הסכם למראית עין הוא הסכם שהתוכן שנכתב בו, אינו תואם את רצונם האמיתי של הצדדים. הסכם למראית עין יכול להיות הסכם שאין מאחוריו כלום והצדדים לא מתכוונים לקיים אותו, או הסכם שמאחוריו מסתתר הסכם שונה, המגלם את רצונם האמיתי של הצדדים.
הסכמים, לרבות הסכמים בין בני זוג, כפופים לחוק החוזים הקובע בטלות מעיקרה של הסכם שנכרת למראית עין, וחובה להשיב את מה שנתקבל על פי ההסכם. על מנת שבית המשפט יבטל הסכם למראית עין, עליו להבין את כוונתם האמיתית של בני הזוג או הצדדים להסכם.
על מנת להבין את כוונתם האמיתית של הצדדים, בית המשפט יבחן את ההסכם בין הצדדים, ואת הנסיבות והראיות האובייקטיביות המעידות על כוונתם האמיתית של הצדדים.
בנוסף, בית המשפט ינסה להתחקות אחר התנהגות הצדדים בעת כריתת ההסכם ולאחר כריתת ההסכם. בית המשפט יבחן האם הצדדים תכננו לקיים את ההסכם, והאם הם קיימו בפועל את האמור בהסכם או שהם התנהלו לפי כוונתם הסמוייה.
דוגמאות להסכמים למראית עין שבית המשפט עשוי לבטל:
- הסכם גירושין למראית עין, הקובע שהזכויות בדירת המגורים עוברות במלואן לאישה, במטרה להתחמק מנושים, מתשלומי מס וכו', כשבפועל בני הזוג לא נפרדו או לא חילקו את הרכוש.
- הסכם מתנה למראית עין, הקובע שהזכויות בעסק שבבעלות הגבר, יעברו לבעלותו של קרוב או בן משפחה, במטרה להבריח רכוש בגירושין כך שהעסק לא יתחלק עם האישה, כשבפועל הגבר ממשיך לנהל את העסק.
- הסכם מכירה למראית עין הקובע מכירת הזכויות בנכס בבעלות האישה, במחיר נמוך בהרבה מהמקובל בשוק, במטרה להבריח רכוש ולהקטין את שוויו בעת איזון המשאבים, כשבפועל הנכס נשאר בבעלות האישה.