התנהגות מחפירה היא התנהגות מבזה, לא ראויה ולא מוסרית של אדם שמקבל מתנה כנגד האדם שמעניק לו את המתנה.
התנהגות מחפירה מאפשרת למעניק המתנה, לחזור בו ממתן המתנה גם לאחר שמקבל המתנה שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות לתת מתנה, ואף לבטל את המתנה לאחר שהמתנה הוענקה.
לא כל התנהגות שאינה ראויה תחשב להתנהגות מחפירה שתצדיק ביטול הענקת המתנה. התנהגות מחפירה תמדד בהתאם לסט הערכים המקובל במערכת היחסים בין בני משפחה, ועל פי אופי היחסים הסובייקטיבי שבין בני המשפחה.
החוק אינו מגדיר מה נחשבת התנהגות מחפירה, ובית המשפט לענייני משפחה הוא שנדרש ליצוק תוכן למונח זה. על פי פסיקת בית המשפט, לא ניתן לערוך רשימה של כל ההתנהגויות המחפירות שיכולות להיות, וכל מקרה יפסק לגופו, בהתאם לנסיבות.
יחד עם זאת בית המשפט קבע מספר עקרונות יסוד מרכזיים, שלפיהם בית המשפט יוכל לקבוע מתי מדובר בהתנהגות מחפירה.
מתי בית המשפט עשוי לקבוע שמדובר בהתנהגות מחפירה ולבטל את המתנה שהוענקה?
- התנהגות אלימה כלפי נותן המתנה או בן משפחתו.
- חריגה מאופי היחסים שבין מעניק המתנה למקבל המתנה.
- פגיעה בכבודו של מעניק המתנה או בן משפחתו.
- ילד שלא מכבד הורה שהעניק לו מתנה.
- התנהגות כפויית טובה כלפי מעניק המתנה או בן משפחתו.
- פגיעה ברכושו של מעניק המתנה או בן משפחתו.
חשוב לדעת שנדרש תום לב של מעניק המתנה, על מנת לבטל את הענקת המתנה. חוסר תום לב מצד מעניק המתנה, והתנהגות מחפירה הדדית בינו לבין מקבל המתנה, עשוי לגרום לדחיית הבקשה לביטול המתנה, ולהשארת המתנה על כנה.