על פי החוק בישראל, לבתי הדין הדתיים יש סמכות בלעדית בנושאי נישואין וגירושין. לכן, בני זוג שנרשמו כנשואים בישראל, למרות שבית הדין לא מכיר בנישואיהם, אינם יכולים להתגרש.
הליך התרת נישואין הוא הליך רשמי המתיר את נישואיהם של בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים, במקרים בהם בני הזוג הם בני דתות שונות, חסרי דת, או שבית הדין הדתי אינו מכיר בנישואיהם. ההליך אינו רלוונטי לבני זוג הטרוסקסואליים בני אותה הדת, גם אם הם נישאו בנישואין אזרחיים.
בקשה להתרת נישואין ניתן להגיש בהסכמה, בצירוף המסמכים הנדרשים. בית המשפט יפנה לבתי הדין הדתיים הרלוונטיים, ויברר שאין מניעה להתיר את נישואי בני הזוג.
בית הדין הדתי ישיב חוות דעת שתקבע אם יש לנהל את ההליך בכפוף לדין הדתי, שאז ההליך יועבר לבית הדין הדתי, או שאין מניעה להתיר את הנישואין, שאז הנישואין יותרו בבית המשפט. חשוב לדעת שבית המשפט רשאי להתיר את הנישואין, גם ללא נוכחות בני הזוג בדיונים.
בקשה להתרת נישואין ללא הסכמה של בני הזוג יש להגיש בנוסף למסמכים הנדרשים, גם בצירוף עילה להתרת הנישואין, שיכולה להיות גם עצם הסכסוך בין בני הזוג, למשל כאשר בן הזוג עוזב את הבית.
מה המסמכים הנדרשים להתרת הנישואין:
- תעודת נישואין מתורגמת בתרגום נוטריוני ומאומתת באפוסטיל כדין.
- תמצית רישום משרד הפנים של כל אחד מבני הזוג.
- תצהיר של כל אחד מבני הזוג.
- טופס הצהרת פרטים אישיים (טופס 16).
- במקרים מסויימים נדרשות ראיות המעידות על הדת של בן הזוג – למשל תעודת טבילה, תצהיר של בן הזוג בנוגע לדת, תצהיר של חבר קרוב הנוגע לדתו של בן הזוג וכו'.