מתי בית המשפט יחייב טיפול פסיכולוגי לילדים בהליכי גירושין

לא אחת, הליכי גירושין מלווים במתחים רגשיים, מריבות וקונפליקטים הוריים אשר משפיעים באופן ישיר או עקיף גם על הילדים ופוגע ברווחת הנפשית והרגשית.

לעתים, מצבם הרגשי של הילדים מתערער עד כדי כך שנדרש סיוע חיצוני ואז על ההורים להסכים על זהות הסיוע ואופן ביצועו ומימונו.

במצב בו אין הסכמה בין ההורים בדבר נחיצות טיפול רגשי/פסיכולוגי לילדים, יש מקום ואף חובה כי ההורה הסבור כי הילד זקוק לעזרה להגיש בקשה דחופה לבית המשפט או בית הדין הרבני, לבחינת הנושא וקבלת החלטה גם כזו המנוגדת לעמדת ההורים עצמם, הכול בראי טובת הקטין.

מה אומר החוק, מתי חובה לפעול, ואיך זה קורה בפועל? ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לכם לדעת בנושא.

מה אומר החוק?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי על ההורים להסכים בדבר מתן טיפול פסיכולוגי, רגשי לילדים. לרוב על ההסכמה להיות בכתב וזאת כתנאי להתחלת טיפול.

Error: Contact form not found.

מה ההליכים המשפטיים לצורך בחינת הצורך במתן טיפול פסיכולוגי בהיעדר הסכמה בין ההורים?

ראשית, על ההורה הסבור כי הילד זקוק לסיוע להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני המוסמכים לדון.

במסגרת בקשה זו, ומאחר ומדובר בקטין הזקוק לסיוע יש להגיש בקשה דחופה בעניין קטין בה יש לפרט ולנמק את מצבו של הילד ולצרף אסמכתאות התומכות בכך, למשל חו"ד איש מקצוע כגון פסיכולוג ילדים, צוותי החינוך המלווים את הילד יכולים לסייע מאוד.

לאחר הגשת הבקשה בית המשפט לרוב יבקש את עמדת ההורה המסרב לטפל ולאחר מכן יקבע דיון פרונטלי בנוכחות הצדדים.

לבית המשפט הסכמות למנות לילד אפוטרופוס לדין (עו"ד המוסמך לייצג את עמדת הקטין בפני בית המשפט) באופן אובייקטיבי ובראי טובתו.

לבית המשפט הסמכות לשמוע את הילד בעצמו ולהתרשם ממצבו בלשכת השופט.

מתי בית המשפט יקבל את הבקשה להחלת טיפול בילד בניגוד לעמדת אחד ההורים?

אם גורמים מקצועיים כמו פקידת סעד, יועץ בית ספר, פסיכולוג ילדים או מטפל רגשי מצביעים על כך שהילד זקוק לעזרה נפשית, בית המשפט יכול ואף מחויב לשקול ליתן לילד טיפול גם במקרה של התנגדות מצד אחד ההורים.

ריכזנו עבורכם את כל "נורות האזהרה" המעידות כי הילד שלכם עשוי להימצא במצוקה רגשית, המצריכה אתכם לשקול לערב את בית המשפט/ בית הדין הרבני במתן טיפול, במקרה של אי הסכמה בבחינת מצבו של הילד והתאמת טיפול:

• אתם חווים את הילד במצוקה רגשית – הילד החל לחוות רגרסיה בתפקוד, להסתגר בחדרו, ירידה בתאבון ובשמחת החיים, להתפרץ בזעם, להרבות בבכי לא מוסבר ולהביע מילולית את מצוקותיו. 
• המלצה של איש מקצוע – יש בידיכם אינדיקציה מגורם מקצועי שילדיכם במצוקה, זוהי יכולה להיות המלצה מפסיכולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים, יועצת חינוכית או פקידת סעד, אשר לה עשוי להיות משקל רב בהחלטת הערכאות באם לחייב בטיפול.
• סירוב אחד ההורים לפנות לטיפול מרצון – כאשר צד אחד מסרב לאפשר טיפול עבור הילד על אף כל המצוקות שהילד מציג והצד השני פונה לבית המשפט – האחרון יבחן את המצב ויכריע על פי טובת הילד בלבד.
• ניכור הורי או קונפליקט גבוה בין ההורים – במקרים בהם הילד מתרחק מהורה אחד או מוצא את עצמו "במרכז המאבק", לעיתים בית המשפט יורה על טיפול רגשי, גישור משפחתי או טיפול דיאדי (הורה-ילד).

חשוב לנו להדגיש, כאשר מתגרשים זה מזו לא מתגרשים מהילדים. הפרידה אומנם תייצר סדר יום שונה בביתכם ובחייכם, אבל הילדים לעד יקשרו ביניכם ולכן לטובתם עליכם ללמוד כיצד לשים את המחלוקות האישיות בצד ואותם במרכז.

ככל ותקפידו שלא לערב את הילדים בסכסוך האישי, ותצליחו לשדר להם ביטחון בכך שאתם אוהבים אותם ומגבים אותם בעיקר בעת מצוקה, החוסן הרגשי שלהם יישמר.

בכל מקרה בו אתם חווים שילדיכם במצוקה, וסבורים כי יש מקום להעניק לו טיפול אבל נתקלתם בסירוב ההורה האחר, אל תהססו לפנות אלינו לקבלת יעוץ משפטי מקיף המותאם למצבכם.