האם ייבום וחליצה נהוגים גם בימינו?

מצוות הייבום ומצוות החליצה, הן מצוות עתיקות בהלכה היהודית, עוד מהתורה. למרות שרבים לא יודעים זאת, מצוות אלה עדיין קיימות בימינו, ואי קיומן עשוי להשאיר אלמנות לא מעטות, עגונות, כשהן אינן יכולות להינשא לאדם אחר.

מה זה ייבום? מתי נדרשת חליצה? מהו טקס החליצה וכיצד הוא מתנהל? האם מצוות הייבום עדיפה על מצוות החליצה או שמא להיפך? והאם ניתן לכפות ייבום על אישה שלא מעוניינת להינשא לאחי בעלה המנוח?

מה זה ייבום?

על פי ההלכה היהודית, כאשר גבר נשוי נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים, אך נותר לו אח אחד לפחות, על האח לייבם את האישה האלמנה, כלומר עליו לשאת אותה לאישה, ולהקים עמה בית.

חשוב לדעת שלפני שמתירים לאח לשאת את האישה, או לקיים טקס חליצה, על האישה להמתין 3 חודשים לאחר פטירת בעלה המנוח, על מנת לוודא שאינה בהיריון. אם האישה תביא ילד לעולם מבעלה המנוח לאחר מותו, היא לא תהיה חייבת במצוות ייבום.

בנוסף, גם אם לבעל היו ילדים, בן או בת, ואף ילד ממזר, האישה אינה זקוקה לייבום. כמו כן, אם לבעל אין אחים, האישה לא חייבת בייבום, והיא אינה נשארת עגונה, אלא היא מותרת להינשא, פרט לכהן.

מהו טקס חליצה?

מתי נדרשת חליצה?

חליצה נדרשת כשלא מתקיימת מצוות הייבום. למעשה, עד לקיום טקס החליצה, האישה נשארת עגונה. כלומר היא אסורה בחיתון, ואם יוולדו לה ילדים מגבר זר שאינו אחיו של בעלה המנוח, הם יהיו ממזרים.

כך למשל, במקרה שהאח נשוי לקרובת משפחתה של האישה האסורה עליו באיסורי עריות, הוא אינו יכול לייבם אותה, ולכן, על האישה והאח לערוך טקס חליצה, אלא אם יש אח אחר שמותר לו להינשא לה.

בנוסף, כיום גם אם האח נשוי ולא מעוניין לייבם את האישה, או שאינו נשוי אך אינו מעוניין בייבום, וגם אם האישה לא מעוניינת בייבום, הם רשאים לקיים טקס חליצה במקום ייבום.

כיצד מתנהל טקס החליצה?

טקס החליצה הוא טקס המתחיל בבירור רצונם של האישה והאח, שהם אכן מעוניינים בחליצה. בטקס עצמו האישה מקריאה מספר פסוקים, האח נועל נעל מיוחדת על רגלו הימנית, האישה חולצת ממנו את הנעל, יורקת על הרצפה שלפני האח, ולאחר מכן קוראת כאמור בספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ה' "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל."

לצורך קיום הטקס על האישה להגיש בקשה לבית הדין הרבני בצירוף תעודת זהות, תעודת פטירה ותעודת זהות של הבעל המנוח, תעודת נישואין, פרטי התקשרות של האח והסכמה בכתב של האח לבצע חליצה. חשוב לדעת שלטקס עצמו, ניתן לצרף מלווה.

האם מצוות ייבום קודמת למצוות חליצה?

בעבר היה נהוג שמצוות הייבום קודמת למצוות החליצה

בעבר מצוות הייבום הייתה קודמת למצוות החליצה, כלומר העדיפות הייתה שהאח ייבם את האישה, ויקים עמה את בית אחיו.

בימינו נהוג שמצוות החליצה קודמת למצוות הייבום

בימינו התשובה שנויה במחלוקת, יש שאומרים שבדורנו האח אינו מתכוון לייבם לשם מצווה אלא משום רצונו האישי, במקרה זה טוענים החכמים, שהוולד יהיה קרוב לממזר, ולכן עדיפה מצוות החליצה. מנגד יש גם דעות שחולקות על כך, וקובעות שגם אם האח אינו מתכוון לייבם רק לשם המצווה, מצוות הייבום עדיפה על מצוות החליצה.

עם הקמת הרבנות הראשית בישראל, התקבלה תקנה לפיה מצוות החליצה קודמת, ואף נאסר לייבם בישראל. יחד עם זאת, הרב עובדיה יוסף יצא כנגד התקנה שאסרה על ייבום בישראל, וקבע שאם מדובר בבני זוג ספרדים, ששניהם רוצים במצוות הייבום,  החלטת הרבנות לא תמנע מהם לקיים את המצווה.

ככלל, מצוות החליצה נחשבת לעדיפה אצל האשכנזים, ואילו אצל הספרדים, מצוות הייבום עדיפה, אם גם האח וגם האישה רוצים בכך.

האם ניתן לכפות ייבום על אישה שאינה מעוניינת להינשא לאח?

בעבר, ניתן היה לכפות על האישה ייבום. בימינו המצב שונה, כיום, ככלל, נהוג לקיים טקס חליצה ולא מצוות ייבום. יחד עם זאת, כשמדובר בספרדים, רשאים הם לקיים את מצוות הייבום, כאשר שניהם מעוניינים בכך.

במקרה שאחד מהם לא רוצה, למשל במקרה שהאישה אינה מעוניינת לשאת את האח, לא יכפו עליה ייבום, והיא רשאית לערוך טקס חליצה, אם האח יכול ומסכים לכך. במקרה שהאח לא יכול לקיים את הטקס, הוא שאינו מסכים, האישה למעשה נשארת עגונה.

חליצה להתרת עגינות אלמנות

בשורה התחתונה, ייבום לא נהוג בימינו. אמנם ניתן לקיים את מצוות הייבום במקרה שמדובר בספרדים ששניהם מעוניינים לקיים את מצוות הייבום, אך בפועל מדובר בעניין נדיר ביותר שכמעט ולא קורה בימינו, אם בכלל.

לעומת הייבום, חליצה עדיין נהוגה בימינו, וכל אימתי שגבר שנישא כדת משה וישראל, נפטר מבלי שהשאיר אחריו ילדים, אך השאיר אחריו אח אחד או יותר, אלמנתו תהיה חייבת לעבור טקס חליצה, על מנת שתוכל להתיר את עגינותה.