה השני מעודד את הילד לעשות כן.

מדוע מתרחשת תופעת הניכור ההורי?

כאמור, לרוב, תופעת הניכור ההורי מתרחשת משום שההורה השני של הילד מעוניין בכך. בעיצומו של הליך הגירושין ואף לאחר סיומו, אותו הורה עושה לילדיו מעין "שטיפת מוח" באשר לבן זוגו לשעבר (להלן: "ההורה המנוכר"), למשל על ידי כך שהוא מתאר אותו בתיאורים דרקוניים ושאינם מתכתבים עם המציאות (לדוגמא, מכנה אותו "מכשף", "שטן", ואף בקללות של ממש), וכתוצאה מכך גם הילדים משתכנעים שהוא אכן כזה, ולא מוכנים לדבר או להיפגש איתו.

כמו כן, הם נוטים לראות את ההורה המנוכר כאדם חסר כל תכונה חיובית, ואת ההורה השני, כמעין "אדם מושלם" ללא כל תכונה שלילית.

כיצד הניכור ההורי משפיע על הליך הגירושין?

למרות שבדרך כלל ההורה השני הוא זה שמלכתחילה שואף לכך שילדיו ינתקו את הקשר עם בן זוגו לשעבר, יש לציין שהניכור ההורי משפיע גם על היחסים בין שני ההורים.

כשהליך הגירושין בעיצומו, הניכור ההורי יכול להקשות על סיומו, בעיקר כי הוא מונע הסכמה באשר לשהות הילדים אצל כל אחד מהוריהם. זמני השהות נקבעים לפי:

• מסוגלות הורית: ההורים מעבירים לבית המשפט חומר רקע לבדיקה, שלפיו ולפי תוצאות של מבחני אישיות ושל אבחונים פסיכיאטריים נקבעת המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים לכך שילדיהם ישהו אצלם
• עיקרון טובת הילד: לכל ילד יש זכות שצרכיו הגופניים, החומריים והנפשיים יסופקו כנדרש וכן שבריאותו הגופנית והנפשית תישמר.

ניכור הורי מקשה על בית המשפט להתחשב בדעת הילדים באשר לקביעת זמני השהות (כל עוד הילדים הם מעל גיל 12 – הם יכולים להשפיע על כך), ולכן, היחסים הרעים בין שני ההורים נמשכים, הם ממשיכים להגיע בתדירות גבוהה לבית המשפט והסיכויים להתפשרות מטעם כל אחד מהם הולכים וקטנים. כמו כן, הדבר יכול לגרום לביטחונם העצמי של ילדיהם המשותפים – לרדת, ולכך שהאחרונים יתקשו לבטוח באחרים.

האם ניכור הורי יכול להתבטא בדרכים נוספות פרט לסירוב הילד לדבר ו/או להיפגש עם הורהו?

פרט לסירוב הילד לדבר ו/או להיפגש עם הורהו, ניכור הורי יכול להתבטא בשתי דרכים נוספות:

• ניכור הורי "קל": כאשר הילדים שומרים על קשר גם עם ההורה המוגדר כ"הורה המנוכר", אך נוטים להעביר כלפיו ביקורת וכן להראות את העדפתם להוריהם השני
• ניכור הורי "בינוני": כאשר הילדים לכאורה שומרים על קשר גם עם ההורה המנוכר אך בפועל מתייחסים אליו בחוסר כבוד או לא מתייחסים אליו כלל.

ניכור הורי המתבטא בכך שהילדים מסרבים לחלוטין לדבר ולהיפגש עם ההורה המנוכר, מוגדר כ"ניכור הורי חמור". ואולם, חשוב לדעת, שישנן פעולות שההורה המונכר צריך לעשות, בכל סוג של ניכור הורי:

להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ובכתב התביעה לציין כיצד הניכור ההורי משפיע עליו, ובאיזה סעד הוא מעוניין. אם הוא עושה כן, אותה ערכאה אליה הוגשה התביעה מזמינה לדיון הן את ההורה המנוכר והן את ההורה השני, ואם היא מתרשמת שההורה המנוכר הוא אכן מנוכר, היא ממנה פקיד סעד שיבחן את הדברים באופן מקצועי.

ההורה המנוכר גם יכול לפנות לאחת מאותן ערכאות ולבקש הפחתה במזונות או ביטול מוחלט של המזונות, או לבקש שההורה השני ייקנס בגין הפרתו את החלוקה שנקבעה באשר לזמני השהייה של ילדיהם המשותפים.