ניכור הורי הוא מצב שילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו, בשל התנהגות מסיתה של ההורה השני, במסגרת סכסוך בין ההורים.
לא כל מקרה של סרבנות קשר בין ילד להורה הוא מקרה של ניכור הורי. על מנת להוכיח ניכור הורי אין זה מספיק להראות שהילד מסרב לקיים קשר, אלא יש גם להראות שלילד אין כל סיבה מוצדקת לסרב לקיים קשר עם ההורה המנוכר, ושמתקיימת הסתה של ההורה המנכר.

איך ניתן לזהות ניכור הורי?
ניתן לזהות ניכור הורי, כשהילד מתחיל להפגין בפתאומיות עוינות כלפי הורה שבעבר הוא היה עמו בקשר טוב, כשהילד מוחק כל זיכרון חיובי קודם מההורה המנוכר, מתאר אותו באופן קיצוני, וחוזר אחר אמירות של ההורה המנכר.
בנוסף ניכור הורי יכול להתבטא בהכפשה, זלזול, גידופים וערעור סמכותו ההורית של ההורה המנוכר אל מול הילד. כך למשל ההורה המנכר יכול להאשים את ההורה המנוכר במשבר הגירושין, לדרוש מהילד לקרוא להורה המנוכר בשמו הפרטי, לשנות את אורח החיים הדתי של הילד, בניגוד למוסכם עם ההורה השני, ליצור קונפליקט ערכי עמוק אצל הילד, ולהעמיק את הניתוק בין ההורה לילד.
כמו כן הסתה של הורה מנכר יכולה להיות גם סמוייה, ולהתבטא בהעברת ביקורת בפני הילד, כנגד הורה שאינו משלם מזונות בזמן, לא עומד בזמני שהות וכו'.
הדרכים בהן ניתן להתמודד עם ניכור הורי:
- התמודדות טיפולית – בית המשפט מוסמך לחייב טיפול לילד, להורה המנכר, טיפול משפחתי וכו'.
- שינוי גובה המזונות – רק לאחר שדרכי הטיפול מוצו.
- שינוי המשמורת או זמני השהות – רק במקרים בהם אין פתרון אחר.
- תביעת נזיקין כנגד ההורה המנכר.


לייעוץ ראשוני חייג