מה נחשב לנכסי מוניטין?

נכסי מוניטין הם נכסים שאדם צובר במהלך הקריירה שלו. במסגרת הגירושין, הרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, מתחלק ביניהם באופן שווה, כל עוד הם לא הסכימו אחרת ביניהם, אלא במקרים חריגים בהם בית המשפט קבע אחרת.

כאשר מדובר בחלוקה של נכסי מוניטין בגירושין, בית המשפט עורך הבחנה בין שני סוגי מוניטין: מוניטין עסקי, ומוניטין אישי.

מוניטין עסקי הוא מכלול של תכונות לא מוגדרות של עסק מעבר לנכסים המוחשיים שלו, המעלה את שוויו של העסק. המוניטין העסקי נחשב לבר חלוקה, במועד חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים. כך לאחר שמכמתים את שוויו של המוניטין העסקי שנצבר בנישואין, בן הזוג השני יהיה זכאי למחציתו.

מוניטין אישי לעומת זאת, הוא מכלול של תכונות שנצברות לאדם. כגון כושר השתכרות עתידי, כישוריו האישיים, תארים שרכש, רישיונות שקיבל, תעודות שצבר וכו'.

בניגוד לנכסי מוניטין עסקי שנחשבים ברי חלוקה, נכסי מוניטין אישי אינם נחשבים ככלל לרכוש משותף, אלא לרכוש אישי של בן הזוג, ואינם מתחלקים בגירושין. יחד עם זאת, במקרים חריגים, בית המשפט עשוי לקבוע חלוקה של נכסי מוניטין אישי, בעת איזון המשאבים בין בני הזוג, במסגרת הגירושין.

מתי בית המשפט עשוי להורות על חלוקת נכסי מוניטין אישי?

1. משך קשר זוגי ארוך טווח.
2. פער כלכלי משמעותי בין הצדדים.
3. ויתור של בן הזוג שלא צבר נכסי מוניטין, על פיתוח קריירה ועל פוטנציאל ההשתכרות שלו, המאפשר לבן הזוג האחר לפתח את המוניטין שלו.
4. פוטנציאל השתכרות נמוך של בן הזוג שלא צבר נכסי מוניטין.
5. גיל מבוגר ומצב בריאותי לא טוב של בן הזוג שלא צבר נכסי מוניטין.