מה נחשב להזנחת ילד?

על פי החוק הורה חייב לספק לילד שלו תנאים סבירים ולענות על צרכיו הפיזיים והפסיכולוגיים הבסיסיים.

הזנחת ילד זה מצב בו הורה או אפוטרופוס על ילד לא נותן מענה לצרכים הפיזיים והפסיכולוגיים של הילד. הזנחת הילד מותירה את הילד בסיכון לפגיעה בבריאותו, ולפגיעה בהתפתחותו התקינה.

למשרד הרווחה סמכות להפנות ילד לוועדת תכנון, טיפול והערכה במטרה לקבל החלטה בעניין הילד שנמצא בסיכון להזנחה. לוועדה נתונה הסמכות להחליט על אופי המשך הטיפול בילד, בהסכמת הוריו.

בהעדר הסכמת ההורים, לעו"ס לסדרי דין נתונה הסמכות לפנות לבית המשפט ולבקש את הוצאת הילד מהבית לאומנה או למסגרת חוץ ביתית אחרת.

לבית המשפט יש סמכות לקבוע על המשך הטיפול בילד ועל הוצאתו מבית הוריו, בהתאם לעקרון טובת הילד, במטרה להגן על האינטרסים של הילד, במנותק מהוריו.

יחד עם זאת, בית המשפט יוציא קטן מרשות הוריו הטבעיים, בניגוד להסכמתם, רק במקרים יוצאי דופן, שהדבר בלתי נמנע וניכרת הזנחת הילד.

מתי בית המשפט עשוי לקבוע שמתקיימת הזנחת ילד?

1. נטישה של ילד.
2. מסירה של ילד בתמורה.
3. השארת ילד מתחת לגיל 6 ללא השגחה ראויה.
4. סביבה מתעללת בה הילד חווה אלימות או עד לאלימות, איומים, עלבונות וכו'.
5. סביבה לא בטוחה לילד.
6. סביבה עויינת כלפי הילד או התעלמות קשה מהילד.
7. סביבה שאינה תומכת רגשית בילד.
8. אי סיפוק מזון לילד.
9. אי סיפוק מקום מחסה לילד.
10. אי סיפוק תנאי היגיינה סבירים לילד.
11. אי סיפוק הלבשה מותאמת לילד.
12. אי מתן מענה לצרכים רפואיים של הילד.
13. אי מתן מענה לצרכים החינוכיים של הילד.